תקציב תמורת ליבה: עתיד המשק בידי החרדים

דו"ח בנק ישראל לשנת 2018 שפורסם אתמול קבע שהאטה בשילוב גברים חרדים ונשים ערביות בתעסוקה, עלולה להביא לאובדן של 6% מהתמ"ג עד 2065. הבנק אומר בעדינות שזה יקרה אם יהיה רפיון במדיניות השילוב של האוכלוסיות האלו בעבודה. בפועל הרפיון בנושא שילוב הגברים החרדים כבר כאן.

ב־2016 הגיע שיעור התעסוקה של גברים חרדים לשיא של 51.7%. אבל הממשלה הנוכחית הכפילה את הקצבאות לאברכים והעניקה להם הטבות רבות נוספות. התוצאה היא ששיעור התעסוקה שלהם ירד והגיע בסוף 2018 לשפל של 50.2%.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צילום: עמית שעל

ספק אם יש תנאי חשוב לעבודת גברים חרדים כמו קידום לימודי הליבה לבנים במגזר החרדי. לפי שבועיים אמר מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD אנדריאס שלייכר בראיון ל"כלכליסט" שישראל היא המדינה היחידה בארגון שמממנת לימודים שאינם כוללים תוכנית ליבה. "קשה לי לקבל את זה כי זה יוצר לתלמידים חסרונות גדולים". נתונים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסיקה הדגימו את הנזקים. 15.4% מהסטודנטים הגברים החרדים נשרו במהלך הלימודים, לעומת 9% מהגברים האחרים.

את מחדל הליבה מחזקת מאוד התופעה שחושף היום "כלכליסט" (עמ' 4‑5). עשרות בתי ספר יסודיים לבנים עוברים לרשתות החינוך החרדיות המפלגתיות, מה שמכפיל את תקציבם. מוסדות ברשתות מחויבים בלימודי תוכנית ליבה מלאה. אבל מתברר שעשרות רבות של מוסדות שנמצאים ברשתות לא עומדים בחובה זו. המשרד במקום לסלק אותם קונס אותם בשיעור סמלי, וכך מעודד את המשך הקומבינה והניצול של המדינה.

במקביל הזרם הממלכתי חרדי, שבו לומדים תוכנית לימודים מלאה של המדינה, צומח מאוד לאט והגיע חמש שנים לאחר הקמתו ל־45 בתי ספר בלבד. אם משרד החינוך היה לוחץ על מוסדות החינוך החרדיים, סביר שמוסדות רבים היו עוברים לממלכתי חרדי ולא לרשתות. אבל בקדנציה האחרונה הממשלה, כולל שר החינוך נפתלי בנט, מכרו את העתיד של כולנו למפלגות החרדיות.

ממשלה שהיתה רוצה לעשות את הדבר הנכון לעתיד ישראל היתה מבטלת את החוק השערורייתי שמעניק לרשות החרדיות תקצוב שווה לבתי הספר הממלכתיים. היא היתה קובעת שרק מי שמצטרף לחינוך הממלכתי חרדי יקבל תקצוב שווה.

הסיכוי שממשלה שתעז לעשות את זה תקום בטווח הנראה לעין לא קיים. לכן יש לצפות משר החינוך הבא שינהיג לפחות פיקוח מלא על קיום הוראות הליבה ברשתות, פיקוח שלא בודק רק את תוכניות הלימודים אלא גם שהן מקוימות. מי שלא מלמד מאה אחוז ליבה בקביעות צריך לעוף מהרשתות. מן העבר השני צריך להקל מאוד על הורים חרדיים שרוצים להקים מוסדות ממלכתיים חרדיים ולכפות את זה על עיריות שמערימות קשיים. אפשר בהחלט להציע תגמול נדיב גם למוסדות חרדיים עצמאיים שירצו ללמד תוכנית ליבה מלאה מחוץ לרשתות.

אם הכניעה והזרמת התקציב למוסדות שלא מלמדים ליבה או מלמדים ליבה חלקית יימשכו, תתממש גם התחזית הקודרת של בנק ישראל. המשמעות היא ירידה ברמת החיים והרבה יותר עוני. לא לעולם חוסן ועולם ההייטק הישראלי לא יוכל לשאת על כתפיו כל כמות של אנשים ללא כישורי עבודה. מצד שני, יש גם היבט אופטימי: שיעור התעסוקה של הנשים הערביות גדל. אולי מהן תבוא התקווה למשק.