שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

רק 4% ממשקי הבית בעשירון התחתון מקבלים פנסיה

דו"ח מרכז אדוה ל־2018 שמתפרסם היום חושף כי ל־62% ממשקי הבית בעשירון התחתון אין בבעלותם דירה - וכי ההוצאה לביטוחי בריאות פרטיים הגיעה ל־60% מתשלומי מס הבריאות

שחר אילן 00:0031.03.19

שלושת העשירונים העליונים מרוויחים 73% מכלל שכר הדירה המשולם בישראל - ואילו העשירון העליון מקבל 44%, כך עולה מדו"ח תמונת המצב החברתית ל־2018 שפרסם היום מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי. לפי הדו"ח, שכר הדירה הפרטי משמש אמצעי להעברת הון מהחלשים לחזקים.

 

הפערים הללו מופיעים בדו"ח בעוד שלל היבטים. כך, למשל, משק בית במאיון העליון מרוויח פי 2.2 מיתר משקי הבית בעשירון זה. כמו כן, משקי הבית סומכים פחות ופחות על ביטוח הבריאות הממלכתי והשוויוני והוציאו ב־2018 כ־14 מיליארד שקל על ביטוחי בריאות פרטיים - סכום שמגיע ל־60% מתשלומי מס הבריאות בישראל.

 

החלשים משלמים לחזקים

 

בפרק שמוקדש לחלוקת כספי השכירות, מציינים באדוה כי "מנקודת ראות ציבורית, שכירות פרטית היא ביסודה הסדר של העברת הון משכבות מעוטות הכנסה אל השכבות המבוססות. ב־2017 עמדה הכנסת בעלי דירות (לא כולל דיור ציבורי) על 15.7 מיליארד שקל. מתוכם, 6.9 מיליארד שקל הגיעו לעשירון העליון, 2.6 מיליארד שקל לעשירון התשיעי ו־2 מיליארד שקל לשמיני".

 

לפי הדו"ח, בשנת 2000 רק 4.4% מהכנסות משקי הבית בעשירון העליון הגיעו מהון. ב־2017 שיעור זה כבר נסק ל־6.6%, ולפי מחברי הדו"ח, ההכנסות משכר דירה הן אחת הסיבות העיקריות לעלייה זו.

 

 

בעשור האחרון רבע מהדירות החדשות שנבנו נמכרו למשקיעים. בשנתיים האחרונות, בעקבות חקיקה ומיסוי המגבילים את פעילותם של משקיעים בנדל"ן, חלה ירידה לשיעור נמוך יותר. מגמה זו יותר משילשה את שיעור הבעלות על שתי דירות ויותר בשני העשירונים העליונים - מ־8% ב־2007 ל־27% ב־2017. מנגד, מי שמשלם את שכר הדירה הם העשירונים התחתונים: ל־62% ממשקי הבית בעשירון התחתון אין דירה בבעלותם. בעשירון השני המצב רק מעט יותר טוב, עם 45% שלא מחזיקים בדירה בבעלותם.

 

פערי השכר בישראל הם מהגבוהים במדינות המפותחות, אך מהדו"ח עולה כי הפערים בפנסיה בחברה הישראלית גדולים עוד יותר: רק ל־4% ממשקי הבית בעשירון הראשון יש פנסיה, ורק ל־14% בעשירון השני, לעומת 82% בעשירון העליון ו־80% בעשירון התשיעי. בהתאם, 88% ממשקי הבית בעשירון התחתון ו־77% בעשירון השני חיים רק מקצבאות.

הפערים עצומים גם בגובה התשלום החודשי מהפנסיה: ההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון העליון מפנסיה עמדה ב־2017 על כ־14.5 אלף שקל - פי 18 מההכנסה הממוצעת של 800 שקל בחודש שמקבלים אותם 4% מהעשירון התחתון שבכלל יש להם פנסיה.

 

שר האוצר משה כחלון. הניסיון לבלום את משקיעי הנדל"ן צלח חלקית שר האוצר משה כחלון. הניסיון לבלום את משקיעי הנדל"ן צלח חלקית צילום: רויטרס

 

 

מתברר שפערי שכר גדולים מתקיימים לא רק בין העשירון העליון לעשירונים האחרים אלא גם בתוכו. חוקרי אדוה מגלים שההכנסה הממוצעת של משק בית במאיון העליון גבוהה פי 2.2 מההכנסה הממוצעת של תשעת המאיונים הנותרים בעשירון העליון. באדוה מצטטים את משרד האוצר שקבע ש"הפערים בהכנסות בקצה התחתון של התפלגות ההכנסות אינם הסיבה העיקרית לרמת אי־השוויון הנמדדת בישראל... לפערים בהכנסות בקצב העליון תרומה משמעותית לאי־השוויון".

 

עלות השכר הממוצעת של המנכ"לים ב־100 החברות הציבוריות הגדולות בישראל עמדה ב־2017 על 4.5 מיליון שקל לשנה או 370 אלף שקל בחודש. זה היה פי 36 מהשכר הממוצע במשק באותה שנה ופי 74 משכר המינימום. התגמול הממוצע לחמשת נושאי המשרות הבכירות בחברות אלה עמד על 3.15 מיליון שקל בשנה או 263 אלף שקל בחודש.

 

ביטוחי הבריאות מזנקים

 

כבר בתחילת הדרך של מס הבריאות נראה היה שהביטוחים המשלימים מצאו דרך לעקוף את השוויון שרצה ביטוח הבריאות הממלכתי לייצר. אבל הדו"ח מגלה שהביטוחים הפרטיים מאיימים להשתוות למס הבריאות עצמו. ב־2017 שיעור ההשקעה של משקי הבית בביטוחים משלימים ופרטיים ובהשתתפות עצמית לתרופות עמד על 13.9 מיליארד שקל, פי שלושה מאשר ב־2000 (4.6 מיליארד שקל במחירי 2017). כלומר ההוצאות הפרטיות על ביטוחי בריאות, שעמדו על 36% מההוצאה למס בריאות ב־2000 הגיעו ל־60% ב־2017.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x