שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בחירות 2019
באנר ערוץ בחירות 2019

פרשנות

השוויון בנטל ומאזן הכפייה הדתית עומדים לפני שינוי רדיקלי

בחסות פסקת ההתגברות, קואליציית הימין־חרדים תוכל להעביר כל חוק גיוס שתרצה, גם אם ישראל ביתנו תקבל חופש הצבעה. החילונים ככל הנראה לא ייצאו לרחובות

שחר אילן 06:5811.04.19

הקדנציה הזו עומדת ליצור מצב חדש ולא מוכר. החילונים לא יוכלו יותר לסמוך על בג"ץ בענייני דת ומדינה, כי צפוי שכוחו יוגבל באמצעות פסקת ההתגברות. אם עד עכשיו בג"ץ היה מחסום לחלק משמעותי מדרישות המפלגות החרדיות, אחרי חקיקת פסקת ההתגברות הוא יהיה מקסימום מכשול בדרך לקבלתן. ארגוני הדת והמדינה יצטרכו לשקול כל עתירה שלהם, משום שכל פסיקה של בג"ץ לטובתם עלולה להביא אוטומטית לחקיקה נגדית שרק תחמיר את המצב לרעתם.

 

 

מימין: חברי הכנסת יעקב ליצמן, משה גפני ואריה דרעי מימין: חברי הכנסת יעקב ליצמן, משה גפני ואריה דרעי צילום: עומר מסינגר, שאול גולן, חיים הורנשטיין

 

בקואליציה הצפויה, כולנו וישראל ביתנו נחלשות, החרדים והחרד"לים מתחזקים. הניסיון של נפתלי בנט ואילת שקד להשתחרר מלפיתת החרד"לים של האיחוד הלאומי הביא דווקא לניצחון החרד"לים. יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' נוהג להתגאות שהוא זה שהוביל חלק ניכר ממאבקי הדת בכנסת היוצאת, למשל מתווה הכותל. במצב הזה, יכול מאוד להיות שהדרך היעילה ביותר לכוחות חילוניים להשפיע בעתיד בענייני דת ומדינה תהיה במסלול שהציעו הליכודניקים החדשים — באמצעות התפקדות לליכוד ולחץ מבפנים.

 

"נגמרה השרלטנות"

 

יש סיכוי סביר שתוצאות הבחירות יביאו להכרעה באחד המאבקים הממושכים בתולדות המדינה – המחלוקת על השוויון בנטל. קואליציית ימין־חרדים עם רוב בלתי מעורער יכולה להסכים על כל חוק השתמטות שתרצה. היא יכולה להרשות לעצמה אפילו לתת לישראל ביתנו חופש הצבעה. ההכרזה המשמעותית ביותר של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני בנאום הניצחון שלו במוצאי הבחירות היתה ש"נגמרה השרלטנות שמפלגה של ארבעה מנדטים (הכוונה לישראל ביתנו — ש"א) תגיד 'לא יהיה'". לדבריו, במקרה כזה, "היא לא תהיה". ואחרי שבג"ץ יפסול את החוק? בעזרת פסקת ההתגברות, הכנסת תאשר אותו מחדש והוא יהיה תקף.

 

האם החילונים יצאו לרחובות על הפגיעה בשוויון בנטל? סביר להניח שלא. הייאוש הביא לדעיכת המאבק לשוויון בנטל בשנים האחרונות. אבל סביר הניח שזה יביא לירידה משמעותית במוטיבציה לגיוס, עליה בניסיונות ההשתמטות או הניסיונות להתחמק מקרבי.

 

המדינה תיסתם בפקק

 

מאבק השבת הבוער היום מבחינת החרדים אינו על חוק המרכולים אלא על כך שעבודות תשתית של הרכבת (וגופים אחרים) יתקיימו בימי חול ולא בשבת. החרדים ידרשו להגביל את העבודות בשבת למקרים של פיקוח נפש. השאלה היא איך מגדירים פיקוח נפש, שהרי בעצם כל פקק שחוסם מעבר אמבולנסים יוצר בעיה קשה של פיקוח נפש. בכל מקרה, צפוי שיתרבו המקרים שבהם המדינה כולה תקועה בפקק בגלל עבודות שיכלו להתבצע בשבת אך יתבצעו ביום חול. זה עלול לעורר זעם ציבורי גם בין בוחרי הליכוד והימין.

 

מלחמת החינוך החילוני

 

דבר אחד בטוח – אם משרד החינוך יימסר לבית היהודי, ההדתה פה כדי להישאר. הממלכתיות של יו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ, שהיה הרב הצבאי הראשי ומיועד כנראה לתפקיד שר החינוך, אינה מוטלת בספק. אבל הוא עצמו ייחס חשיבות רבה בתפקידו כרבצ"ר לפעילות התודעה היהודית שהיא המקבילה הצבאית להדתה.

 

הדרישה ההולכת וגוברת בשיח החילוני היא של הקמת מועצת חינוך ממלכתי שתחצוץ בין החינוך הממלכתי לבין שר החינוך, כמו בחינוך הממלכתי־דתי. קשה לראות אותה עוברת בקדנציה הזו. גם היום חלק גדול מהציבור החילוני שולח את ילדיו לבתי ספר דמוקרטיים ואנתרופוסופיים ושאר בתי ספר פרטיים. אם פרץ לא ימצא דרך להבטיח את עצמאות החינוך החילוני, צפוי שהתהליך הזה ילך ויתחזק.

 

לא לשרוף גשרים

 

בשני מאבקי דת יש מעורבות חזקה מאוד של יהדות ארצות הברית, על הגיור ועל מתווה הכותל. סביר להניח שראש הממשלה מבין שיש גבול ליכולת לשרוף את הגשרים עם יהדות ארצות הברית. לכן נראה שהוא ישאף לשמור על הסטטוס־קוו הנוכחי: בכותל זה אומר המשך קיומה של הרחבה הקטנה הנוכחית בלי להגדיל אותה. בתחום הגיור זה אומר הכרה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנעשו בחו"ל אבל לא בארץ. ארגוני הרפורמים והקונסרבטיבים יצטרכו לקבל החלטה אסטרטגית לא פשוטה: האם להמשיך במאבקים כשמאזן הכוחות לרעתם או לנסות לשמור על הקיים.

 

הבעיה של ליצמן

 

הולך ומסתמן שהדבר היציב ביותר בכלכלה הישראלית הוא ח"כ משה גפני כיו"ר ועדת הכספים, ממנה הוא משגיח על כל תקציב שעובר. לעומתו, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן יחזור למשרד האהוב עליו מעמדה בעייתית מאוד: ביקורת קשה על הידרדרות המערכת ויכולת מאוד מוגבלת לקבל תקציבים כדי לשפר את המצב. לש"ס יש את משרדי הפנים ושירותי הדת החביבים עליה. אבל בהנחה שהמדד לכהונת שר בקואליציה הזו יהיה שלושה מנדטים, סביר שהן ש"ס (8 מנדטים) והן יהדות התורה (8 אם לא תאבד מנדט בקולות החיילים) ידרשו שר נוסף.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x