שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

התוכנית של שקד: הכנסת תמנה את השופטים לעליון

שרת המשפטים פרסמה היום בכנס ישראל 2050 את תוכניותיה בתחום המשפט ובהן ביטול הוועדה למינוי שופטים, חקיקת חוק יסוד החקיקה ואישור חוק היועמ"שים

צבי זרחיה ומשה גורלי 10:2318.03.19

שרת המשפטים איילת שקד פרסה הבוקר בכנס ישראל 2050 במלון וולדורף אסטוריה בירושלים, את תוכניותיה בתחום המשפט ובהן ביטול הוועדה למינוי שופטים, חקיקת חוק יסוד החקיקה ואישור חוק היועמ"שים.

 

 

 

שקד אמרה בכנס כי "המהלך הראשון והחשוב מכולם הוא שינוי שיטת בחירת שופטים לבית המשפט העליון. ברובן המוחלט של הדמוקרטיות המערביות - נבחרי הציבור הם אלו הממנים את שופטי הערכאה העליונה במערכת המשפט. אין כל סיבה שנישאר מאחור. לא יתכן שבדמוקרטיה איתנה כמדינת ישראל לשופטים תהיה זכות וטו בבחירת עמיתיהם.  

 

"העם יקבל את מלא הסמכות לכך. בחירת שופטים לבית המשפט העליון תעשה בהחלטת ממשלה על פי הצעת שר המשפטים, ובאישור הכנסת. במקביל, ננהיג שימוע בוועדת החוקה למועמדים. אור השמש הוא המחטא הגדול ביותר. הציבור זכאי לדעת מהי השקפתו המשפטית של מועמד לבית המשפט העליון".

 
 
איילת שקד
איילת שקד צילום: עמית שעל

 

אלו עיקרי "תוכנית 100 הימים" של שקד:

 

1. ביטול הוועדה למינוי שופטים לשופטי עליון, במקום זה, ימונו השופטים כך: שרת המשפטים תביא מועמד לאישור הממשלה והכנסת.

 

2. קיום שימוע ציבורי לשופטי עליון.

 

3. העברת פסקת ההתגברות במתכונתה המלאה.

 

4. שר יוכל לייצג את עצמו בבית המשפט, גם בניגוד לדעת היועץ המשפטי שלו. הרקע האקטואלי נגזר בין היתר משני פסקי דין שניתנו לאחרונה, שבהם עמדת השרים לא יוצגה כהלכה בעליון בגלל התנגדות היועץ: שר האוצר משה כחלון, בבג"ץ להעלאת מחירי החלב ושר המדע אופיר אקוניס, בפרשת מינוי פרופ' יעל אמיתי למועצת הנגידים ישראל-גרמניה.

 

5. העברת חוק היועמ"שים המשפטיים, שתקנה לשרי הממשלה שליטה במינוי היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. זו יוזמה שבה החלה השרה בכנסת הקודמת ובכוונתה להשלימה.

 

 

חוק יסוד החקיקה יעגן את פסקת ההתגברות

 

שקד אמרה כי "המהלך השני הינו השלמת חוק יסוד החקיקה. גבול סמכויותיהן של הכנסת והממשלה קבוע בחוקי יסוד ייחודיים, אך מהלך חקיקה נוסף נדרש כדי להגדיר באופן מדויק גם את סמכויות בית המשפט העליון. חוק יסוד החקיקה יעגן את פסקת ההתגברות. הדגם הדיאלוגי, כדוגמת הקנדי, הוא המתאים ביותר למדינת ישראל.

 

"היתרון הדרמטי יהיה בכך שבית המשפט העליון לא יתפס יותר כשחקן פעיל במגרש הפוליטי שלו שמורה המילה האחרונה. אני משוכנעת שבכך ישוב בית המשפט העליון לתפקידו כמכריע בסכסוכים בין האזרחים וכמגן זכויותיו של פרט נפגע מהשלטון. אני בטוחה גם שבדרך זו ישוב אמון הציבור בבית המשפט העליון לרמה בה היה לפני המהפכה".

 

"המהלך השלישי הינו עיגון סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בחקיקה באופן ברור. הייעוץ המשפטי לממשלה הפך לפני שנות דור מיועץ בלבד לקובע מדיניות. לעתים, מעורך דינה של הממשלה, הפך לקטגור של הממשלה".

 

השופט אלכס שטיין השופט אלכס שטיין צילום: אוהד צויגנברג

 

"כך כתב לאחרונה השופט אלכס שטיין, בעניין היעדר הייצוג לשר אקוניס: 'החלטת הרשות מותקפת ועומדת למבחן שיפוטי, לעג לרש הוא לומר שההזדמנות האחת להישמע שייכת לגורם אשר לא קיבל את ההחלטה המותקפת, ואשר אינו נושא באחריות לא ליישומה ולא למצב שייווצר אם תיפסל. לעג כפול ומכופל הוא לומר שאותו גורם רשאי להצטרף אל התוקפים, ובעצם הצטרפותו לשלול מן הרשות את זכותה להגנה עצמית. על כן משונה ומקוממת בעינינו, בכל הכבוד, הטענה שהיום בבית המשפט הוא יומו של היועץ המשפטי'. עד כאן דבריו הנכוחים.

 

"ראשית, נקבע באופן ברור כי גם כאשר התעוררה שאלה משפטית, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו כיצד לפעול, כל עוד לא פסק אחרת בית המשפט.כפועל יוצא, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו את העמדה שתוצג בשמם לבית המשפט. בין על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ובין על ידי עורך דין פרטי.

 

"שנית, נשלים את המהלך שהתחלתי בו לשינוי שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. את שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה יש להחזיר לשיטה שבה מונו במשך רוב שנות קיומה של המדינה יועצים משפטיים – בהחלטת ממשלה לפי המלצת שר המשפטים".

 

"לצד זאת, נשלים את חוק היועצים המשפטיים. לא יתכן שלשר בממשלת ישראל לא תהיה כל מעורבות רשמית בבחירת היועץ המשפטי למשרדו. האמינו לי, הדרג הפוליטי מעוניין להצליח בתפקידו. הוא יבחר את היועץ המשפטי הטוב ביותר. וכן, כזה התואם את השקפת עולמו".

 

"זוהי בקליפת אגוז התכנית המשפטית שאני מאמינה בה. בקדנציה הנוכחית, לראשונה בעשרות השנים האחרונות, הציבור הצביע ימין וקיבל ימין. ימין משפטי, ימין כלכלי וימין מדיני. המהפכה הדמוקרטית במערכת המשפט רק התחילה לפני כארבע שנים. אני מקווה שהציבור יבחר להמשיך אותה, ולהשיב את הסמכות לנבחריו. אני מאמינה גדולה בדמוקרטיה, מאמינה גדולה בעם ישראל, ומאמינה גדולה בבחירותיו".

 

ח"כ סויד: "תוכנית היסטרית של שרה פירומנית"

 

ח״כ רויטל סויד, סגנית יו״ר הכנסת, הגיבה על תוכנית ״100 הימים״ של שקד ואמרה כי ״תכנית היסטרית של שרה פירומנית, שאתמול בית המשפט העליון העמיד במקום והבהיר לה מה מגבלות הכוח במשטר דמוקרטי. התכנית הזו מסוכנת אבל לא תתממש, בית המשפט העליון ימשיך לשמור על כבודנו בזמן שהקדנציה ההזויה של שקד במשרד המשפטים כבר תהיה מזמן היסטוריה״.

 

יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ אמרה כי "תכנית 100 הימים האנרכיסטית והמופקרת של שקד לא נועדה להשפיע על מערכת המשפט, אלא למחוק אותה כליל. להחריב את מה שנבנה כאן בעמל רב, משמר את שלטון החוק וזוכה להערכה עמוקה בעולם כולו. על פי תכניתה, המשפט בישראל יהיה כפוף כולו לפוליטיקה, בכל שלביו, והמבחן היחיד שיקבע גם את בחירת השופטים, גם את הליכי המשפט, וגם את עצם הבעת הדעה של כל צעיר וצעירה שיחלמו על כס המשפט - יהיה להשביע את רצון המלכות. גם אם מדובר רק בצעד נואש של הימין החדש המאבד מנדטים במהירות, עצם העלאת התכנית מסוכנת".

 

שר התיירות יריב לוין הגיב לתכנית שקד למהפכה משפטית ואמר כי התוכנית נראית יותר כמו התוכנית למעבר אחוז החסימה.

 

השר הוסיף ואמר כי: ״ארבע שנים אנחנו שומעים על כך שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה כשבפועל אנו נמצאים במציאות הגרועה ביותר שהיינו בה אי פעם. אחרי ארבע שנים בהן בג״ץ עושה ככל העולה על רוחו ועכשיו גם פוסל מועמדים ומאפשר לתומכי טרור לשבת בכנסת, הדברים לצערי, נמדדים במבחן התוצאה ולא במבחן ההצהרות.

 

אי אפשר לשנות את המערכת במינוי כזה או אחר. צריך שינוי יסודי בכל השיטה. שינוי גדול ומשמעותי גם בשיטת המינויים, גם בהורדת גיל הפרישה של השופטים וגם במתיחת קו ברור בין הרשויות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x