שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

מכורים ל־2.9%: שרי האוצר מותחים את גבול הגירעון לקצה

יחס החוב־תוצר עלה ב־2018 לראשונה מזה 15 שנה. הדבר מעיד על חוסר האחריות התקציבית של הממשלה, שפעם אחר פעם מעלה את יעד הגירעון למקסימום כדי לאפשר מימון של מתנות פוליטיות. אם לא יתרחש שינוי, שר האוצר הבא יתמודד עם בור ענק

עמרי מילמן 08:2331.01.19

העלייה ביחס בין החוב לתוצר משיעור של 60.5% ל־61.2% שפורסמה אתמול על ידי החשב הכללי, לא באמת הפתיעה את מי שעוקב אחרי האחריות הפיסקלית של הממשלה, או יותר נכון אחר היעדר האחריות שלה. מדובר על בלימה ראשונה של מגמת ההפחתה ביחס חוב־תוצר ב־15 השנים האחרונות מאז שנת 2003, למעט החריגה ב־2009 בעקבות המשבר.

 

 

 

שר האוצר משה כחלון. מנסה לדחות את הקץ שר האוצר משה כחלון. מנסה לדחות את הקץ צילום: אבי מועלם

 

 

השיח על היחס בין שיעור החוב לתוצר, כמו השיח על הגירעון השנתי, לא מכים הדים בציבור כמו קיצוצים בתקציב הבריאות או החינוך. אבל הוא למעשה תמונת המראה שלהם. ככל שהחוב גדל ביחס לתוצר כך גם תשלומי הריבית גדלים. מדובר בתשלומים שנזרקים לפח, וב־2019 הם יגיעו ל־39 מיליארד שקל. אם ההשקעה באינטל בסכום כזה זוכה להדים, אין סיבה להתעלם מ"בזבוז" בהיקף דומה שמתבצע על ידי הממשלה.

 

מותחים את הגירעון

 

במשרד האוצר מנו סיבות רבות לכך שהיחס בין החוב לתוצר עלה. אולם לא התייחסו לנקודה המכרעת - גובה הגירעון של השנה. אמנם פקידי החשב הכללי בעקבות לחצים של שר האוצר משה כחלון, עשו שמיניות באוויר כדי להוריד את הגירעון שהיה גבוה מ־3% אל היעד המקורי - 2.9%. אולם כאן לא נפתרת הבעיה, אלא רק מתחילה.  

 

 

 

כחלון, כמו קודמו יאיר לפיד, העלה את יעד הגירעון בכל שנה מחדש למקסימום שיכל - 2.9%. זה יעד גירעון מקסימלי שלא מביא את פקידי האוצר ובנק ישראל לעמוד על רגליהם האחוריות, ומאפשר את מקסימום הגמישות לשר האוצר לחלק כספים ולקצור שבחים. גירעון גבוה מזה, מגדיל את החוב יותר מהגידול בתוצר ומעלה את היחס בין החוב לתוצר.

 

בסקירה שפורסמה באוגוסט מצאה חטיבת המחקר של בנק ישראל כי אם יעד הגירעון יישמר על 3% לאורך שנים - היחס בין החוב לתוצר יעלה ל־66.3% עד 2025. כלומר כדי לשמור על המצב הקיים, צריך להוריד את יעד הגירעון.

 

נורה אדומה בצמיחה

 

הגורם המרכזי לעליית היחס בין החוב לתוצר הוא הירידה בצמיחה. הנתון הזה צריך להדליק נורה אדומה לכל מקבלי ההחלטות. הצמיחה הנמוכה יותר מהתחזיות המקוריות - 3.2% לפי אומדנים אחרונים לעומת תחזיות שהגיעו גם ל־3.8% - גם מקטינה את התוצר וגם הירידה בהכנסות ממסים מגדילה את החוב עצמו. הירידה בצמיחה גם בשנים הבאות לפי התחזיות היא חלק מהותי מהצפי לגירעון הגבוה השנה שיעמוד על 3.6% אם לא יעשו צעדים לאיזון.

 

איפה ישראל בדירוג

 

ביום שישי הקרוב חברת הדירוג הבינלאומית S&P תפרסם עדכון דירוג של ישראל. חברות הדירוג עוקבות מקרוב אחרי הנתונים הפיסקליים של המשק. ההערכות הן כי העלייה הנוכחית ביחס בין החוב לתוצר לא תשפיע על הדירוג. העלייה עדיין לא מבשרת בהכרח על שינוי מגמה. אבל חברות הדירוג יסתכלו מקרוב כיצד תנהג הממשלה הבאה. האם תנקוט בגישה אחראית או שהמלחמות הפוליטיות יביאו לפריצות תקציביות כמו בשנים האחרונות.

 

את ישראל חברות הדירוג משוות למדינות בעלות מאפיינים דומים יחסית - בגודל, ברמת הבידוד הגיאוגרפי או הסיכונים והאיומים שמאלצים אותן לשמור על כרית ביטחון גדולה. בהשוואה אליהן היחס בין החוב לתוצר של ישראל גבוה. בין המדינות ניתן למנות את פולין עם יחס חוב־תוצר של 50%, סלובסקיה עם 49.2%, קוריאה - 40.4%, צ'כיה - 33.2%, צ'ילה - 24.8%. המדינה היחידה עם יחס חוב תוצר גבוה משל ישראל מבין מדינות הייחוס היא סלובניה עם 69.7%.

 

השר הבא יאכל חצץ

 

בפני שר האוצר הבא עומד אתגר לא פשוט, לא רק לרסן את הוצאות הממשלה שגדלו וייגדלו בצורה חריגה בשנים האחרונות (בין היתר תודות להעלאת שכר השוטרים ב־20 מיליארד שקל), אלא גם למצוא מקור תקציבי, כלומר עוד מסים, לבור של יותר מ-6 מיליארד שקל. ייתכן וחלק מהסכום יגיע ממהלכים חד־פעמיים באמצעות דילים עם קק"ל או מפעל הפיס, אבל זה בדיוק כמו כחלון שבסך הכל דחה את הקץ. אחרי שרכב על השנים הטובות במשק, מבלי להתכונן לשנים הקשות ייאלץ השר הבא יצטרך לאכול חצץ.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x