$
בארץ

נחשף בכלכליסט

רשות המסים צפויה לדרוש עוד מס מכיל

ל"כלכליסט" נודע כי הרשות תתקשה לקבל את חישוב שווי הנכסים של כיל, שאפשר לה לחמוק מתשלום מס של 100 מיליון דולר על משאבי טבע בים המלח, ואף ליהנות מזיכויי מס; ההתנגדות עלתה בעקבות החשיפה אתמול, לפיה כיל הציגה בדו"חות השנתיים שלה ל־2018 הערכת שווי מנופחת

עמרי מילמן 07:5719.03.19

רשות המסים תתקשה לקבל את חישוב שווי הנכסים של כיל, שאפשר לה לחמוק מתשלום מס של 100 מיליון דולר על משאבי טבע בים המלח ואף ליהנות מזיכויי מס - כך נודע ל"כלכליסט".

 

ההתנגדות של רשות המסים עלתה בעקבות חשיפת "כלכליסט" אתמול שלפיה כיל הציגה בדו"חות השנתיים שלה ל־2018 הערכת שווי מנופחת, תוך ביצוע לוליינות פיננסית. 

 

מכרה אשלג של כיל בים המלח מכרה אשלג של כיל בים המלח צילום: גיא אסיאג

 

על פי הערכת שווי זו, כיל אינה נדרשת לשלם כלל את מס ששינסקי על רווחיה משימוש במשאבי ים המלח. החוק קובע נוסחה לחישוב גובה המס על רווחים עודפים, שמתבססת על שווי הנכסים המשמשים להוצאת המשאבים ומכירתם, בקיזוז הפחת. השאלה מהו גובה הפחת צפויה לעמוד במוקד המחלוקת בין רשות המסים לחברה.

גורמים המעורים בנושא העריכו כי במקרה זה הפער בהערכת שווי הנכסים, בניכוי הפחת, יעמוד על כ־1.7 מיליארד שקל – מה שיגזור על כיל תשלום מס נוסף של מאות מיליוני שקלים למדינה.

 

ברשות המסים מציינים כי לשון החוק שונה בפועל מההנחות בדו"חות הכספיים של החברה.

 

שווי הנכסים של כיל שמשמשים להפקת אשלג וברום מים המלח הוא סוגיה קריטית לחברה לא רק בכל הנוגע לתשלום מס שנתי. השווי הזה ישחק תפקיד משמעותי גם בדיונים מול אגף החשב הכללי באוצר, שבהם יחושב גובה התשלום שתקבל כיל ממדינת ישראל אם זיכיונה בים המלח לא יוארך בשנת 2030.

 

לפי המלצות צוות מיוחד שהוקם לבחינת השלכות תום הזיכיון על ים המלח, הממשלה צריכה להיערך לתרחיש של אי־הארכת הזיכיון, בין היתר כדי ליצור מנוף לחץ על כיל לקבל את הזיכיון החדש בתנאים שיהיו טובים יותר למדינה. על כן, מחויב האוצר להגיע לסיכום גם בעניין שווי הנכסים.

 

הדיונים לגבי היקף הפחת הקובע את שווי הנכסים מעלים שוב את השאלה האם נכון היה לקבוע נוסחה מורכבת יחסית לחישוב המס, כזו שמקלה על כיל לבצע מניפולציות במספרים.

 

בחוות דעת שפרסמה החשבת הכללית לשעבר באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו, היא פרסה את עמדת המיעוט שלה בנוגע להמלצות ועדת ששינסקי 2, שבהן טענה כי נכון יותר לשמור על תגמולים בגובה של 10% - ולא 5% - והתריעה מפני מנגנון מיסוי מסובך מידי שבסופו של דבר יביא לכך שתקבולי המדינה יהיו נמוכים מהתקבולים שקיבלה המדינה לפני כן.

 

פרופ' איתן שישנסקי, שעמד בראש הוועדה, סבור דווקא כי המנגנון הקיים הוא הנכון. ששינסקי אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "הנוסחה שהתקבלה היא הדבר הנכון כלכלית". לדבריו, "תמלוגים מעוותים את ההחלטות הכלכליות: הם מס מעוות, המס הנכון הוא מס על הרנטה הכלכלית. הוא לא מסובך. אני בטוח שגם אם זה היה תמלוגים היה מתעורר ויכוח. בעולם כולו הולכים לכיוון הזה גם בתעשיית המחצבים".

 

שישנסקי התייחס לחשיפת "כלכליסט" והוסיף כי "בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי הטבע, היטל רווחי יתר של משאב טבע שווה לרווח התפעולי המתואם בניכוי 14%מהעלות המופחתת של הרכוש הקבוע, ולא כנטען בכתבה – 14% משווי הרכוש הקבוע. לפיכך, כדי לחשב את רווח היתר של משאב טבע מסוים יש לנכות מהרווח התפעולי המתואם תשואה בגובה 14% מהעלות ההיסטורית של הנכסים ששימשו בהפקתו ומכירתו של משאב הטבע, בניכוי הפחת שנצבר עליהם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x