שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

יש תקציבים לחינוך ורווחה, אבל המדינה לא השתמשה בהם

משרד הפנים קיבל 17 מיליון שקל ב־2017 כדי לסייע לעוטף עזה, אך עשה שימוש רק ב־3 מיליון שקל, והוא לא לבד. בשנים האחרונות 230 תקציבים שיועדו לנושאים חברתיים נוצלו בשיעור נמוך מ־50%, מה שמעלה את החשש שמדובר ברזרבות תקציביות

שחר אילן 06:5608.04.19

בשנים האחרונות נשמעות טענות כי ישראל אינה משקיעה מספיק בנושאים חברתיים כמו רווחה וחינוך, ושבעיות רבות שמתגלות בזירות האלו מקורן בתת־תקצוב. דו"ח של המרכז להעצמת האזרח, שהגיע לידי "כלכליסט", חושף כי במקרים רבים הכסף הוא לא מה שחסר, אלא השימוש בו. מהדו"ח עולה כי ב־3-5 השנים שהסתיימו ב־2017, לא פחות מ־230 תקנות תקציביות, שנוגעות לנושאים חברתיים, נוצלו בהיקף של פחות מ־50%.

 

 

בין היתר, ב־2017, למשל, רק 18% מהתקציב שיועד לפיתוח מועצות אזוריות בעוטף עזה נוצלו. כמו כן, נעשה שימוש ב־10% בלבד מהתקציב שמיועד לשיפוצים והצטיידות בדירות של קשישים. שיעור שימוש זעום עוד יותר, של 6%, נרשם בתקציב ההלוואות לעולים באותה שנה. מה שיכול, אולי, להסביר את המחדל הוא שב־2017 שיעור השימוש בתקציב של משרד ראש הממשלה, שמיועד לתכנון המדיניות של עבודת הממשלה, עמד על 21% בלבד.

 

תת־ניצול שיטתי

 

הדו"ח של המרכז להעצמת האזרח חושף תת־ניצול שיטתי של תקציבים שכבר יועדו לפרויקטים ציבוריים וחברתיים חשובים. כלומר, הכספים אינם מגיעים ליעדם בגלל כשלים בביצוע, בתכנון ובהקצאת הכספים. חלק ניכר מהתקציבים נראים בעצם כרזרבות תקציביות. כלומר, תקציבים שחונים מדי שנה בתקנה אחת מתוך מטרה להעביר אותם בשעת הצורך לתקנות אחרות.

מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך נפתלי בנט ושר העבודה והרווחה חיים כץ. הכסף לא מגיע ליעד מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך נפתלי בנט ושר העבודה והרווחה חיים כץ. הכסף לא מגיע ליעד צילומים: עמית שעל, אלכס קולומויסקי

 

 

לא בכל המקרים מדובר ברזרבות סמויות. הסברים נוספים שמציע המרכז להעצמת האזרח לניצול הכספים הכושל הם התמשכות הליכי התכנון וביצוע מעבר לשנה אחת, בייחוד כשמדובר בפרויקטים של פיתוח, וכן ביצוע פעולות באמצעות גוף שלישי, מה שמביא לעיכובים.

 

עו"ד עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, אמרה כי "תת־ניצול מתמשך בפועל של סעיפים תקציביים, לאורך שנים, משמעותו אי־מימושן של מטרות ציבוריות חשובות ואי־הגעתם של הכספים שמיועדים לציבור". לדבריה, הדבר "עשוי להעיד גם על כשלים ועל פערים בין תכנון לביצוע".

 

יש כסף, אך לא משפצים

 

בדיקת נתוני התקציב בדו"ח מעלה כ־230 סעיפים תקציביים שבהם קיים ניצול של פחות ממחצית התקציב לאורך 3-5 שנים ברציפות. כך, למשל, ב־2017 הוצאו רק 7.5 מיליון שקל מתוך 18 מיליון שקל שיועדו לתגבור שירותי החינוך בשדרות ויישובי הנגב. מדובר בשיעור ניצול של 41% בלבד. שיעור הניצול הממוצע בשלוש השנים האחרונות של תקציב זה עמד על 34%. במשרד הפנים ייועדו 17 מיליון שקל למענקי פיתוח למועצות האזוריות בעוטף עזה ב־2017, אבל נוצלו רק 3 מיליון שקל, שהם 18% - שיעור ניצול דומה לשיעור הניצול הממוצע בשנים האחרונות (17%).

 

 

חרף העובדה ששר החינוך נפתלי בנט מדגיש בכל הזדמנות את חשיבות החינוך הטכנולוגי, ב־2017 משרדו ניצל רק 12 מיליון שקל מתוך 68 מיליון שקל, שהם 17%, שיועדו לרכישת ציוד למעבדות. באופן יחסי מדובר בשיפור דרמטי בהשוואה ל־2015, אז שיעור הניצול של תקציב זה עמד על 6%. התקציב שיועד לרשתות החינוך הטכנולוגי עמד על 62 מיליון שקל ב־2017, אך המשרד ניצל רק 20% ממנו - 13 מיליון שקל.

 

נושא נוסף שקרוב ללבו של בנט, ושהשימוש בתקציבו ב־2017 היה נמוך, הוא החינוך היהודי בתפוצות. המשרד השתמש ב־25% בלבד מ־48 מיליון השקלים שעמדו לרשותו. בנוסף, המשרד ניצל רק 400 אלף שקל מתוך 700 אלף שקל (41%) שהוקצו לשיעורי עזר לנכים.

 

משרד הקליטה ניצל באותה שנה רק 6% מהתקציב של הקרן שמעניקה הלוואות לעולים - 1.5 מיליון שקל מתוך 24 מיליון שקל. בשנתיים שלפני כן הניצול עמד רק על 1%. כלומר, כנראה שמדובר בעתודה תקציבית סמויה.

עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח

 

 

משרד העבודה והרווחה השתמש ב־2017 ב־3 מיליון שקל מהתקציב שמיועד למפעלי תעסוקה לנוער בסיכון, שהם 26% מהתקציב שמיועד לנושא זה. כמו כן, באותה שנה המשרד השתמש ב־10% בלבד מהתקציב שמיועד לשיפוץ בתי קשישים (170 אלף שקל מתוך 1.7 מיליון שקל). נראה שחוסר הניצול של תקציב זה נובע מחוסר מודעות ציבורית לקיומו.

 

חרף תשומת הלב הציבורית שנושא הביטחון החקלאי מקבל, משרד החקלאות השתמש רק במיליון שקל מתוך 25 מיליון שקל שהוקצו לנושא זה ב־2017. כלומר, שיעור הניצול עמד על 4%. בשנה שלפני כן, התקציב עמד על 4 מיליון שקל והמשרד לא עשה שימוש בשקל אחד.

 

שאלות קשות נוספות מתעוררות נוכח שיעורי הניצול הנמוכים של המשרד להגנת הסביבה בתקציבי הקרנות שלו. ב־2017 נוצלו רק 115 מיליון שקל מתוך 1.1 מיליארד שקל מהתקציב של הקרן לשמירת הניקיון. מדובר על שיעור ניצול של 10% - הממוצע בשנים האחרונות. כמו כן, המשרד ניצל רק 8 מיליון שקל מתקציב הקרן למניעת זיהום הים בשמן, שהם 7% בלבד מתקציבה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x