כחלון טוען שעמד ביעד הגירעון - אך מצב המשק רק מדאיג יותר

הגירעון לשנת 2018 צפוי להסתיים בשיעור של 2.9%, כך הודיע אתמול שר האוצר משה כחלון. משרד האוצר פעל בחודש האחרון כדי להפחית אותו דרסטית משיעור של 3.5% (התחזית האחרונה של האוצר ובנק ישראל) במטרה להציג מצג לפיו הגרעון נמוך מ־3% כפי שהיה אמור להיות במקור.

כחלון. "שלא יספרו לכם סיפורים" צילום: ארן דולב

חצייה של ה־3% היתה מצטיירת ככשלון של כחלון. גורמים המעורבים בנושא אמרו ל"כלכליסט" כי אחת הדרכים שבהן הצליחו באוצר להוריד בחדות את הגרעון, היתה הרחבה מסיבית של גבייה על ידי רשות המסים בחודשיים האחרונים שהגיעו למעשה על חשבון שומות שהיו אמורות להיגבות בשנה הבאה. כחלון התייחס לטענות ואמר: "שלא יספרו לכם סיפורים, אין מושג כזה לשחק במספרים, זה קשקוש, כל המספרים מפוקחים על ידי חברות בינלאומיות". בתוך כך, כחלון נמנע תקופה ארוכה מלפרסם את נתוני ההכנסות וההוצאות ל־2019 מהם ייגזר הגירעון לשנה הבאה, שצפוי להיות גבוה מהיעד של 2.9%.

מסקירת אגף הכלכלן הראשי לסיכום שנת 2018 שפורסמה מוקדם יותר אתמול עולה כי התמונה הוורודה של 2018 כפי שמנסה כחלון לצייר רחוקה למדי מהמציאות. בנוגע לצמיחה, ניגשים כלכלני האוצר להבין מדוע השנה הסתיימה בצמיחה של 3.2% לפי האומדנים הראשונים של הלמ"ס. צמיחה נמוכה בהשוואה לשנה שלפני כן (3.5%) ומהתחזיות המוקדמות שהעריכו כי תהיה בשיעור דומה. אמנם 2018 התחילה יפה, עם שיעור צמיחה גבוה של מעל 4% אולם צנחה בעיקר בגלל התכווצות היקף ההשקעות במשק – ירידה בהשקעות במכונות וציוד ובהיקפי הבנייה למגורים.

סיבה נוספת לירידה בצמיחה היא התמתנות של הצריכה הפרטית בעיקר ברבעונים המאוחרים יותר בשנה. הצמיחה הגבוהה בצריכה ברבעון הראשון היא בעיקר תודות לרכישות רכבים. זו מוסברת בין היתר בכך שבשנה לפני כן – תחילת 2017 – היקף רכישות הרכבים היה נמוך מאוד לאור הקדמת הרכישות בסוף השנה שלפני כן בעקבות שינויים במיסוי.

מה שכן גדל בצורה משמעותית הוא הצריכה הציבורית, כלומר הוצאות הממשלה. ככלל לא מדובר בהכרח בבעיה, שכן אלו מתמרצות את המשק. אולם העלייה בהוצאה הציבורית ב־4% צריכה להדאיג דווקא מכיוון שהיא נעשתה בשנים שבהן הצמיחה היתה לא רעה. אם ניכנס כעת למשבר הממשלה לא תוכל להגדיל יותר את ההוצאות כדי לתמרץ את הכלכלה, וייתכן שאף תאלץ לקצץ או להעלות מסים כדי לממן אותן, דווקא בעיתוי גרוע ביותר. כלומר גם אם המשק נמצא כעת במצב סביר, הוא בהחלט לא מוכן לימים הסגריריים.

גם בשוק התעסוקה, מאחורי שיעור האבטלה של 3.9%, שיעור הקרוב לתעסוקה מלאה, מסתתרות דאגות רבות של האוצר. ראשית מכיוון שב־2018 מרבית המשרות החדשות היו בסקטור הציבורי ובשכר נמוך יחסית, בעוד שהמגזר העסקי התקשה לייצר משרות חדשות. מעבר לכך, מתריעים אנשי האוצר בשפה מקצועית כי השכר עולה במנותק מהפריון, בקרב בעלי שכר נמוך בעקבות העלאת שכר המינימום ובשכר הגבוה – בגלל המחסור בעובדים בענף ההייטק. גם כאן טמונה סכנה. לפי ניתוח שנעשה בכלכלן הראשי, העלאת שכר המינימום מגדילה את שיעור האבטלה בתקופות משבר. האזהרה הזו לא באה בהכרח לומר שלא נכון להעלות את שכר המינימום אלא שצריך לעשות זאת בצורה שקולה ואחראית, ולא לחשוב רק על השנה הקרובה.

אמנם נרשמה ירידה באי השוויון ובתחולת העוני (אחוז האוכלוסיה שהכנסתה נמוכה מקו העוני), אולם לצידה מופיעה נורת אזהרה חשובה מאוד למשק: שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ירד בשנות כהונתה של הממשלה הנוכחית.