שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

לממשלה לא בער, ויצואניות הקנאביס יצטרכו להתאמץ יותר

17 חברות ישראליות כבר משתוקקות לגדל, למצות, לייצר ולהפיץ לחו"ל קנאביס רפואי. אבל כדי שיוכלו לנצל את ההחלטה שקיבלה היום הממשלה, נותר להן עוד להקים חממות, לבנות מפעלים ולממש מזכרי הבנות ‑ ובינתיים המתחרות בעולם מקדימות אותן

צלי גרינברג 22:0327.01.19

האישור שהעניקו היום (א') השרים ליצוא קנאביס רפואי לחו"ל, לא־פחות משנה וחצי אחרי שהוגשה לממשלה ההמלצה על כך, נתן את האות למבול של דיווחים לבורסה. 17 החברות בענף הקנאביס שנסחרות כיום בתל אביב החלו לשחרר הודעות למשקיעים על הסכמים ומזכרי הבנות חדשים שחתמו ‑ החל בהסכמי מכירה ועד לשיתופי פעולה עם עמיתים. גם הפוליטיקאים הזדרזו לברך: לפי ההערכות שהוצגו לממשלה, יצוא הקנאביס צפוי להניב לישראל עד ארבעה מיליארד שקל בכל שנה.

 

 

לכאורה, העולם מחכה לחלוצים החדשים בזרועות פתוחות: שוק הקנאביס הרפואי מגלגל כיום 25 מיליארד דולר בשנה, וצפוי לתפוח ל־146 מיליארד דולר בשנה עד 2025. אלא שרוב החברות הישראליות לא יצליחו כנראה ליהנות מהחיבוק העולמי. מעבר לים, רכבת היצוא כבר יצאה לדרך, ומדינות כמו קנדה ואוסטרליה השלימו זה מכבר את הליכי האסדרה של התחום. שם כבר פועלים לאיתור שיתופי פעולה לגידול חקלאי של הקנאביס, לריבויו, למיצוי החומרים הפעילים, לייצור מוצרים כמו שמן קנאביס, ולהפצתו בבתי מרקחת.

 

הקנדים הקדימו אותנו

 

לעומת 17 החברות בבורסה הישראלית, השוות יחד כשני מיליארד שקל, בקנדה פועלות מאות חברות קנאביס. 45 מהן הונפקו מאז 2014 בשתי הבורסות של טורונטו, ושוויין המצרפי מגיע ל־30 מיליארד דולר אמריקאי. באינדקס חברות הקנאביס של צפון אמריקה כולה, 20 שוות יחד 54.6 מיליארד דולר, וישראל נראית לעומתן שחקן גמדי.

 

על כל פנים, האישור ליצוא קנאביס רפואי ישפיע לא רק על החברות עצמן, אלא על המשק. בממשלה מעריכים כי אם המחיר לגרם קנאביס רפואי יעמוד על 10 דולר לגרם, ענף היצוא החדש יתרום לתוצר עוד כ־600 מיליון שקל בשנה. במשרד החקלאות מדווחים על שורת מדינות שכבר הביעו עניין ביבוא מישראל, ובהן גרמניה, צ'כיה, קנדה וארצות הברית. בממשלה מצפים שהאישור ימשוך מתעניינות נוספות.

 

שר האוצר משה כחלון והשר לביטחון פנים גלעד ארדן. שנה וחצי של הורדות ידיים שר האוצר משה כחלון והשר לביטחון פנים גלעד ארדן. שנה וחצי של הורדות ידיים צילום: עומר מסינגר

 

 

גם קופת המדינה תרוויח. לעיני השרים עמדו אולי ההכנסות ממיסוי קנאביס בכמה ממדינות ארצות הברית, כמו קולורדו, שם הן עמדו ב־2016 על 484 מיליון דולר. עם זאת, ככל פעילות יצוא, גם הפקת הקנאביס תיהנה כנראה מהטבות מס. המגדלים עצמם ייהנו מחוק עידוד השקעות הון בחקלאות. בממשלה גם מנסים זה זמן רב לגבש מנגנון שבו חברות שיעסקו בשלבי ייצור שאינם גידול, כמו למשל הפקת שמן, יוכלו להנות מחוק עידוד השקעות הון "רגיל" שמעניק שיעורי מס של בין 7.5% בפריפריה ו־16% במרכז.

 

ברכה לחקלאות

 

ואכן, המרוויחים העיקריים מהייצור צפויים להיות החקלאים, וכן חברות הייעוץ, מקימי החממות, חברות השמירה ומלווי הכספים לחקלאים. יו"ר התאחדות האיכרים דובי אמיתי אמר ל"כלכליסט": "זו הזדמנות לתת דחיפה משמעותית למאות חקלאים ותעשיות נלוות, שרובם בפריפריה, ובמקביל לייצר הכנסה משמעותית למדינה".

 

אבל גם כאן, אליה וקוץ בה: אישורי גידול ניתנו לארבעה דונם בלבד. מיקי מנדלסון, מנכ"ל חברת עמיר שיווק, טוען: "מארבעה דונם אי אפשר להרוויח". עמיר שיווק היא אחד הכוחות שצפויים להרוויח מיידית מאישור היצוא, שכן היא מספקת ידע, ציוד והלוואות לחקלאים המבקשים להקים חממות קנאביס. היא מספקת הלוואות ולוקחת חלק מהרווחים או נתח מהחברה של החקלאי המגדל.

 

 

 

 

 

 

 

דונם אחד יכול להניב כ־700 ק"ג בשנה, ועלות הגידול החקלאי צפויה לעמוד על שקל עד שניים לגרם על פי דיווחי החברות הבורסאיות ‑ עלות שנתית של 2.8 מיליון שקל עד 5.6 מיליון שקל לחווה ממוצעת של 4 דונם. זוהי עלות הגידול החקלאי בלבד, ללא שמירה ועלויות נוספות.

 

לדברי מנדלסון, "הכל עדיין ניחושים. זו תעשייה בחיתולים וכל הנתונים שיש בשוק המקומי כבר לא יהיו רלבנטיים. אחרי החקלאי, התוצרת צריכה לעבור ייבוש, אחסון, בדיקות מעבדה ומיצוי, ואלו עלויות קבועות גבוהות מאוד, שעדיין לא ברור בדיוק מה נקודת שיווי המשקל שלהן".

 

מחיר המכירה מהחקלאי למפעלי הייצור צפוי לעמוד על שניים עד ארבעה שקלים לגרם קנאביס רפואי, עלות שנתית של 5.6 מיליון שקל עד 11.2 מיליון שקל למפעלים עבור תוצרת של 2,800 ק"ג המופקים בשנה מהחווה הממוצעת המאושרת כיום על ידי משרד החקלאות בת 4 דונם.

 

מחיר המכירה ליצוא מוצר מוגמר (שעבר את כל שרשרת הערך עד להפצה) צפוי לעמוד על כ־2.5 דולר אמריקאי לגרם קנאביס רפואי, שעתיד לייצר הכנסות בגובה של שבעה מיליון דולר בשנה לתוצרת המגיעה מחוות הקנאביס ממוצעת בת כארבעה דונם.

 

"אין חברה ששווה את המחיר"

 

רוב חברות הקנאביס הרפואי הנסחרות בבורסה בתל אביב מדווחות על אישורים לכל שדרת שרשרת הערך בתחום, החל מגידול חקלאי ועד שיווק והפצה. הערך האמיתי של החברות הנסחרות עדיין לא נבחן, אבל אם לשפוט על פי עליות השווי של השנה האחרונה, ניתן לומר כי את אמון המשקיעים הם כבר קיבלו, עם עליות שווי של מאות אחוזים בממוצע מתחילת 2018.

 

ד"ר אשר שמולביץ, יו"ר ומנכ"ל זמני של חברת תראפיקס ביוסיינס, הנסחרת בנאסד"ק ופועלת להכניס CBD (קנאבינואידים) לתוספי מזון ובוחן מינונים של THC (החומר הפסיכואקטיבי הפעיל) לתוספי מזון ותרופות, טען באוזני "כלכליסט": "אף אחת מהחברות הישראליות לא שווה את השווי בו היא נמצאת".

 

עם זאת, הוא מוסיף, "אין סיבה שחברה ישראלית לא תהיה אחת מהחברות הגדולות בתחום. לישראל יש יתרון מחקרי ותדמיתי וצריך לנצל אותו. הדרך לשם, לדעתי, היא דרך קונסולידציה, וזה יכול להיות רק בתחום המזון הפונקציונאלי (בעיקר תוספי מזון) והפארמה. בתחום הגידולים החקלאיים יש מי שמסוגלים לייצר גידול חקלאי זול מאיתנו ובכמויות גדולות מאיתנו. סין לדוגמה הודיעה כי היא נכנסת לתחום, ואנחנו לא מסוגלים להתחרות עימה".

 

דבר אחד בטוח: שוק הקנאביס הוא שוק אמיתי, המייצר הכנסות בעיקר בקרב שמונה המגדלות הוותיקות, ועצם קיומו ימשיך לנפח את מחירי המניות של החברות בתחום הנסחרות בבורסה. כעת חובת ההוכחה עליהן: בעוד כשנה וחצי נדע מי עמדה בציפיות ובמזכרי ההבנות, ומי לא.

 

ניחוח הכסף

הטוענות הבולטות לכתר הירוק

 

בבורסה נסחרות 17 חברות שעוסקות בקנאביס, ושוויין הכולל עולה על 2 מיליארד שקל. כל אחת מהן מתמקדת בהיבט מעט שונה של מסחר הקנאביס, וחלקן בעמדת עדיפות על פני שאר החברות בתחום. בעיקר מדובר באינטרקיור, טוגדר פארמה, וויטסמוק (בטר), הרודיום (פאנאקסיה), מדיקל קומפרישין (פארמוקן), קנאשור תראפקיוטיס, יו ניבו תעשיות פרמצבטיות, עמיר שיווק (B.O.L) ואופקטרא נדל"ן והשקעות (היי פארמה).

 

אינטרקיור מתחברת למשקיעים ולדמויות מוכרות, שמאפשרות לה לגייס כספים בקלות יחסית לעמיתיה בבורסה, ומחזיקה בטון קנאביס רפואי מוכן ליצוא עם הסכמים חתומים והצהרה לייצר כ־100 טון עד סוף השנה. אינטרקיור מוכנה ליצוא, אבל לא מסתמכת עליו. בשבוע שעבר חתמה על הסכמים עם חברה קנדית וחברה מהאיחוד האירופי לגידול, ייצור והפצה במדינות החברות. כמו כן הצהירה על פעילות בתשע מדינות מלבד ישראל.

מה דעתך על מניית אינטרקיור:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה
מה חושבים הגולשים ?
     
64% 7% 29%

 

פאנאקסיה ייצרה כ־600 מוצרים פרמצבטיים המשווקים בכ־30 מדינות. עיקר פעילותה באירופה, היעד העיקרי של חברות הקנאביס. ניסיונה ברישום תרופות, היכרותה עם שוק הפארמה והשחקניות האירופיות שלו נותנים לה יתרון על היצרניות והמפיצות הישראליות האחרות. אתמול דיווחה החברה כי הגיעה להסכמות מול תיקון עולם, המגדלת הגדולה בישראל, לייצור תוצרתה, עד שתקים מפעל.

 

יו־ניבו נכנסת לקטגוריה של פאנאקסיה בכל הקשור לייצור, אבל המפעל הגדול שלה יתחרה בשאר המפעלים ועשוי לשבור את המחירים. כיום קיימים בארץ רק שלושה מפעלים. הגדול הוא המפעל של B.O.L, שעמיר שיווק השקיעה בה ותהיה בעלת נתח של 24% ממנה. לאחריה מפעל בזלת, שטרם קיבל אישור לייצור; המפעל של פנאקסיה, המייצר ל־7 מ־8 המגדלות הוותיקות; והמפעל העתידי של יו־ניבו. המחסור ביצרנים משמש ליו־ניבו פלטפורמה להתחלת פעילות. גם המשקיעים חשים כך לנוכח עליית שווי החברה מאז שדיווחה על הסכמיה עם חברות בעולם.

 

טוגדר והיי פארמה הן תקוות התחום. טוגדר מלאה במזכרי הבנות, הסכמים ודיווחים לבורסה. אם יגיעו הסכמיה ליישום, תהיה זו הצלחה גדולה. עם זאת, גורמים בתחום תוהים על דיווחי החברה לגידול חקלאי באוגנדה ושואלים איך החברה תמכור את תוצרתה לאור ייצורם במדינה אפריקאית, שממנה לא רוכש המערב מוצרי פארמה ותרופות. טוגדר היא בעלת שווי החברה השלישי בגודלו מבין חברות הקנאביס הישראליות והמשקיעים מאמינים בה.

 

היי פארמה, המבקשת להתמזג לאופקטרא נדל"ן, בולטת בעיקר לאור היזמים מאחוריה, הבקיאים הן בקנאביס והן בהצמחת חברות: היו"ר ד"ר אשר הולצר, שבעבר ניהל חברות ציבוריות ואקזיטים, והמנכ"ל איתי הכט, בעל ניסיון בניהול רשת בתי קפה בעלת מוטיב קנאביס בהולנד. לחברה יש הסכם עם קיבוץ רמות מנשה לגידול של עד 200 דונם, ומבנה שיוסב למפעל לייצור שמן קנאביס רפואי.

 

החברות הבורסאיות נהנו מעליות שווי לפני שמכרו גרם. בקרוב יראו המשקיעים מי תעמוד מאחורי ההסכמים ומי תמשיך למכור חלומות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x