$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

המל"ל בדרך לפשרה: השקעות זרות לא יחויבו בבדיקת ועדה מיוחדת

משרדי הממשלה התנגדו לעול הרגולטורי והביטחוני שהיה עלול להתווסף לאישור השקעות אסטרטגיות של זרים, וכעת מסתמנת פשרה מול המל"ל, לפיה פנייה לוועדה תהיה וולונטרית. הקבינט ידון בהצעה החדשה

עמרי מילמן 08:3513.03.19

מסתנת פשרה בין משרדי הממשלה למטה לביטחון לאומי (מל"ל) בנושא אישור השקעות אסטרטגיות של גופים זרים. ההצעה המקורית של המל"ל היתה להקים ועדה מיוחדת שתאשר כל השקעה או עסקה אסטרטגית מצד גורמים זרים. אלא שהצעה זו עוררה התנגדות בקרב משרדי הממשלה, שכן היא היתה לא רק יוצרת עול רגולטורי אלא מטה את כל הדיון בהשקעות להיבט הביטחוני. על כן במסגרת הדיונים בין המל"ל למשרדי הממשלה השונים רוככה ההצעה, ולפיה הפנייה לוועדה תהיה וולונטרית לפי שיקול דעתם של הרגולטורים, כך נודע ל"כלכליסט". הקבינט המדיני־ביטחוני ידון ביום ראשון בהצעה המרוככת.

   

מאיר בן שבת, ראש המל"ל. עיקר המחלוקת כעת הוא על הרכב הוועדה מאיר בן שבת, ראש המל"ל. עיקר המחלוקת כעת הוא על הרכב הוועדה

 

לפי טיוטת ההחלטה החדשה, רגולטורים אמנם יוכלו לבחור אם לפנות לוועדה לפני שיאשרו עסקה בתחום התשתיות או הפיננסים, אולם בכל מקרה, אם המל"ל מזהה סכנה ביטחונית כלשהי הנשקפת מעסקה כזו או אחרת הוא יכול כבר היום להרים דגל אדום, וקשה לראות רגולטור שלא יקבל את חוות הדעת הביטחונית.

 

במקביל להצעה זו יגיעו לקבינט הצעות נוספות בעניין אישור השקעות אסטרטגיות מצד זרים, אולם ההערכות הן כי תהיה להן פחות תמיכה מצד השרים. אין מחלוקת על הצורך בהקמת ועדה כזו. למעשה הצורך בה עלה על סדר היום לראשונה בעקבות רצון של משקיעים סינים לרכוש את הפניקס, אז ביקשה הממונה על שוק ההון לשעבר דורית סלינגר חוות דעת ביטחונית. אולם בנוגע לביצוע ישנן עדיין כמה מחלוקות.

 

השאלה המשמעותית ביותר שנותרה פתוחה היא בנוגע להרכב הוועדה. ההצעה הנוכחית מדברת על כך שבראש הוועדה תעמוד הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, ומלבדה ישבו שם נציג אחד של המל"ל ונציג ביטחוני נוסף (או שני נציגים ביטחוניים אחרים), כך שלצד הביטחוני יהיה רוב ברור.

 

במשרד האוצר מבקשים להטות את הכף לטובת הייצוג הכלכלי, כפי שנהוג במרבית המדינות שבהן קיימות ועדות דומות. החשש בקרב משרדי הממשלה הוא כי רוב ביטחוני בוועדה — שגם כך מוקמת בחסות הקבינט הביטחוני ונתונה לסודיות רבה — תפגע באטרקטיביות של ישראל כמקום השקעה. ישראל אמנם נהנית מהשקעות זרות, אך היא בעלת חסרונות בהשוואה למדינות מערביות אחרות, כמו גודל או יציבות גאו־פוליטית, וכמובן דירוג נמוך יחסית במדד עשיית העסקים העולמי. לאכסניה הביטחונית חיסרון משמעותי של היעדר שקיפות ופיקוח ציבורי בהליכי עסקאות בהיקפי מיליארדי שקלים. בניסיון לצמצם את אחריות הוועדה מוצע כי זו תהיה אחראית רק על עסקאות בתחום הפיננסיים והתשתיות, שכן הן מהותיות יותר ובעלי השלכות רוחב גדולות יותר מעסקאות בתחומים אחרים.

 

שאלה שבשלב זה נותרה פתוחה היא אם רגולטורים בתחומים אחרים יוכלו לפנות מרצונם לוועדה. בעוד במשרד האוצר מעוניינים לאפשר לרגולטורים כאלו (כמו הממונה על התחרות) לפנות לוועדה, המל"ל נוטה להתנגד לעמדה זו, שכן הוא מעדיף שהרגולטורים יפנו ישירות אליו במידת הצורך.

 

סוגיה נוספת שנותרה במחלוקת היא בנוגע לשירות שתיתן הוועדה. באוצר מבקשים לקבוע תאריך יעד ברור, לפיו אם לא תשיב הוועדה לרגולטור שפנה אליה תוך 30 יום, הוא יראה בכך אישור ויוכל להמשיך עם העסקה. זאת במטרה לא לעכב את העסקאות במשק ולהקשות על עשיית העסקים. מנגד, במל"ל מעדיפים שלא תהיה הסכמה אוטומטית במקרים כאלו.

 

אחת השאלות החשובות ביותר היא מה מידת החיסיון והסודיות שיחולו על החלטות הוועדה ועל הפניות אליה, שכן במקרה שהוועדה תסתיר מהציבור את הפניות אליה ואת ההחלטות שתקבל, היא למעשה יוצרת קרקע פורייה אף לשחיתות בעתיד.

 

ביום ראשון הקודם התקיים דיון בקבינט על ההצעה שרגולטורים יחויבו לעבור את אישור הוועדה, אולם חברי הקבינט הבינו את משמעות הדבר וביקשו כי גופי הממשלה יציעו הצעות מרוככות יותר. סעיף נוסף שהיה על הפרק וככל הנראה ירד בשלב זה ביקש לאפשר לוועדה לבחון גם תחומים כאלו שאינם נמצאים תחת פיקוח רגולטורי כיום. הדבר היה מביא לכך שלוועדה, שמורכבת ברובה מגופים ביטחוניים, תהיה אפשרות לעכב עסקאות גם בההייטק, שעל פי ההערכות מהווה היום את קטר הצמיחה של המשק, בין היתר בזכות היעדר פיקוח ובירוקרטיה בתחום זה. אם בסופו של דבר ייכנס סעיף זה, סביר להניח שתחום הסייבר יהיה על הכוונת של אותה ועדה.

 

למרות תקופת הבחירות, ככל הנראה לא יהיה קושי לאשר את ההצעה, שתתקבל לאור כך שמדובר בסוגיה שהדיונים לגביה החלו לפני מספר חודשים, ואין מדובר במהלך בלתי הפיך.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x