שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

קובי אמסלם: "אין לי מועד ב' לנהל את המאבק שיציל חיים של אחרים"

השבוע דחה בג”ץ את העתירה שהגיש אמסלם להוסיף סעיף אישום של הפקרה נגד האיש שדרס את בנו אילון. בראיון ל"כלכליסט" הוא מותח ביקורת על בית המשפט העליון ש“סומך בעיניים עצומות על עמדת הפרקליטות” ואומר שאם לא ינהל את המאבק “גורל אחרים יהיה זהה. את האובדן של אילון זה לא ישנה”

קובי אמסלם, הממונה על השכר במשרד האוצר בעבר, מבהיר בפתח הראיון אתו כי בכוונתו לקיים ראיון מקצועי בלבד. אלא שכל פינה בדרך למשרדו הביתי זועקת את נוכחותו של בנו אילון שלו־אמסלם, שנדרס למוות בעת שעמד על המדרכה בהמתנה לאור ירוק להולכי רגל בתל אביב ביולי של שנה שעברה בהיותו בן 13. אם באיור שקיבל כמחווה מבת של עובדת מדינה או אפילו עמדת הכדורסל עם הכדורים שלו בחצר הבית. כשרואים את זה ברור כמה קשה לשרטט את הגבול בין האישי למקצועי.

 

כיום אמסלם מלמד דיני עבודה במכללה למנהל, ועוסק בייעוץ פרטי. ניכר שמאז התאונה לקח על עצמו גישה אקטיביסטית בכל הקשור למיצוי הדין נגד אליהו בר זכאי, הנהג שדרס למוות את בנו ופגע בדניאל, חברו. כתב האישום במשפט שמתנהל כולל הריגה, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות, הדחה בחקירה, שיבוש הליכי משפט וניסיון להשמדת ראיה. קובי ואשתו דקלה, עתרו לבג”ץ בדצמבר האחרון בבקשה שיורה לפרקליטות להוסיף לכתב האישום גם סעיף של הפקרה. העתירה הוגשה באמצעות עורכות הדין דנה פוגץ' וגלית לובצקי ממשרד פוגץ'־קידר־ברוך.

 

השבוע בג"ץ קיבל את עמדת הפרקליטות ודחה את העתירה: "לא מצאנו להתערב בהחלטת הפרקליטות... כפי שעולה מהחומר שלפננו... לא ניתן לומר כי בהערכת הפרקליטות את המכללול הראייתי נפל פגם החורג ממתחם הסבירות", נכתב בהחלטה.

 

לברר את האמת

 

במישור המשפטי, בקרב הנקודתי הזה, הפסדת.

"ההפסד שלי הוא לא הבעיה, הבעיה היא שהנורמה לא תשתנה. נהגים יגידו: ‘הוא הפקיר ולא קרה כלום, אז למה אנחנו צריכים לעשות אחרת?’".

 

מה ציפית שיקרה?

"לפני שמונה שנים בערך תוקן חוק התעבורה, הוסיפו עבירה ספציפית של אי הגשת עזרה. זאת מהעבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, העונש עליה הוא 14 שנה. בגלל מעשים קשים וחמורים שעשו בני אדם שהפקירו פצועים למות. וכאילו הפרקליטות לא מיישמת את דבר המחוקק: לא להעמיד לדין על עבירה שקיימת בספר החוקים זאת בעיני תקלה גדולה.

 

 

 

 

קובי אמסלם. "העתירה הזאת לא נועדה לרפא אותי ולהתמודד עם הסבל שלי. לי זה לא ישנה. מה שלא יחזיר את אילון לא ירפא שום דבר" קובי אמסלם. "העתירה הזאת לא נועדה לרפא אותי ולהתמודד עם הסבל שלי. לי זה לא ישנה. מה שלא יחזיר את אילון לא ירפא שום דבר" צילום: תומי הרפז

“ויש גם ערך בלברר את האמת. מה קרה לאילון בדקות האחרונות לחייו. בסוף הוא נדרס למוות על ידי נהג שיכור שלא הגיש לו עזרה לאחר הדריסה. דימם למוות, כשמותו נגרם בין היתר מהמכה האיומה שראשו חטף מהשמשה של הרכב. הזמן שבו שכב ואיבד דם הוא זמן יקר. אז איך אין הפקרה כאן? ההפקרה מתועדת בהקלטות. שהוא עושה דברים אחרים במקום להגיש עזרה".

 

היתה העמדה לדין על הפקרה מאז אותו תיקון בחוק?

"ככל שאנחנו בדקנו, אף אחד לא הועמד לדין עד היום על העבירה הזאת. לא באנו עם מקרה שאין בו מובהקות, שאין בו תשתית עובדתית, שהוא סתם נקמנות. צריך להעיר את האותיות המתות האלה בחוק".

 

הפרקליטות משוכנעת שהנהג חשב שיש נפגע אחד בלבד בזירה (דניאל) ושהוא מטופל, על בסיס ההקלטה "העפתי בן אדם".

"בכל מקרה הנהג הפקיר גם את דניאל. הטענה שלנו שהפרקליטות לא יכולה 'להדביק לו גרסה' כשלא חקרה אותו על העניין (הפקרה) ולא ניסתה למצוא את האמת".

קשה להניח אג'נדה סמויה, שהפרקליטות פוגעת בתיק הזה בכוונה.

 

אילון שלו אמסלם ז"ל אילון שלו אמסלם ז"ל צילום: באדיבות המשפחה

"שמעתי את כל ההסברים. לצערי גם לא נותנים לנו לראות את חומר החקירה. לא חקרו את הנהג הדורס בחשד לעבירת הפקרה. הם מסתמכים על ההקלטה 'העפתי בן אדם', בהנחה שחשב שיש אחד, ולא שניים. אנחנו יודעים שהוא התקשר להזעיק עזרה לעצמו, לא התקשר למד”א, או למוקד 100. הוא לא התעניין בזירה. הפרקליטות סבורה שהיא אינה יכולה להעמיד לדין על עבירה של הפקרה, שסיכוייה להרשעה במקרה כזה קטנים. אבל אנחנו אומרים שאסור לתת פרס לנהג שיכור".

 

לא הצלחת בבג”ץ, אבל אולי כן הצלחת לעורר מודעות ציבורית?

אני בהחלט מנסה לעורר דיון ציבורי, אבל שיוביל למשהו מעשי. להבנה שכשלא מעמידים לדין על הפקרה — זה להפקיר בני אדם חיים אל מותם. הפקרה של נדרסים יכולה להמיט על מי שנדרסו גזר דין מוות. כשאתה מפקיר נדרס, אם לא יגישו לו עזרה — הוא ימות. כתבנו גם בעתירה שאם היו מגיעים לאילון לא אחרי 12 דקות, אלא אחרי ארבע־חמש דקות, אולי המצב היה שונה".

 

שני יקומים מקבילים

 

איך הגעתם לעתירה הזאת?

"בנינו את העתירה הזאת מאפס. שמנו לפרקליטות את העבירה מול העינים כשבתחילת הדרך אמרו 'אין עבירה'. אחרי השבעה כשהתאוששנו טיפה, אני ואשתי התחלנו לקרוא חומר ואמרנו איך אין עבירה? זאת עבירה קלאסית. אחר כך אמרו ‘לא עבר מספיק זמן’ בשביל לכנות זאת הפקרה. אבל בחיי אדם כל שנייה יכולה לקבוע לחיים ולמוות.

 

“הטענה שלנו היא שהעבירות בכתב האישום מקיפות שורת מעשים מסוימת שהנאשם עשה ולא מקיפה את כל המעשים הרעים של הנאשם. פסק הדין מגלגל למעשה את האחריות לפרקליטות. אנחנו לא נכנסים בנעליהם. אנחנו לא פרקליט על. אני מכיר כמובן את התפיסה המשפטית הזאת (של בג"ץ לא לסתור את עמדת הפרקליטות — ד.ב). אבל כל חלק בשרשרת צריך לעשות את המקסימום ולא לסמוך על אחר".

 

הפרקליטות נשענת על ההקלטה בה הנהג הפוגע אומר “העפתי בן אדם”. ייתכן שחשב שהיה רק נפגע אחד בזירה והוא מטופל?

"הנאשם , והנהג הדורס, הוקלט אומר: ‘העפתי בן אדם’. הוא העיף את אילון. אין חולק על זה. אבל חוץ מלומר ‘זאת הכרעת הפרקליטות’, אומר לנו בית המשפט — אין מספיק ראיות. אני ביידים קשורות ובעינים עצומות יודע לומר שיש מספיק ראיות כדי להבין שיש פה ארוע של הפקרה. אם צריך לעשות השלמה של איסוף ראיות — אז שיתכבדו ויעשו את זה. הפן הראייתי לימד אותנו שהנהג היה שיכור. ולכן כשאומרים שהוא לא מודע לכך שפגע בשניים: עבודת המשטרה והפרקליטות היא לאסוף ראיות כדי לאשש או להפריך. הפוגע לא נחקר כחשוד בעבירת הפקרה, למרות שעל פני הדברים אין חולק שהוא בזירה עשה דברים אחרים חוץ מלהגיש עזרה. הזירה לא עניינה אותו. כמו שאמרתי לשופטי בג”ץ, היו שני יקומים מקבילים: זה שבו אילון מאבד את חייו, וזה שבו הנהג עושה הכל כדי למלט את עצמו ולטשטש ראיות”.

 

אין גוף שלא טועה

 

בנסיבות האלה כשמדובר באדם שיכור שהתנהג בצורה קשה לאורך כל הדרך זה כואב יותר?

"זאת דריסה אלימה, פושעת, הגרועה שבגרועות, גם מבחינת ההתנהגות שלאחר הדריסה. אז ברור שזה קשה שבעתיים".

 

האנרגיה של האובדן נותבה לאפיק משפטי. זה עוזר בהתמודדות?

"אני עושה ממקומי הכואב את הדבר הנכון לעשות כדי שזה לא יקרה לאחרים. אם אשב פה בבית ולא אדבר על זה, הגורל של אחרים יהיה זהה. נהג פוגע צריך להבין שיש לו חובה להגיש עזרה בכל מצב ותנאי. בדיוק כפי שמכירים את העבירה של פגע וברח. האמת המרה היא שזה לא יחזיר את אילון. התיקון שרצינו לעשות לכתב האישום יכול היה להציל חיים של אחרים. אין לי מועד ב' לנהל את המאבק הזה. אנחנו לא יכולים להישאר אדישים לזכרו של אילון. לא נפקיר את הזירה. זה מה שאנחנו יכולים לעשות".

 

הגשת בג"ץ נגד עמדת הפרקליטות, סיכוייה קלושים מראש.

"בג”ץ אומר שהוא סומך בעיניים עצומות על הפרקליטות. כשאני מסתכל על המשפט הישראלי בכללותו, האמת המצערת היא שבג”ץ במשך יותר מ־70 שנות משפט ישראלי עצמאי לא התערב בהחלטות מהסוג של איזה עבירות לכלול בתוך כתב אישום. בתור משפטן, אדם מן הישוב, אני סבור שלא יכול להיות שגוף כלשהו במדינת ישראל יקבל כזה קרדיט.

 

“בג”ץ ידע לבטל חוקי כנסת והחלטות ממשלה. לזכותו ייאמר ששם הוא אף פעם לא נרתע. אבל כשזה מגיע לפרקליטות — כאילו הדינים משתנים: יש דין לכל רשויות השלטון ויש דין לפרקליטות. את זה אני לא יכול לקבל. הייתי עובד ציבור מספיק שנים, הייתי בתחנות האלה בדיוק, במשרד המשפטים, האוצר, כפרקליט, ראיתי בסביבה המקצועית שלי גם החלטות שחלקן לא היו מקצועיות עד הסוף. לכן ההסתמכות המוחלטת על שיקול הדעת של הפרקליטות היא בעיני לא מתקבלת על הדעת. אין גוף שלא טועה. כל מי שעושה גם טועה. לכן סטטיסטית זה לא יכול להיות שבית המשפט לא מצא אף פעם מקרה שמצדיק התערבות, למרות שיש אלפי עתירות שהוגשו על שיקול הדעת של הפרקליטות".

 

הכישלון בבג”ץ שם אותך קצת חסר אונים מול המערכת?

"בשורה התחתונה לא הצלחתי. אבל לא הרמתי ידיים מראש. לא אמרתי אין סיכוי. לא אמרתי כי הם יותר חזקים וגדולים ואני הקטן לא יכול לעשות כלום. דווקא כי אני מאמין שהמקרה הזה נכון להעמדה לדין על הפקרה, אני כן חושב שיש אנשים טובים בפרקליטות, אז אני מאוכזב שלא הצלחתי לקיים את ההעמדה לדין בעבירה שקיימת בספר החוקים".

 

החלטה אחרת של בג”ץ היתה מרפאת משהו מהכאב?

"זה לא במישור הזה בכלל. אם היתה הכרה של בג”ץ בהפקרה זה היה טוב לבני אדם חפצי חיים, נורמטיבים. את האובדן של אילון זה לא ישנה. זה היה יכול לתת לי עוד כוח להמשך.

 

“אנחנו, האזרחים, ראויים לכל ההגנות. וזה מה שמטריד אותי. התחום הזה — אני לא קורא לו 'תאונות', אלא 'דריסת קורבנות בכבישים' — צריך להדהד כל יום, שעה־שעה, אצל כל החוליות בשרשרת. השמרנות של בית המשפט לא מתאימה כאן, ואדישות לא מתאימה כאן. גישה שמרנית מדי או גישה שלא רוצה להתאמץ עד הסוף כדי להביא את התוצאות פוגעת בכולנו: אילון, ילד בן 13, עמד על המדרכה, המקום המוגן להולכי רגל, כמו שלימדו אותו, וחיכה לאור ירוק. העבריין שלא שעה לחוקי התנועה, שתה לשוכרה, נסע במהירות מופרזת. הוא מן הסתם לא הורתע לפני כן, ובדיעבד לא נדרש לתת את הדין על הפקרה שהיא עבירה יותר חמורה מהריגה. אני לא מקבל שום סיטואציה שזה לא מהדהד, מזעזע ומחלחל עד כדי כך שאין על זה העמדה לדין בכלל”.

 

קובי אמסלם אומר ש”העתירה הזאת לא נועדה לרפא אותי ולהתמודד עם הסבל שלי. ממש לא. לי זה לא ישנה. מה שלא יחזיר את אילון לא ירפא שום דבר. יש לבג”ץ תפיסה מסוימת שהוא סומך על הפרקליטות, זה בסדר. אבל אסור להימנע מביקורת. כל יום יש עוד פצועים והרוגים, ואין שום מקום לשמרנות".

 

באיזו תחושה הורה שמלמד את ילדיו לציית לחוקי התנועה צריך לצאת מראיון כזה?

"דניאל, חברו של אילון שהיה אתו, סיפר לנו שהם עמדו באדום ודניאל אמר: ‘בוא נחצה’. אילון אמר לו: ‘השתגעת? אתה רוצה להידרס?’ חייבים להגן על ילדים הולכי רגל בכל האמצעים. זה בדיוק המקום להיות אקטיבי, אגרסיבי, יצירתי ונחוש. בלי לגלות סימני היסוס בדרך".

 

קובי אמסלם. “אני לא מקבל מצב שהמקרה הזה של הפקרה לא מזעזע ומחלחל”

בטל שלח
    לכל התגובות
    x