$
בארץ

3 שנים אחרי אישור חוק אומנה לילדים, הוא עדיין לא מיושם

המרכז להעצמת האזרח: "חוק האומנה נועד לבצע, לראשונה, הסדרה מלאה וכוללת בתחום בעל רגישות וחשיבות מיוחדת. על הממשלה וועדות הכנסת לעשות הכל על מנת להשלים את הפערים ולפרסם את כל התקנות הנדרשות כדי שניתן יהיה ליישומו"

שירות כלכליסט 15:5428.02.19

למרות אישור הצעת החוק בפברואר 2016, טרם הוסדרה במלואה סוגיית האומנה לילדים המוצאים מביתם.

 

כיום חיים בישראל למעלה מ-2,000 ילדים המוגדרים כילדי אומנה. החוק בעניינם נועד להסדיר את זכויותיהם וזכויות המשפחות הקולטות. למרות זאת ועל אף דו"ח חמור של מבקר המדינה העוסק בפרסום תקנות חובה מצד הממשלה, שלוש שנים לאחר שהתקבל החוק עדיין לא הוסדרו נושאים משמעותיים בעניינם של אלפי ילדים הזקוקים למסגרת חוץ משפחתית.

 

ילדי אומנה (ארכיון) ילדי אומנה (ארכיון) צילום: חיים הורנשטיין

 

הוצאת ילדים מביתם והצבתם במסגרות אומנה הוא נושא מורכב שמעורר לא פעם דיונים סוערים לגבי זכויות ההורים הביולוגים, החשש מהזנחתם של ילדים בסיכון וזכויות המשפחות הקולטות.

 

בפברואר 2016 אישרה הכנסת את הצעת חוק אומנה לילדים של ח"כ קארין אלהרר וקבעה לראשונה הסדרה לסוגיית האומנה לילדים מחוץ לביתם, בחוק שמטרתו "לעגן את זכויותיהם של ילדים באומנה, ואת חובת המדינה להבטיח את טובתם ואת זכויותיהם".

 

 

עם זאת, מבדיקה שנערכה על ידי המרכז להעצמת האזרח, גם היום, 3 שנים לאחר חקיקת החוק, טרם נעשתה כאמור הסדרה חוקית מלאה של תחום האומנה בישראל ותקנות חשובות שאמורות היו להתפרסם מכוח החוק טרם גובשו ופורסמו ע"י הממשלה.

 

החוק שאושר ב-2016 עוסק בין היתר בקריטריונים לקבלת רישיון אומנה, בפיקוח על המשפחות, בזכויות ההורים הביולוגים, וכן בזכאות לתשלומים של משפחות האומנה, בהסדרת הגופים המפעילים בתחום, בשמירת המידע האישי של ילדי האומנה ועוד.

 

חוק אומנה לילדים, הסמיך את שר העבודה והרווחה להתקין תקנות הנוגעות ליישום החוק וקבע כי תקנות ראשונות צריכות להיות מאושרות בתוך תשעה חודשים, כלומר עד נובמבר 2016. התקנות הנדרשות עוסקות בסוגיות יסוד בתחום האומנה, כדוגמת פעילות הגופים המפעילים, שמירת המידע האישי, זכויותיהם הכספיות של המשפחות הקולטות ומנגנון לבירור תלונות ובלעדיהן לא ניתן ליישם באופן מלא וראוי את הוראות החוק.

 

עם זאת, המדינה לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו, ולנוכח רגישותו של הנושא והצורך בהסדרתו הפרטנית, נכללה הוראות לעניין פרסום התקנות גם בהחלטת ממשלה 2588 'לצמצום מספרן של תקנות חובה שטרם הותקנו', החלטה אשר התקבלה באפריל 2017 בעקבות דו"ח חמור של מבקר המדינה על אי פרסום תקנות חובה למעל 150 חוקים, ולאחר עבודה מאומצת של הוועדה לביקורת המדינה עם המרכז להעצמת האזרח. במסגרת החלטה 2588 נקבעו מועדים ברורים חדשים להתקנת תקנות החובה מכוח חוק האומנה.

 

נכון לפברואר 2019 ובהמשך להוראות החוק והחלטת הממשלה, פורסמו מכוח החוק תקנות הנוגעות להכשרת מפקחים ולמנגנון תלונה עבור הילדים. עם זאת, נושאים רגישים וחשובים כגון הסדרת התשלומים למשפחות האומנה, הסדרת פעילות הגופים בתחום וכוח האדם המקצועי וכן אופן שמירת המידע האישי על ילדי האומנה טרם הוסדרו בתקנות וזאת על אף שהמועדים להסדרתם חלפו.

 

עו"ד עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח: "פרסום תקנות חובה ע"י הממשלה הינו צעד קריטי ליישומם של עשרות חוקים המשפיעים על מרבית אזרחי המדינה. החלטה 2588 הביאה אמנם להתקדמות בצמצום פערים בני עשרות שנים בהתקנת תקנות אלו, אך הדרך ליישומה המלא עדיין ארוכה. חוק האומנה נועד לבצע, לראשונה, הסדרה מלאה וכוללת בתחום בעל רגישות וחשיבות מיוחדת. על הממשלה וועדות הכנסת לעשות הכל על מנת להשלים את הפערים ולפרסם את כל התקנות הנדרשות מכוחו של החוק, על מנת לדאוג ליישומו המלא והראוי."

 

פרויקט המוניטור של עמותת ״המרכז להעצמת האזרח״, הוא פרויקט מעקב אזרחי אחר ביצועי הממשלה ועמידתה בהתחייבויותיה לציבור. המרכז להעצמת האזרח הינה עמותה הפועלת בתחומי הממשל, ועוסקת ביישום התחייבויות הממשלה ובאפקטיביות המגזר הציבורי והרשות המבצעת. המרכז מפעיל שורה של כלים מקצועיים למעקב אחר פעילות הממשלה ואחר יישום הבטחותיה לציבור ופועל לשיפור הליכי היישום והסרת חסמים במגזר הציבורי. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x