שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

דו"ח המבקר

למרות הגידול בתאונות דרכים: הממשלה הפסיקה להשקיע בתחבורה ביישובים ערביים

דו"ח המבקר: על אף שבשנים האחרונות פעלה הממשלה לצמצם פערים בין האוכלוסייה היהודית לערבית מבחינת רמת השירות בתחבורה הציבורית, נכון למועד הגשת הדו"ח עדיין לא קיימת תוכנית רב שנתית לביצוע

ליאור גוטמן 16:0013.03.19
דו"ח מבקר המדינה על התחבורה הציבורית מקדיש פרק נפרד לתחבורה הציבורית ביישובים הערביים, והמסקנה העולה היא שבתחום זה אין אפליה בין אזרחי המדינה השונים, וכולם לא מקבלים שירות נאות ברמה כזו או אחרת.  

לפי ממצאי מבקר המדינה שפירא, "בשנת 2018 היו בישראל כ-1.9 מיליון תושבים לא יהודיים, ששיעורם כ-21% מהאוכלוסייה", זו נחלקת לשלוש אוכלוסיות עיקריות: ערבים מוסלמים ונוצרים, בדואים ודרוזים וצ'רקסים, רובם גרים ביישובים הפרוסים לאורכה של המדינה. "תחבורה ציבורית ברמה נאותה מאפשרת נגישות למרכזי תעסוקה, מוסדות השכלה ומרכזי פנאי לכלל הציבור, ובעיקר לאוכלוסיות חלשות שרמת המינוע שלהן נמוכה, כגון האוכלוסייה הלא יהודית", אומר שפירא.

 

ובפועל? שפירא אמנם כותב ש"בשנים האחרונות פעלה הממשלה לצמצום פערים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הלא יהודית מבחינת רמת שירותי התחבורה הציבורית, וזאת באמצעות קביעת יעדים ארוכי טווח והקצאת תקציבים ייעודיים להשגתם", אולם "במועד סיום הביקורת משרד התחבורה עדיין לא הכין תוכנית רב שנתית לצמצום הפערים".

 

המציאות הובילה בין השאר לפעילויות פיראטיות בתחום, כאשר לפי מבקר המדינה "במועד סיום הביקורת, מרץ 2018, משרד התחבורה עדיין לא ביצע בדיקות מקיפות לבחינת היקף התופעה ולא פעל למגר אותה בד בבד עם הקמת תח"צ מוסדרת שתשמש תחליף אמיתי במקומות שבהם פועלת תחבורה פיראטית".

 

באקה אל גרביה באקה אל גרביה צילום: גלעד קוולרציק

 

עוד נמצא שקיים היעדר קריטריונים ברורים לרמת הפיתוח הנאותה והיעדר נוהל לצמצום פערים, כאשר בין 2015 ל-2017 "ההשקעה בפיתוח התחבורה ביישובים הדרוזיים ברמת הגולן הייתה כ-3,326 שקל לתושב, השקעה גדולה פי - 3.1 מההשקעה המצטברת לתושב ביישובים הבדואיים בדרום".

 

כשל נוסף התגלה ביכולת של המדינה לכפות פיתוח. שפירא מצא ש"גם כאשר הוקצו תקציבים לפיתוח תחבורה ותח"צ ביישובים הלא יהודיים, פרויקטים אינם מקודמים בשל התנגדויות של תושבים ולעיתים גם של רשויות מקומיות. ההתנגדויות מקורן בעיקר בבעלות על קרקע אי הסכמה בנושא קרקע שעליה אמור לעבור כביש, טענות על היעדר שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות בדבר קידום פרויקטים, הפקעת קרקעות, חוסר ראייה כוללת של האינטרס הציבורי והיעדר הלימה בינו ובין האינטרס הפרטי, חוסר אמון בממסד, חוסר נכונות של הרשות לטפל בפרויקטים שנפגעו מוונדליזם".

 

המצב הזה מוביל גם לכך ששיעור ההרוגים והנפגעים מתאונות דרכים באוכלוסייה הלא יהודית גדול במידה ניכרת משיעורם באוכלוסייה. כך למשל, שיעור ההרוגים הלא יהודים בתאונות דרכים (בשנים 2013 - 2015 ) הוא כ-37%, גדול משיעורם היחסי באוכלוסייה (כ- 21% ).

 

לפי שפירא "ההשקעה בתשתיות כבישים ביישובים הלא יהודיים תורמת רבות לשיפור הבטיחות בדרכים למיתון השפעתו של הגורם האנושי על תאונות דרכים".

 

ממשרד התחבורה נמסר: "עם כניסתו לתפקיד, יזם השר כץ לראשונה בישראל תכנית מקיפה להפעלת תחבורה ציבורית בכל היישובים הלא יהודיים בארץ, בהם לא היתה קיימת עד כה תחבורה ציבורית סדירה. במסגרת זאת, נפתחו קווי תחבורה ציבורית חדשים בכל היישובים הערביים, למעט מספר יישובים קטנים שהתשתית התחבורתית אינה מאפשרת כניסה של תחבורה ציבורית. מאז החלה התכנית נפתחו יותר מ-130 קווים חדשים, בהם כ-70 קווי אוטובוס למוקדי תעסוקה ולמוסדות השכלה גבוהה. היקף השירות של התחבורה הציבורית ביישובים הערביים הוכפל בהדרגה פי 3 (גידול של כ-300%)".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x