$
משפט

פרסום ראשון

עו"ד ערן שחם-שביט מפרשת המסרונים עוזב את רשות ני"ע

זאת שלושה חודשים לאחר שבית המשפט קיבל את ערעורו של שחם - והחזיר אותו לתפקיד היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ני"ע

תומר גנון 12:2013.03.19

שלושה חודשים לאחר שבית המשפט קיבל את ערעורו בפרשת המסרונים, והשיב אותו לתפקיד היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ני"ע, הודיע הבוקר (ד') עו"ד ערן שחם-שביט ליו"ר הרשות, ענת גואטה, על פרישתו מהתפקיד.

 

שחם-שביט בחר לסיים את עבודתו לאחר 11 שנים ברשות, בהן שימש בתפקידים משמעותיים שונים, ובין היתר כסגן היועץ המשפטי הקודמת של מחלקת החקירות, עו"ד ציפי גז, שהתמנתה לאחרונה למנהלת מחלקת החקירות.

 

בשנים האחרונות הוביל וליווה שחם-שביט כיועץ משפטי תיקים מורכבים ורחבי היקף שחקרה הרשות, בהם פרשת הרצת מניות אי.די.בי אחזקות שבמסגרתה הורשעו איש העסקים נוחי דנקנר ובנקאי ההשקעות איתי שטרום; וכן פרשת השוחד בחברת החשמל שבמסגרתה הורשעו בכירים בחברה בקבלת מיליוני דולרים מקונצרן האנרגיה סימנס.

 

בנוסף הוביל ולווה שחם-שביט את חקירות פרשות בזק השונות שאחת מהן, פרשת שלמה פילבר, הפכה לימים לתיק 4000 שבו החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להעמיד לדין בכפוף לשימוע את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.

 

עו"ד שחם-שביט מסר: "אני עוזב בתחושת סיפוק רבה על עשייה משמעותית בארגון שהיווה לי בית מירב שנותיי המקצועיות. למדתי להכיר אנשים מקצועיים, חדורי תחושת שליחות".

 

ערן שחם-שביט ערן שחם-שביט צילום: אוראל כהן

 

במסגרת חקירת הפרשה חשף ערוץ 10 לשעבר התכתבויות שניהל שחם-שביט עם שופטת המעצרים, רונית פוזננסקי-כץ, במה שהפך בהמשך ל"פרשת המסרונים". במסגרת ההתכתבויות ביקש שחם-שביט לפעול בניגוד לבקשת צוות החקירה המשותף למשטרה ולרשות, ולהאריך את מעצרם של חשודים ביומיים במקום בשלושה.

שחם-שביט הגיע להסדר טיעון עם נציבות שירות המדינה, לפיו הוא יינזף ויושעה מתפקידו למשך 9 חודשים. עם זאת בית הדין דחה את ההסדר וביקש להרחיקו מהתפקיד עד תחילת 2021. המחוזי בירושלים קיבל את ערעור שהגיש וקבע שיש לאמץ את הסדר הטיעון, כך ששחם-שביט שב לתפקיד לפני כחודשיים.

 

השופטת ענת זינגר קיבלה את כל טענותיו של עורך דינו, עודד סבוראי, וקבעה בפסק הדין כי החלטת בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה להחמיר מעבר להסדר הטיעון אינה מוצדקת.

 

"כיום אין בנמצא טענה שדובר על תיאום מראש של החלטות שיפוטיות", כתבה השופטת בפסק הדין. "עת נבדקו הדברים באופן יסודי ונבחנה מלוא ההתכתבות ונסיבותיה, עלה שלא מדובר במקרה בו שופטת ועורך דין 'סוגרים' מאחורי גבם של הסנגורים תקופת מעצר אשר תוטל על עצורים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x