אחד הענפים שבהם הדבר נעשה באופן שקט יותר הוא ההייטק. במאמר שפורסם השבוע ב"הוול סטריט ג'ורנל" נטען כי בכירים בממשל האמריקאי מודאגים מהמעורבות הסינית בעולם הטכנולוגיה הישראלי, שלהערכתם נוגעת כבר ל־25% מהתחום. לא לגמרי ברור על מה מתבססת ההערכה הזאת, אבל לכולם כבר ברור שהמעורבות הסינית אכן נרחבת.
צילומים: עמית שעל, אוראל כהן, בלומברג, רויטרס, אי.אף.פי על פי מיפוי "מוסף כלכליסט" המופיע בעמודים הקודמים, כסף סיני מגיע להייטק הישראלי באמצעות שורה של קרנות הון סיכון, בהן גם הבולטות בישראל. הוא עובר בידיהם של אנשי ההון סיכון המובילים כאן, ומושקע בעשרות חברות ותיקות או סטארטאפים צעירים העוסקים במגוון רחב מאוד של תחומים. חלק מהקרנות הפועלות כאן מבוססות במלואן על כסף מסין — בסכומים של 100 ו־200 מיליון דולר. קרנות אחרות מקבלות עשרות מיליוני דולרים מסין, באופנים שונים: ממשקיעי־על, מחברות ענק (עליבאבא, למשל) ומגופים ממשלתיים סיניים.
ההשקעה דרך הקרנות היא כמובן לא הערוץ היחיד שבו כסף סיני מגיע להייטק הישראלי. בצדה יש השקעות ישירות רבות בחברות. חברת המחקר IVC פרסמה בנובמבר דו"ח שבוחן את ההשקעות הללו, ולפיו בשנים האחרונות נרשמת עלייה בהיקף הכסף הסיני המושקע ישירות בחברות הייטק ישראליות, בעיקר בתחומי התוכנה ומדעי החיים. לפי הדו"ח, בחמש השנים האחרונות הסתכמו ההשקעות האלה בכ־1.5 מיליארד דולר, שפוזרו בין כ־300 חברות. גם בהשקעות הישירות בולטים השמות הגדולים בסין, כגון עליבאבא של ג'ק מא והורייזן ונצ'רס של לי קא שינג.
צילומים: עמית שעל, אוראל כהן, בלומברג, רויטרס, אי.אף.פי
מבחינת הישראלים, הכסף הסיני הוא בדיוק מה שהוא — כסף, והרבה ממנו - שרק מחפש איפה להיות מושקע. לסינים ההשקעות האלה מספקות לא רק הזדמנות לאקזיט, אלא גם אפשרות לקנות ידע, ללמוד חדשנות, להבין איך לשפר את תעשיית הטכנולוגיה המקומית שלהם. וכן, הוא מעניק להם אחיזה בזירה נוספת בעולם, ועוד אחת נחשקת במיוחד: הסטארט־אפ ניישן. ישראל היא לא יותר מחממה בקנה מידה סיני, אבל עם רקורד מוצלח במיוחד של המצאות וחידושים.
המעורבות הזאת מדאיגה לא רק את האמריקאים. עד לא מזמן נראה שסין היא מלכת הכיתה של ההייטק המקומי. ג'ק מא, למשל, התקבל כאן בכבוד מלכים, גם בידי ראש הממשלה. אבל אז החלה מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, שהותירה את ישראל כ"חסקה קטנה בין שני אוקיינוסים", כפי שאמר לי השבוע מנכ"ל רשות החדשנות אהרן אהרן. ובמצב הזה, לישראל יש לא מעט מה להפסיד: מימון מסין מקטין משמעותית את האפשרות של חברות מקומיות לעבוד עם ארצות הברית, בעיקר בתחום הרגיש של הסייבר. הוא גם עשוי להקטין את הסיכוי לגייס כסף מקרנות אמריקאיות. אנשי הייטק ישראלים מעריכים שלא מעט חברות יתחילו לחוש את הבעייתיות הזאת בחודשים הקרובים.
צילומים: עמית שעל, אוראל כהן, בלומברג, רויטרס, אי.אף.פי
בקהילת ההון סיכון המקומית הודו השבוע שהמצב אכן מדאיג. אם בעבר הם התגאו בקבלת הכסף מסין, כיום הם מעדיפים לא לדבר עליו ולמזער את היקף הקשר. "אבל מה שאנחנו יכולים לעשות זה רק לשמור על שקט כרגע", אמר לי בכיר בתחום, "כי הענק הסיני ימשיך לגדול".
* * *
"הישראלים צריכים להיות מודעים לשינוי משמעותי באופן שבו סין נתפסת בידי הרשויות האמריקאיות", אומר ל"מוסף כלכליסט" דן שפירו, שגריר ארצות הברית בישראל עד 2017 וכיום עמית מחקר אורח במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב. "יש קונצנזוס מתרחב בקרב הממסד של מדיניות החוץ האמריקאית, שסין היא לא רק מתחרה אלא גם איום. יש לזה השלכות שנוגעות לכל טכנולוגיה שלסין יש גישה אליה ושפוטנציאלית אפשר לעשות בה שימוש שיזיק לאינטרסים האמריקאיים - לכן חברות ישראליות שמחפשות השקעה סינית צריכות להביא את זה בחשבון. במגזרים רגישים, כגון סייבר ותשתיות קריטיות כמו אנרגיה ותחבורה, ההשלכות משמעותיות במיוחד. חברות ישראליות שעוסקות בתחומים האלה ומקבלות השקעה סינית עשויות לגלות שהרבה יותר קשה להן לעשות עסקים עם שותפים אמריקאים מסוימים, ובהחלט יהיה להן קשה יותר לעשות עסקים עם הממשל האמריקאי".
שפירו מתעכב כדי לחדד את הנקודה: "סטארט־אפ ישראלי שמגייס הון התחלתי אולי לא חושב כל כך הרבה שנים קדימה ולא חושב על אסטרטגיית השוק בארצות הברית. אבל אם בסבבי הגיוס הראשונים יש רכיב משמעותי של השקעה סינית, כמה שנים אחר כך, כשהסטארט־אפ הזה מתכונן לקחת את הטכנולוגיה שלו לעומק השוק האמריקאי, הוא עלול לגלות את הבעייתיות".
אנשי קרן JVP עם נציגי המשלחת של עליבאבא, 2015 צילום: נעמן לבבי
שפירו מוסיף שבביקורו של היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון בירושלים החודש "עלו שאלות על חלקן של חברות סיניות בנמלים בישראל ועל השימוש בטכנולוגיה סינית, אבל פחות ברור אם עלתה שאלת ההשקעה הסינית בסטארט־אפים ישראליים וההשפעה העתידית שיכולה להיות לה על הגישה לשוק האמריקאי. העובדה ששני הנושאים האחרים עלו היא אינדיקטור טוב מאוד למה שמעסיק את הממסד הביטחוני האמריקאי, וזה צריך לשמש סימן אזהרה לחברות ישראליות. אם הן הולכות לקבל השקעה סינית משמעותית, השאלות האלה יעלו בהמשך הדרך שלהן".
אורי פסובסקי
