שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

האוצר חותך תחזית הצמיחה ל-3.1% ב-2019; הגירעון יחרוג מהיעד - 3.5%

לפי תחזיות האוצר שהוצגו לשר כחלון, צפוי השנה "בור" תקציבי בהיקף של 10 מיליארד שקל. המשמעות: תסריט 2013 עלול לחזור על עצמו - ממשלה חדשה שנאלצת להעלות מסים ומקפיצה את האינפלציה

עמרי מילמן ואדריאן פילוט 14:2408.01.19

הגירעון התקציבי בפועל בשנת 2019 צפוי לעמוד על 3.5% (מעל ליעד הממשלה שהוא 2.9%); זאת, לאחר שהממשלה תאשר ביום ראשון שימוש כבר עכשיו ברזרבות שנשמרו ל-2019 בהיקף של 1.5 מיליארד שקל - כך שלא תהיה לה גמישות תקציבית במקרה של הפתעות). הפריצה של יעד הגירעון ב-9.8 מיליארד שקל, נובעת בעיקרה מצד ההכנסות לפי משרד האוצר, לאור האטה בצמיחה שנובעת מירידה בצריכה הפרטית, בהשקעות ובייצוא.

 

 

לפי התחזית המעודכנת של האוצר הצמיחה השנה תעמוד על 3.1% במקום 3.4% בתחזית הקודמת.

 

הבור התקציבי כולל 6.5 מיליארד שקל שיירדו מההכנסות - רובם (כ-4.7 מיליארד שקל) מירידה במסים ישירים ועקיפים, והיתר מ"הכנסות נוספות" של המדינה, למשל מכירת דוראד שלא מתממשת. כמו כן כולל הבור התקציבי כ-3.3 מיליארד שקל בצד ההוצאות - כתוצאה משינויי תזרים בפרויקטים של תחבורה ציבורית ומיצוי זכויות שגוזר תקציבים גדולים יותר ממה שצפו באוצר.

 

יצוין כי ההערכה של רשות המסים להכנסות ממסים השנה היתה נמוכה יותר מזו של הכלכלן הראשי, מה שאומר גם גירעון גבוה יותר. ואולם על פי הנוהל התחזית של הכלכלן הראשי היא זו הקובעת. הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, נכנסה השבוע לתפקידה, עד כה היה מנכ"ל האוצר, שי באב"ד הכלכלן הראשי בפועל.

 

משה כחלון משה כחלון צילום: ארן דולב

 

בשלב זה שר האוצר משה כחלון מסרב להעלות מסים או לקצץ בהוצאות למרות הגירעון הגבוה, שלא אמור לרדת בטווח הנראה לעין. לפי תחזיות האוצר בשנת 2020 יעמוד הגירעון על 3.7% מהתוצר, ב-2021 על 3.6% וב-2022 על 3.3%. משמעות הדבר היא כי הממשלה לא תעשה את הקיצוצים או העלאות המסים הנדרשים, החוב הציבורי יילך ויתפח וכך גם תשלומי הריבית. ככל הנראה כחלון משאיר את מלאכת הניקיון לשר האוצר בממשלה הבאה.

 

בתחילת השבוע בישר כחלון בחגיגיות, בטקס העובד המצטיין שהתקיים במשרד האוצר, כי הגירעון בשנת 2018 עמד על 2.9% מהתמ"ג, בהתאם ליעד שנקבע; אך כבר לאחר הכרזתו היה ברור כי הדרך בה השיג את היעד היתה בעייתית: דחיית הגירעון של 2018 ל-2019, שנה שמסתמנת כקשה הרבה יותר. ה'תרגיל' הזה נעשה בעיקר באמצעות הקדמת גביית מס הכנסה ב-2018 ודחיית ביצוע תשלומים במספר שבועות או חודשים, לתוך 2019.

 

"אנו צופים שהגירעון בשנת 2019 יתקרב ל-4% תוצר, מה שיחייב ביצוע התאמות פיסקאליות על ידי הממשלה הבאה, כולל העלאות מיסים אשר צפויות לתרום לעלייה באינפלציה. כזכור, בשנת 2013 מהלכי שר האוצר דאז, יאיר לפיד (העלאת מע"מ, מס על סיגריות, אלכוהול וכדומה) תרמו כ-0.8% לאינפלציה באותה שנה", מסר יונתן כץ, כלכלן ראשי של לידר שוקי הון ורכז מאקרו באגף התקציבים במשך שנים.

 

נזכיר כי כאשר התיישב לפיד על כס האוצר, סבל המשרד מגירעון של 40 מיליארד שקל שהותירו אחריהם קודמו בתפקיד, יובל שטייניץ, וראש הממשלה, בנימין נתניהו.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x