שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משרד האוצר: נטו מגדר

מנכ"ל: שי באב"ד; החשב הכללי: רוני חזקיהו; כלכלנית ראשית: שירה גרינברג ראש מטה הדיור: זאב ביילסקי; ראש אגף תקציבים: שאול מרידור

אתי אפללו 06:5724.04.19

למשרד האוצר תפקיד מרכזי ביותר כמעט בכל אספקט בחיינו, בהיותו המשרד שיושב על הברז ומחליט במידה רבה לאן יופנו תקציבים ואיזו מדיניות תקודם. בקדנציה האחרונה, אחת משאלות המדיניות האלה נגעה להעלאת גיל הפרישה לנשים והעלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה.

 

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר צילום: אוראל כהן

 

 

הדיון הציבורי הזה מתנהל כבר יותר מעשור, ובלבו השילוב בין תוחלת החיים המתארכת ובין תוחלת החיים הארוכה יותר לנשים-שתי עובדות ששילובן מוביל לכך שנשים צורכות את קצבת הפנסיה וקצבת הזקנה שנים ארוכות יותר.

 

 

 

 

העניין הוא שכל פתרון שהוצע לאתגר הזה יוצר בעיות אחרות: אלו שדורשים שגיל הפרישה לנשים יועלה, טוענים שבלי מהלך כזה יידרש קיטון בקצבאות הפנסיה של כלל הפנסיונרים, על מנת לשמור על יציבות הקרנות. מנגד, אלו שמתנגדים להעלאת גיל הפרישה טוענים שהדבר יפגע באוכלוסיות מוחלשות: שוק העבודה אינו ידידותי לנשים מבוגרות, ורבות מהן נפלטות ממנו שנים רבות לפני הפרישה; מתוך אלו שנשארות בשוק העבודה, רבות נתקעות בתפקידים שוחקים כגון עובדות משק, והעלאת גיל הפרישה תפגע באוכלוסיות אלו.

 

האוצר הגיש מתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים, אבל זה לא התקבל בוועדת הכספים, שהציעה מתווה מרוכך שמציע בצד העלאת גיל הזכאות עוד שורת צעדים שיעניקו רשת ביטחון לנשים מוחלשות. אלא שבאוצר לא קידמו את המתווה, והנושא נתקע.

 

מנגד, האוצר גם לא קידם תקצוב משמעותי של צעדים להתאמת שוק העבודה לעובדים מבוגרים, כהכנה להעלאה עתידית של גיל הפרישה (שבנק ישראל והאוצר תמימי דעים בצורך לבצעה).

 

מבחינת מדיניות שקידם המשרד בתקופת שר האוצר היוצא משה כחלון, ניתנה תשומת לב למשפחות הצעירות, בעיקר דרך תכנית "נטו משפחה" וחוק הפיקוח על הצהרונים. אולם, התכנית התמקדה בצעדים צרכניים להוזלת עלויות ופספסה הזדמנות להחיל בישראל "מדיניות משפחה" רחבה יותר, שתקל על אמהות לצאת לעבוד ובמקביל תאפשר למשפחה לגדל ילדים", אומרת עו"ד מרים זלקינד משדולת הנשים.

 

צעד מדיניות נוסף שהיטיב עם נשים היה העלאת שכר המינימום החודשי ל־5,300 שקל, ושכר המינימום השעתי ל־29.12 שקל. נשים מהוות רוב מוחלט בקרב מקבלי השכר הנמוך.

 

עוד צעד חשוב היה הסכם שלפיו 10,000 עובדי קבלן יקלטו בהעסקה ישירה בשירות המדינה ותנאיהם של 30–40 אלף עובדי קבלן נוספים ישופרו. רוב עובדי הקבלן הן נשים המתרכזות במקצועות הוראה, עבודה סוציאלית, סיעוד ונקיון. עם זאת, הרפורמה לא השפיעה על עובדות הניקיון המועסקות במגזר הציבורי.

 

לגבי ייצוג הנשים במשרד עצמו: "בתקופת הממשלה היוצאת האוצר נותר מעוז גברי: אף אישה לא כיהנה כשרת אוצר, ורוב צמרת המשרד הם גברים", אומרת זלקינד ומציינת כי רק אחד משישה האגפים באוצר מנוהל על ידי אישה. ב־2017 עמדו פערי השכר בין גברים לנשים במשרד על 25%.

 

 

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x