שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

כדי שלא נתייבש: מתקן התפלה חדש בכל 3 שנים

במשרד האנרגיה מודים שלמרות אישור הרפורמה במקורות, תוכנית העבודה של החברה שנחשפת כאן לראשונה עלולה להשאיר אותנו צמאים ‑ אם לא יוקצו עוד 10 מיליארד שקל למתקני התפלה חדשים

ליאור גוטמן 06:5425.02.19

גם במשרד האנרגיה והמים מודים: הרפורמה שאישרה אתמול (א') הממשלה בחברת מקורות היא צעד חשוב, אפילו היסטורי, צעד שיסלול את הדרך להגשמת שורה של מפעלי מים שאפתניים ‑ אבל היא לא תספיק. מחישובי המשרד שנחשפים לראשונה ב"כלכליסט" עולה שהביקוש למים בישראל יצמח מהר יותר מתוספת המים שתבטיח תוכנית העבודה הקיימת של מקורות, ועד 2024 יחסרו כ־122 מיליון מ"ק לשנה ‑ יותר מתפוקת מתקן ההתפלה שבאשדוד. את הבשורה המרה אפשר להמתיק רק בהתפלת עוד מי ים, והרבה.

 

 

 

 

אלי כהן מנכ"ל מקורות אלי כהן מנכ"ל מקורות צילום: אוראל כהן

 

צו השעה

 

על דחיפות הרפורמה במקורות תעיד העובדה שההצבעה עליה אתמול בממשלה, בימים שלפני בחירות, הצריכה אישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה. היא גובשה בניצוחם של מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי ויו"ר דירקטוריון מקורות מרדכי מרדכי, ומבוססת על שני נדבכים עיקריים: הפיכת מקורות לחברת ניהול, תוך הפרטת חלק גדול מפעילות הביצוע; וצעדי התייעלות, ובהם פרישה של 170 מבין 2,100 עובדי מקורות, בעלות כוללת של יותר מ־200 מיליון שקל.

 

יובל שטייניץ שר האנרגיה יובל שטייניץ שר האנרגיה צילום: עמית שעל

 

כל אלה אמורים להכשיר את הקרקע ליישום תוכניות העבודה הנרחבות של חברת המים הלאומית, שמתכוונת להשקיע כ־14 מיליארד שקל בשבע השנים הקרובות במתקני מים בישראל. כ־7 מיליארד שקל יוקצו לשיפור מערכות המים ברחבי הארץ, מהנגב והערבה ועד הגליל המערבי, לרבות מיליארד שקל למערכות מים בגדה המערבית. 2.5 מיליארד שקל יוקדשו לקידוחי מים חדשים.

 

התוכניות של מקורות כוללות אפילו סכום צנוע ‑ פחות מחצי מיליארד שקל ‑ לחלק הישראלי בפרויקט תעלת הימים, שתעבור בירדן בין מפרץ עקבה לים המלח. מקורות תקלוט מים ממתקן התפלה בירדן ותזרים את חלקם למאגר בתמנע שבצד הישראלי.

 

 

המפעלים האלה נחוצים משום שהביקוש למים עולה משנה לשנה. במשרד האנרגיה מניחים שעד 2025 תעלה הצריכה הפרטית בישראל ב־12%, ובחציו השני של העשור הבא ב־8% נוספים. בעוד עשור כבר יחסרו לישראל כ־170 מיליון מ"ק בשנה, ועד 2050 הפער בין הביקוש וההיצע יגיע ל־565 מיליון מ"ק. כדי לגשר על הפער באמצעות מים מותפלים, יהיה צורך להכפיל את כמות המים המותפלת כיום.

 

שלושה נעלמים

 

במשרד מניחים אפוא שהמשק, שממילא סוחב על גבו חמש שנות בצורת, יזדקק ב־15 השנים הקרובות לחמישה מתקני התפלה חדשים: מתקן חדש בכל שלוש שנים בממוצע. העבודה על שני מתקנים כבר החלה, אם בתכנון ואם בפרסום מכרז. אחד מהם צפוי לקום סמוך לקיבוץ לוחמי הגטאות, והאחר בשורק.

 

אבל שלושה מתקנים עדיין חסרים: להם לא הוכנו עדיין תוכניות, לא יצאו מכרזים, ולא נשמר תקציב. ההשקעה בהם צפויה לנסוק ל־8 עד 10 מיליארד שקל, וגם זה בהנחה ששנות הבצורת לא ישובו, ויאלצו אותנו להוסיף להשקעה הכספית גם תפילות לגשם.

 

לסכומים האדירים האלה יש משמעות פשוטה. אם הממשלה לא תנתב להקמה של מתקני ההתפלה החדשים משאבים מתוכניות ארוכות טווח, האזרחים יצטרכו לממן אותם דרך עלייה בתעריף החשמל, שרק בתחילת השנה ספג עלייה של כ־4.15%. זאת משום שהעלאת כמות המים הנשאבת ממתקני ההתפלה תחייב את יצרני המים לצרוך יותר חשמל, שהוא אחד ממשאבי הייצור העיקריים שלהם.

 

עירוי מהים

 

התרחישים שמציגים אנשי משרד האנרגיה מעוררים דאגה גם לגורל הכנרת. אמנם, תוכניות העבודה של מקורות כוללות פרויקט שיזרים לתוך הכנרת כ־300 מיליון מ"ק של מים מותפלים בכל שנה כדי למנוע את התרוקנותה. אבל חישובי המשרד מראים שאובדן המים מהכנרת ‑ הן משאיבה של 50 מיליון מ"ק לשנה לצורכי המשק הירדני והן בשל אידוי טבעי ‑ עולה ב־4% על היכולת למלא את האגם מחדש.

 

המצב הזה עלול לחייב את הממשלה לקבל החלטות קשות. השאלה היא מי ירצה לקשור את שמו בהחלטות כאלה דווקא בסיטואציה הפוליטית הנוכחית, כשישראל עומדת על סף בחירות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x