שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מנכ"לית מאוחדת החדשה: "הסימן שיש לי בצוואר - מהרצועה שלי מול האוצר"

סיגל רגב רוזנברג אמרה את הדברים במסגרת דיונים של "ועדת החקירה" האזרחית לבחינת מדיניות האוצר וקריסת ביטוח הבריאות הממלכתי. "אצל האוצר 'תתייעלי' משמעותו: מה את עושה כדי להוריד שירותים למבוטחים? אנשיו לקחו ב-1995 חוק נהדר עם תקציב סביר, ושחקו אותו עד דק ב-42% במשך 25 שנה"

אדריאן פילוט 11:5201.04.19

"הסימן שיש לי בצוואר זה בגלל הרצועה שלי מול האוצר. אצלם 'תתייעלי' משמעותו: מה את עושה כדי להוריד שירותים למבוטחים?" כך העידה מנכ"לית קופת חולים מאוחדת החדשה, סיגל רגב רוזנברג, מול חברי "ועדת חקירה אזרחית לבחינת מדיניות האוצר וקריסת ביטוח הבריאות הממלכתי", יוזמה אזרחית בה לוקחים חלק ארגוני רופאים ואחיות, עשרות ארגוני חולים, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שופטות בדימוס, בכירי אקדמיה ופעילים, ובראשה עומדת ד"ר דפנה אבניאלי, שופטת בדימוס בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

 

 

סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת צילום: רועי בן משה

 

הדיונים שנערכו ביום חמישי האחרון עסקו במנגנון העדכון של סל הבריאות שמקבלות קופות החולים - ספקיות שירותי הבריאות של המערכת השיראלית. סל הבריאות לשנת 2019 עומד על 53.4 מיליארד שקל. נזכיר כי הסל מתעדכן לפי 3 מדדים: הטכנולוגי (המוכר כתוספת לסל התרופות), הדמוגרפי (שלוקח בחשבון את גידול האוכלוסיה ואת הזדקנותה) והיוקר בבריאות (שמתייחס לגידול במחירי התרופות, הטיפולים, והטכנולוגיות החדשות). המדדים הללו קובעים את גורלו של רוב תקציב הבריאות לאזרחי ישראל.

 

"אנשי האוצר לקחו ב-1995 חוק נהדר (חוק ביטוח בריאות ממלכתית- א.פ) עם תקציב סביר שאפשר לתת איתו שירות, ושחקו אותו עד דק ב-42% במשך 25 שנה", הסבירה רגב-רוזנברג, והוסיפה כי "להתייעל כיום זה להוריד מרפאות, זה אחות ל-5,000 איש, זה המתנה למיון. אם היו נותנים היום את התקציב לנפש כמו שהיה ערב חקיקת החוק, המשמעות היתה תוספת של עוד 22 מיליארד שקל לתוך המערכת, שזה כסף שמגיע לכל אזרח במדינת ישראל תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ואז ניתן לתת שירותי בריאות מעולים".

 

השופטת בדימוס דפנה אבניאלי, יו"ר הוועדה השופטת בדימוס דפנה אבניאלי, יו"ר הוועדה

 

רגב רוזנברג פרסה את משנתה לשיקום מערכת הבריאות: "אם היינו יכולים לדרוש חזרה את התקציב המגיע לבריאות הייתי מחלקת את זה כך: חמישה מיליארד שקלים, במיידי, כדי לסגור את הגירעונות במערכת הציבורית; חלק נוסף - לקיצור תורים לאחר קביעת סטנדרטים לזמן סביר, כאשר התקצוב לכך צריך להיות "כסף צבוע" וצריך לוודא שבאמת עושים את זה; החלק האחרון ילך לתוכניות ייעודיות - וגם כאן ייתנו כסף תמורת הטמעה. הפתרון הנכון הוא 'כסף צבוע', ולא מבחני תמיכה כפי שנהוג היום. לא סביר לתת מבחני תמיכה לאשפוזי בית בסך של 70 מיליון שקל, כשההוצאה האמתית היא 700 מיליון".

 

רגב אף הציעה - בדומה לעמדת משרד הבריאות - להעלות את מס הבריאות ולהקים סל קהילה שיתעדכן כאחוז קבוע מהסל וייתן שירותים חדשים למבוטחים, ותמכה בעדכון קבוע של סל התרופות בגובה של בין אחוז לאחוז וחצי מסל השירותים - כפי שהציע משה בר סימן טוב לראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו - הצעה שטרם התקבלה.

 

יו"ר הוועדה, שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א בדימוס, ד"ר דפנה אבניאלי: "העדויות האחרונות חשפו בפנינו תמונה לא פשוטה של בכירי המערכת הנדרשים לקצץ שירותים כתנאי לקבלת תקציבי תמיכה, רופאים ואחיות שאין בידיהם את הכלים והתקנים הנדרשים לטיפול רפואי סביר, חולים והורים לחולים אשר זועקים לתרופות וטכנולוגיות חיוניות ביותר, שנותרו מחוץ לסל, וכל זאת בשל מחסור עמוק בתקציבים. במקביל אנו שומעים שוב ושוב על היעדר תכנית לאומית ליישום חוק ביטוח בריאות ממלכתי שתבטיח את המשך קיומו לאור הזדקנות האוכלוסייה וצרכי הטיפול הרפואי באזרחי ישראל".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x