דו"ח העוני: עיניים עצומות לרווחה

שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר אתמול (ב'), כשהציג את דו"ח העוני החדש, דבר והיפוכו. מצד אחד, כץ טען שהממשלה המתפרקת היא "הממשלה החברתית ביותר בתולדות ישראל"; מצד שני, ש"ישראל לא מתקצבת את העניים". אפשר להניח שההתבטאות הראשונה מיועדת למערכת הבחירות הקרובה - בעוד השנייה משקפת את מה שכץ חושב באמת.

הטענה שמדובר ב"ממשלה החברתית ביותר" היא שקר, שמבוסס על ההנחה שרוב האנשים לא זוכרים או לא יודעים שפעם ישראל היתה מדינת רווחה אמיתית. אבל מעבר לשקר, האמירה הזו היא עלבון לאינטליגנציה. מכל מדינות ה־OECD, ישראל נמצאת במקום האחרון בתחולת העוני. מקדימות אותנו טורקיה, ארצות הברית ומקסיקו. במקסיקו, שאזרחיה מחרפים את נפשם כדי לחצות את הגבול לארצות הברית, יש פחות עניים באופן יחסי.

חיים כץ צילום: עמית שעל

נתוני דו"ח העוני מגלים שרוב האחריות למצב העוני בישראל רובצת על כתפי הממשלה החברתית ביותר כביכול. כשבודקים את תחולת העוני בישראל לפני הקצבאות, אנחנו במקום מצוין, השישי מהסוף. ואז, כשמוסיפים למשוואה את הקצבאות, ישראל הופכת לאלופת העוני הבלתי מעורערת - במקום ה־36 והאחרון בדירוג.

לכאורה, דו"ח העוני מציג שיפור במצבה של ישראל, אולם מדובר בירידה של שברי אחוזים בשנה בתחולת העוני ובאי־שוויון בימי הממשלה הזו. המשמעות של השיפור המועט במצב העוני חד־משמעית: להישגים האלה אין שום קיימות. במשבר הכלכלי הקרוב הכל יתרסק. והממשלה הזו דווקא ידעה שפע הכנסות אדיר, אלא שהיא בחרה לנתב אותו לישיבות, להדתה, להתנחלויות ולשלל גורמי לחץ שונים. במקביל, רוב החלשים קיבלו פירורים.

שר האוצר משה כחלון טען אתמול שנתוני דו"ח העוני מעידים על "מהפכה כלכלית־חברתית". המדיניות של כחלון אף פעם לא היתה חברתית, אלא מבוססת על קפיטליזם עם חמלה. דו"ח העוני מגלה שהיה בקפיטליזם הזה פחות מדי חמלה.

הדו"ח החדש חושף גם כי בזמן שתחולת העוני ירדה בשברי אחוז, חומרת העוני גדלה ב־10%. משמעות הנתון, כפי שהסביר סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי ד"ר דניאל גוטליב, היא כי "מי שעני יותר עני". הכוונה, בעיקר, לאלה שלא יכולים לצאת לעבוד ולשפר את מצבם. ואם אחרי ארבע שנות שפע כך נראה דו"ח העוני המסכם של ממשלת נתניהו הרביעית, לא נותר מקום לספק: זו היתה ממשלה בלתי חברתית בעליל.