$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

לראשונה: גוף בינלאומי מעוניין להקים בית חולים בישראל

בין הגופים שמתמודדים על הקמת בית החולים השני של באר שבע גם קבוצת ג'ון ליינג הבריטית המתמחה בתשתיות תחבורה ורפואה. אף שארגוני רפואה גדולים מתמודדים על בית החולים, ספק אם יעד הפתיחה שקבע משרד הבריאות ב־2025 ריאלי

אדריאן פילוט 06:5021.04.19

שבעה גופים יתמודדו על הקמת בית החולים החדש של באר שבע. ל"כלכליסט" הגיעה רשימת המתמודדים שהגישו הצעה להקים את המרכז הרפואי על שם שמעון פרס: ממשלת ישראל (דרך חטיבת בתי החולים של משרד הבריאות), בית החולים שיבא, שירותי בריאות כללית, קופת חולים לאומית, רשת בתי חולים הדסה, רשת בתי חולים אסותא (השייכת למכבי שירותי בריאות) וגם קבוצת ג'ון ליינג (John Laing) הבריטית הגישה הצעה. לפי הערכות של משרד הבריאות בית החולים החדש אמור להיפתח ב־2025.

 

ברשימה נכללים גופים שהשתתפותם אינה מפתיעה כמו הדסה ואסותא, אף ששני גופים אלו סבלו מבעיות תזרימיות בשנה שחלפה: אסותא אשדוד שבבעלות אסותא נקלע כבר בשנה הראשונה לקשיים פיננסיים והיא נדרשה לסיוע ממשלתי בסך רבע מיליארד שקלים; וגם רשת הדסה הושבתה לכמה ימים בתחילת השנה אחרי שהנהלת הקופה דרשה קיצוצים לצורך עמידה בתוכנית ההבראה שלה התחייבה.

 

כן לא מפתיע כי משרד הבריאות - הבעלים של תשעה בתי חולים ממשלתיים - מבקש לבנות את בית החולים הדרומי, ובכך להתחרות עם שירותי בריאות כללית, הבעלים של סורוקה שמחזיק כ־1,100 מיטות והוא אחד מבתי החולים הגדולים במדינה. עם זאת, ההתמודדות הזאת צפויה לעורר שוב את הביקורת על "הכובע הכפול" שחובש משרד הבריאות כרגולטור של המערכת, מצד אחד, וכבעל בתי חולים ממשלתיים מצד שני.

 

ייתכן כי הגוף המפתיע ביותר ברשימת המתמודדים הוא קבוצת ג'ון ליינג הבריטית הנסחרת בבורסת לונדון בשווי של כ־2 מיליארד פאונד, זו הפעם הראשונה שגוף בינלאומי מתעניין בהקמת בית חולים בישראל. ג'ון ליינג היא מהמובילות בעולם בתחומי ההשקעה בפרויקטי תשתית בתחומי התחבורה האנרגיה והבריאות. ופועלת בין היתר באירופה, ארה"ב, דרום אמריקה ואוסטרליה. את פעילותה בישראל מנהלת יעל אנדורן, המייצגת מספר גופי השקעות בינלאומיים. ג'ון ליינג נמצאת בשלבים שונים של השקעה בשלושה פרויקטים בתחום התשתית בישראל ובימים אלה נפתח הסניף הישראלי שלה בתל אביב.

 

המרכז בא לפריפריה

 

לצד חטיבת בתי החולים הממשלתיים, יתחרה, בנפרד, בית החולים הממשלתי הגדול מכולם: שיבא תל השומר, המפוקח על ידי אותה חטיבה. "לשיבא יש כמה יתרונות כגון הגודל שלו ומגוון השירותים שהוא מספק. הוא גם בעל התשתיות הרחבות ביותר", מסביר המשנה למנכ"ל פרופ' ארנון אפק, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומי שעמד בראש הוועדה שהמליצה על הקמת בית חולים נוסף בדרום. "הרעיון היה לבטל את ההבדלים בין פריפריה ומרכז ולכן נביא את שיבא לדרום: הרופאים, המעבדות והתשתיות. תושבי הדרום יקבלו את השירות הכי מקצועי וביעילות פי אלף יותר גבוהה, כי יש לנו כבר תשתית עצומה. לכן עבורנו מדובר על עלות שולית ולא על הקמה מאפס". אפק מציין כי במקרה הצורך "נוכל להביא את המטופל לשיבא במרכז כמו שאנו כבר עושים עם מטופלי פוריה בצפון".

 

אלא שגם שירותי בריאות כללית, הבעלים של סורוקה, מתכוונת להשיב מלחמה. "להתמודדות יש יתרונות רבים וחיסרון אחד: כאילו שהקמת הבית חולים על ידינו, ימנע תחרות", מסביר פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל כללית שגם כיהן כמנכ"ל סורוקה ומנהל מחוז דרום של הכללית, "לנו יש יתרונות עצומים: כללית יודע להקים ולנהל בתי חולים, יש לנו 14 כאלו. זה לא סתם גוף שמגיע משום מקום ואומר 'בא לי'. לדברי דודסון מה שחייב לעמוד במוקד הבחירה הוא טובת תושבי הדרום: "בוא נסתכל עליהם: הם רוצים יותר שירותים רפואיים ושהבית חולים יביא את הרופאים והאחיות הטובים ביותר, אבל בלי לגנוב אותם מסורוקה או ברזילי ובכך לפגוע בשירותי הבריאות שלהם".

 

לדברי דודסון "הרעיון הוא לשפר — ולא ליצור שני בית חולים בינוניים שמתחרים על הצוותים וגורמים למלחמת שכר. אחרת לא עשינו כלום. הרי אם מכבי יקים את בית החולים, מאיפה הוא יביא כוח אדם? מסורוקה. ואז מה הרוויחו תושבי הדרום?" מכיוון ששירותי בריאות כללית מספקים שירותי קהילה ל־70% מתושבי הדרום, דודסון סבור כי כללית היא הגוף הכי מתאים לפרויקט, שכן הוא מסוגל ליצור אקוסיסטם בו משלבים בתי חולים עם קהילה, קל וחומר כאשר כולם מדברים על הוצאת שירותים מבתי חולים לקהילה. "זה מצב שכולם מרוויחים ממנו. במקרה של כללית לא צריך להתחיל ללמוד הכל מאפס. היתרונות כאן עולים על החיסרון".

 

"תעלול התחמקות"

 

 מנכ"ל כללית אהוד דודסון וסמנכ"ל שיבא תל השומר ארנון אפק מנכ"ל כללית אהוד דודסון וסמנכ"ל שיבא תל השומר ארנון אפק צילום: עמית שעל, אלכס קולומויסקי

 

יעד ההקמה של בית החולים ב־2025 נחשב יומרני אפילו לדברי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שכבר הזהיר בשבוע שעבר כי "אם האוצר לא יקצה 1.5 מיליארד שקלים לפרויקט, לא יהיה בית חולים, לא ב־2025 וגם לא 2045".

 

בסוף פברואר פרסם משרד הבריאות קול קורא כדי לבחון "את מכלול ההיבטים הנוגעים להקמתו" של בית החולים. בתגובה מסרו קואליציית ארגוני בריאות בנגב כי הקול קורא היה "תעלול התחמקות לדחיית הקמתו, או תעמולת בחירות", שכן סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כבר הכריז בינואר 2017 כי בתוך שלושה חודשים תונח אבן הפינה לבית החולים ומאז כלום לא קרה.

 

"כחלון וליצמן זורים חול בעיני תושבי הנגב", הם כתבו בהודעה לעיתונות והוסיפו כי השניים "שעיכבו את הקמת בית החולים ארבע שנים וחצי אינם יכולים לחמוק יותר מהכרעה". הארגון אף פנה לערכאות משפטיות ונראה כי כמו תמיד, רק בג"ץ יזרז את הקמת המוסד, שדווקא מלהיב את ארגוני הבריאות החזקים במערכת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x