$
בארץ

ראיון כלכליסט

פרופ’ אבי בן בסט: "במקרה של אינטל יצאנו פראיירים"

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר חושב שמס החברות מפלה לטובה את חברות הענק, שיש לבטל את הפטור ממס על קרן השתלמות, שתוכנית מחיר למשתכן אינה רצויה ושבלי הגברת פריון העובדים מצבה של מדינת ישראל ב־OECD רק ידרדר. בראיון ל"כלכליסט" הוא אומר: “ראש הממשלה ושר האוצר חושבים שתחרות זה דבר נהדר אבל כשמגיעים לנושא הזה הם הראשונים לוותר עליה"

צבי זרחיה ועמרי מילמן 12:2104.04.19

"צריך לחזור לקצב משמעותי של ביצוע רפורמות שמגדילות את התחרות. הרפורמות הללו לא עולות כסף ותורמות הרבה למשק”, זו האזהרה שששולח פרופ’ אבי בן בסט, לשעבר מנכ”ל משרד האוצר, למי שיעמוד לאחר הבחירות בראש משרד האוצר.

 

 

 

בן בסט כיהן כמנכ”ל משרד האוצר בשנים 2001-1999 בתקופתו של בייגה שוחט כשר האוצר. קודם לכן, שימש בתפקידים בכירים בבנק ישראל. בעשור האחרון נועצו בו שרי האוצר ובאחרונה הוזמן לשיחה עם ד”ר ישי מישור, ראש צוות 100 הימים של מפלגת כחול לבן: ”פרסתי בפניו את עמדותי. כשמבקשים לשמוע את דעותי אני תמיד מוכן להשמיען אבל אני לא חבר מפלגה ולא פעיל בשום מפלגה”, הוא אומר.

 

אגב שיחתו עם מישור, כשהוא נשאל האם העובדה שראש הממשלה ושר האוצר לא מאותה מפלגה משפיעה על מיעוט הרפורמות השיב כי “כששר האוצר הוא ממפלגתו של ראש הממשלה יש לכך יתרונות, למשל ביכולת להעביר מהלכים ורפורמות גדולות ונוכחנו בכך בעבר. ברור שראש הממשלה נתניהו לפי השקפותיו אינו חסיד של חלק מהמהלכים של שר האוצר משה כחלון - כמו הגדלת הגירעון בתקציב המדינה. אבל ראש הממשלה חייב להתחשב בשר האוצר כי אחרת הוא יאבד את הקואליציה שלו".

 

 

 

כחלון היה פופוליסט?

“אני לא יודע להגיד אבל יש מהלכים שהוא עשה שהם לא רצויים: לתוכנית מחיר למשתכן יש חמישה חסרונות: היא לא פתרון למצוקת הדיור אלא היא הפוכה לבעיה; היא מגדילה את הביקוש כי אם אתה נותן מתנה יותר אנשים רוצים לקנות דירה; היא מגדילה את אי השיוויון: משק בית עני לא יכול לקנות דירה; בנוסף, נוצר ביקוש כבוש: אתה אומר ‘כל מי שזכאי יקבל הבטחה לדירה ויעמוד בתור. אם אני זכאי ולא זכיתי בהגררלה אני יושב על הגדר וממתין. יש פה דיכוי מלאכותי של הביקוש’; וגם הביקוש לא ירד אלא ממתין בצד”.

 

אבי בן בסט על מחיר למשתכן: "זה מלאכותי. על מה שהפרט משלם צריך להוסיף את סובסידיית המדינה לקבלן" אבי בן בסט על מחיר למשתכן: "זה מלאכותי. על מה שהפרט משלם צריך להוסיף את סובסידיית המדינה לקבלן" צילום: אלכס קולומויסקי

 

בכל זאת, בזכות כחלון יש ירידה במחירי הדיור?

“מחיר למשתכן הוא מלאכותי. המחיר שהפרט משלם על הדירה הוא לא אמיתי כי צריך להוסיף את הסובסידיה שהממשלה נותנת לקבלן. צמצמנו את הביקושים בצורה מלאכותית”.

 

מה הפתרון?

"להגדיל את ההיצע אין דרך אחרת".

 

אגב שרי אוצר, כשהוא נשאל מהם האתגרים שמחכים לשר האוצר הבא הוא משיב כי "האתגר הראשון הוא להאיץ את קצב הצמיחה של המשק. בשנים האחרונות לאור המשבר בעולם מצבנו היה מצוין כי צמחנו הרבה יותר מאשר הממוצע של ה־OECD. אבל הפער החיובי בצמיחה הולך ופוחת בהדרגה, קצב הצמיחה בתוצר אינו חזות הכל: ב־2017 הצמיחה לנפש בישראל היתה 1.5% וב־OECD היא היתה 1.9%; וב־2018 בישראל 1.3% וב־OECD היא היתה 1.7%. בקיצור שנתיים לא מוצלחות לישראל".

 

מה הסיבה לתוצר הנמוך לנפש?

"יש בעיה מרכזית שבגללה ישראל נמצאת ברמה נמוכה של תוצר לנפש כבר הרבה שנים, ובמקום ה־22 במדינות ה־OECD. בעיה אחת היא הפריון בתוצר לנפש לשעת עבודה. המקום שלנו הוא 25 - כלומר הרבה מתחת לממוצע. הפריון תלוי בהון שאתה מספק לעובד; ובהון לעובד אנו במקום מאוד נמוך. גם המגזר העסקי משקיע מעט יחסית בכך וגם הממשלה. חייבים להגדיל את השקעות הממשלה בתשתיות".

 

שכולם יתחרו באותם תנאים

 

אילו צעדים היית מציע לשר האוצר הבא?

“יש לבצע שורה של צעדים: ביטול פטורים ממס, לתקן את הגירעון בתקציב המדינה כך שלא יעלה על 3%, לקצץ בהוצאות כמו למשל תוכנית מחיר למשתכן שעלתה במצטבר עד היום 5.5 מיליארד שקלים, וכן להגדיל בהדרגה את ההוצאות הממשלתיות ב־1% מהתוצר (כ־10 מיליארד שקלים) אבל לא בשנה אחת".

 

כשהוא נשאל מה צריך להיעשות בתחום המיסוי משיב בן בסט כי "בתחום יש התערבות ממשלתית מוצדקת, למשל במענקי השקעות להשקעות באיזורי הפיתוח: אחרת הסקטור העסקי לא הולך לשם. אבל הממשלה שולטת גם במס החברות ויוצרת כמה אפליות שפוגעות דווקא במוטיבציה להשקעה. בישראל יש אפליות עצומות במס החברות: חברה רגילה משלמת 23.5% מס חברות, אבל חברות מייצאות וכן החברות הגדולות במשק (כמו אינטל למשל - צ"ז וע"מ) משלמות הרבה פחות מס. צריך לבטל את הטבות המס לחברות הגדולות במשק ולחברות המייצאות כי הן לא תורמות. מדובר בשיטה מעוותת: כאשר חברה אחת משלמת מס חברות בשיעור של 8%-5% והשנייה 23% ברור שלחברה שמשלמת פחות מס קל לה יותר לגייס עובדים והיא תזכה בתחרות על העובדים, והיא לא בהכרח יותר יעילה. מאז הענקת ההטבה הזאת כאן ב־2005 אף חברה גדולה לא נכנסה לארץ".

 

אם לא היו נותנים הטבות במס אינטל היתה פותחת מפעל במקום אחר?

"ניצחנו בתחרות (ואינטל נשארה פה, צ"ז וע"מ) כי כנראה אנחנו פרייארים. היינו מוכנים לתת הטבות יותר ממדינות אחרות. הם עשו שופינג. הם באו אלינו כי היינו מוכנים לתת הטבה יותר גדולה. מי אמר שאינטל יותר טובה? ראש הממשלה ושר האוצר חושבים שתחרות זה דבר נהדר אבל כשמגיעים לנושא הזה הם הראשונים לאבד את התחרות כי הם נותנים הקלות במס לחברות גדולות וחברות אחרות צריכות לשלם מס גבוה. צריך שכולם יתחרו באותם תנאים.

 

“זאת ועוד: תחליפי היבוא תורמים למשק כמו היצוא. כיום יש עודף יצוא במט"ח. מלאי יתרות מטבע חוץ עבר את ה־100 מיליארד דולר. יש חלמאות בהטבה הזו: היצוא גדל, ומאז 2003 נוצר עודף יצוא ובשוק המט"ח שער החליפין יורד ואז יש ייצוב של השקל. היצואנים בוכים ובנק ישראל מתערב שוב עם כספי הציבור לתמוך בשער החליפין באופן מלאכותי. זה ממש חלם. צריך לבטל את הטבות המס לחברות הגדולות ואת הטבות המס ליצואנים ובמקורות שיווצרו להוריד את מס החברות לכולם".

 

לאיזה עוד ביטולי פטורים אתה מתכוון?

"למשל הפטור ממע"מ באילת, והפטור ממע"מ על פירות וירקות. יש גם לבטל את הפטור ממס להפקדות בקרן השתלמות. אני יודע שזה לא פוליטי ולא סקסי - אם לכל עובד במדינת ישראל היתה קרן השתלמות אז הפטור הזה לא היה מטריד אותי כי המשמעות היא שכאילו הורידו את מדרגות המס לכולם. אבל, רק ל־34% מהעובדים בישראל יש קרן השתלמות. וכך שני־שלישים מהעובדים מסבסדים שליש אחר ואין להם את ההטבה והם משלמים יותר מס על ההכנסה. זה לא הוגן. אם נבטל את הפטור על קרנות ההשתלמות נוכל להוריד את המס לכל העובדים ברמה שווה".

 

הגיע הזמן להכריע

 

לאבי בן בסט יש כל מיני רעיונות אבל כשאומרים לו שאי אפשר ליישם אותם מסיבות פוליטית הוא משיב ש"נכון שניסו לעשות אותם כמה פעמים ולא הצליחו, עד שבסוף הצליחו. . אם אני רוצה להיות מאוד אקטואלי אז נעזוב לפי שעה את ביטול הטבות המס לקרן השתלמות, ולמע"מ על פירות וירקות. אבל צריך להתחיל מביטול הפטורים ליצוא ולחברות הגדולות. לא צריך להתייאש. מי היה מאמין שבישראל יוטל מס על הכנסות מנכסים פיננסים?"

 

מה באשר לגירעון?

"הגירעון בתקציב המדינה גדל בחודשים האחרונים וחרג מהיעד. קודם כל יש להחזירו אל היעד. זה משגה להגדיל את הגרעון גם אם רמת החוב נמוכה. צריך להחזיר את הגירעון ליעד ולהעלות בהדרגה את ההוצאה הציבורית. יש שני תחומים שבהן הבעיה קשה מאוד: האחד במערכת הבריאות שם מספר הרופאים, האחיות והמיטות לנפש נמוך בהשוואה לממוצע ה־OECD, אנו מתקרבים למשבר וצריך להגדיל שם את התקציבים; והשני תחום התשתיות למשל בנמלים ובשדות התעופה נתב”ג מגיע למלוא התפוסה, מדברים על שדה תעופה נוסף ומתווכחים במשך שנים אם יוקם בדרום או בצפון. הגיע הזמן להכריע ולהקים עוד שדה תעופה. צריך להאיץ את ההשקעות בתשתיות. תמיד מתייחסים על כך כהשקעה ברווחת הצרכן אבל זה חלק מגורמי היצור של הסקטור העסקי: משאיות, נמלים, אוניות ומטוסים הוא צריך את זה לא פחות.

 

"לפיכך הדרך בעיני היא להגדיל ההוצאות על בריאות ותשתית, לא להעלות את מס הכנסה על היחיד, ולא להעלות את המע"מ או מס הקנייה - יש מספיק כסף לביטולי פטורים ממס שאין להם יעד חברתי כלכלי. לא צריך לפתור בבת אחת את כל הבעיות. יש להגדיל את ההוצאה הציבורית בהדרגה ב־1% תוצר ולהשתמש במקורות של המסים: 10 מיליארד שקלים".

 

לפי בנק ישראל שמירה על יעד גירעון של 3% יגדיל את היחס בין החוב לתוצר.

"לא עשיתי את החישוב. כבר חרגנו מיעד הגירעון. בואו נתכנס ליעד ונראה מה הלאה”.

 

ההשכלה פה נמוכה

 

בן בסט אומר ש”אחת הבעיות של שר האוצר הבא היא שמורישים לו ירושה קשה והוא צריך להתמודד עם תיקון הירושה ולא נשארים לו יותר מקורות לקדם נושאים אחרים. זה מצב לא אידיאלי וצריך לעשות זאת בזהירות".

 

מה בעצם ההשלכות של הגירעון שגדל?

"זה מגדיל את החוב. זה אחד הפרמטרים החשובים ליציבות כלכלית. בשנה אחת אם חרגנו בכמה עשיריות האחוז מיעד הגרעון זה לא גורם נזק מיידי. אבל לגרעונות גבוהים יש נזק מצטבר. חווינו בעבר ואנו רואים את מדינות אירופה חוות משבר שלא נגמר עשור, שמקורו בחריגה גדולה של הגירעון. התיקונים אחר כך הרבה יתר קשים ולא ניתן לתת שירותים חדשים. כל סטייה ממנו יוצרת חוסר יציבות במשק".

 

ואיך מגבירים את הפריון?

"התוצר לעובד בישראל הוא נמוך בהשוואה לממוצע ה־OECD ראשית ההון הפיזי לעובד נמוך מדי, שנית ההון האנושי לעובד. אנו בטוחים שבגלל שענף ההייטק מוצלח ומספר שנות הלימוד לנפש גבוה - יש תחושה שההון האנושי גבוה. זה לא נכון. בשנים האחרונות נעשה סקר ב־OECD שבדק גם מיומנויות של אנשים מבוגרים בכל רמות ההשכלה למשל בקריאה ובפתרון בעיות התברר שההשכלה של עובדי מדינת ישראל נמוכה מזו של עובדי ה־OECD, זה מסביר את הפריון הנמוך כאן. יש לעשות השתלמויות גם לעובדים בגיל העבודה ולהעלות את גיל החינוך. התוצאות שלנו במבחנים בינלאומיים נמוכות מהממוצע. והמדובר לא רק בחרדים וערבים. אשר להם יש להעלות את שיעור ההשתתפות של החרדים והערבים בשוק העבודה, ולשפר את המיומנויות שלהם במיוחד של החרדים - לחייבם בלימודי ליבה, כך שיוכלו בשלב הבא להיכנס ללימודים אקדמיים ולהשתלב בשוק העבודה. אם ניתן להם הרבה השכלה משלימה הפריון יהיה שווה לפריון של ישראלים אחרים, שגם הוא לא מספיק".

 

הממשלה הבאה עשויה להיות סחיטה.

"אני לא נכנס למגרש הפוליטי. אני לא יודע איזו קואליציה תהיה אולי תהיה קואליציה רחבה ואחראית. אני מסכים בהחלט שקואליציה צרה שמורכבת מהרבה מפלגות היא יותר סחיטה והוצאותיה יגדלו. במחקר שעשיתי עם פרופ' מומי דהן, מצאנו ממצא חזק מובהק סטטיסטית ולפיו: ככל שסיעת ראש העיר קטנה - גרעונות העיר גדולים יותר כי צריך להיכנע לשותפים וכך עלול לקרות למשל אם תהיה קואליציה שמורכבת מהרבה מפלגות. מצד שני, אולי חלק לא יעברו את אחוז החסימה ואז לא יהיה מצב סחיט".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x