שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

גם אחרי הרפורמה בבנקים, הצרכנים לא ישלמו פחות

אחת מרפורמות הדגל של שר האוצר היתה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אבל הרפורמה מלאה בחורים שמפחיתים את הסיכוי שהיא תביא תועלת לציבור: מהסיכוי הנמוך שחברת כרטיסי אשראי תהפוך לבנק ועד לריביות שצפויות לעלות

רחלי בינדמן 08:3626.12.18

החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות והפיננסים היה אמור לאחר יישומו להפחית את העלויות לצרכן. החוק הוא אחת מרפורמות הדגל של שר האוצר משה כחלון, והוא התקבל בכנסת לפני שנתיים, בדצמבר 2016. החוק מתבסס על דו"ח ועדת שטרום שמונתה על ידי כחלון ונגידת בנק ישראל דאז קרנית פלוג.

לב החוק היה הפרדת חברות כרטיסי האשראי הגדולות — ישראכרט ולאומי קארד — מהבנקים הפועלים ולאומי כדי לייצר שתי מתחרות נוספות בשוק האשראי. בשלב זה רק לאומי הספיק למכור את לאומי קארד לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס בתמורה ל־2.5 מיליארד שקל (העסקה נחתמה אך טרם הושלמה), ואילו הפועלים טרם מכר או הנפיק בבורסה את ישראכרט.

 

לזכותה של הרפורמה ניתן לומר שישראכרט ולאומי קארד מתנהלות כיום כגופים נפרדים לחלוטין מהבנקים שאליהם היו קשורות, והתחרות בינן לבין הבנקים כבר החלה. בנוסף, הרפורמה הובילה את השחקנים הפיננסיים הגדולים להבנה שאין מנוס מקדמה טכנולוגית. אלא שמתברר שברפורמה יש חורים שמעלים ספק באשר לסיכויי הצלחתה לרווחת הצרכן. הנה כמה מהם.

 

1. כרטיס אשראי לא יהיה בנק

 

סמוך לאחר חתימת ההסכם למכירת לאומי קארד מיהר כחלון להוציא הודעה לעיתונות שבה הבהיר כי החברה תוכל לקבל רישיון להפוך לבנק בתוך חודשים ספורים. הבעיה היא שכחלון לא באמת טרח לבדוק אם יש רצון כזה מצד הרוכשת. ואכן, בכירי ורבורג פינקוס הבהירו כי אין להם שום רצון להפוך לבנק בישראל. גם לישראכרט אין שאיפות כאלה. הרגולציה והמגבלות החלות על הבנקים כה כבדות שקשה היום למצוא גופים שירצו להרים את הכפפה ולהפוך לבנק.

 

 

 

מימין: מנכ"ל לאומי קארד רון פאינרו ומנכ"ל ישראכרט רון וקסלר מימין: מנכ"ל לאומי קארד רון פאינרו ומנכ"ל ישראכרט רון וקסלר צילום: עמית שעל

 

2. הריביות על ההלוואות יעלו

 

שתי החברות הרעבות שיצאו לחופשי רוצות להגדיל את תיק האשראי שלהן — אחד המוצרים הרווחיים ביותר במשק. המטרה היא להוריד את הריביות מההלוואות שהלקוחות נוטלים היום ואף לייצר מקורות אשראי נוספים ללקוחות שמתקשים לקבל אשראי מגופים ממוסדים.

 

אלא שהתחרות, אם תיווצר, לא תהיה רלבנטית ללקוחות שמלכתחילה יכולים לקבל היום אשראי מהמערכת הבנקאית. שכן האשראי הבנקאי יהיה תמיד יותר זול מהאשראי שיציעו גופים חוץ־בנקאיים. מצב זה קורה, בין השאר, כי הבנק מחזיק אצלו את חשבון העו"ש של הלקוח ולרוב גם את תיק ניירות הערך שלו, ולכן יכול לתמחר את הסיכון שלו בצורה מדויקת.

 

בנוסף, לבנקים מקורות מימון זולים הרבה יותר מאלו של חברות כרטיסי האשראי. לכן עלויות המימון של חברות האשראי דווקא צפויות לעלות, שכן הן יאבדו את הכסף הזול שקיבלו עד כה מהבנקים ויצטרכו לגייס חוב בשוק החופשי, בריביות גבוהות יותר שיתומחרו בריבית שתיגבה מצרכן הקצה.

 

ועוד חשש קיים: חברות כרטיסי האשראי צפויות להילחם על הלקוחות ובתוך כך לנסות ולדחוף את הציבור ליטול אשראי וכמה שיותר. הדרך תהיה פנייה לקהל רחב יותר של לקוחות — כלומר, ללקוחות היותר מסוכנים. התופעה הזו כבר מתרחשת בפועל.

 

3. כאל עלולה לייצר כוח עודף

 

במהלך חקיקת חוק שטרום קיבל הפיקוח על הבנקים החלטה שלה התנגדו ברשות ההגבלים העסקיים ובמשרד האוצר אך לבסוף יישרו איתה קו — להותיר את חברת כרטיסי האשראי כאל בבעלות של הבנק השלישי בגודלו בישראל, דיסקונט, ולא לכפות את הפרדתה בשלב זה. הסיבה לכך נעוצה ברצון לחזק את דיסקונט, בנק שהתמודד עד לפני שנתיים עם חולשה מהותית בפעילות שלו כמתחרה חזק ללאומי והפועלים.

 

עד כה ההחלטה הזו הוכיחה את עצמה. דיסקונט תחת ניהולה של לילך אשר־טופילסקי הולך וצובר נוכחות בשוק הבנקאות ומתחיל לאיים על הבנקים הגדולים. אלא שגם אם היתה הצדקה להותיר את חברת כרטיסי האשראי כאל בידיים של דיסקונט עד כה, השאלה אם יש לכך הצדקה גם בהמשך. דיסקונט ללא ספק התחזק, ובינתיים כאל הפכה לשחקנית הגדולה ביותר בשוק כרטיסי האשראי החוץ־בנקאיים והצליחה לזכות במועדוני האשראי הגדולים — שופרסל ופליי קארד של אל על.

המתחרות שלה טוענות כי הגב החזק של דיסקונט אפשר לה לתת הצעות טובות יותר לקמעונאיות האלה כדי לזכות בשני המועדונים. הפרדתה של כאל עשויה כמובן להכניס תחרות נוספת לשוק האשראי, אך באופן מיוחד לייצר כללי משחק שווים בינה לבין שתי השחקניות המופרדות.

 

מצד שני, עולה השאלה אם נכון דווקא כעת להחליש את המומנטום החיובי של דיסקונט, במיוחד כשכאל היא חברת כרטיסי האשראי היחידה שממוצע הריביות שלה (הגבוה מבין השלוש) נמצא במגמת ירידה. כלומר, בכאל כן מנסים להראות שהישארותם בידיים של דיסקונט מאפשרת להם דווקא להתחרות באופן טוב יותר בישראכרט ולאומי קארד.

 

4. המוקש בתחרות על בתי העסק

 

ספק אם הרפורמה תשפר את מצבו של הציבור הישראלי, אך המקום שיש לה סיכוי לעבוד הוא מול העסקים הקטנים והבינוניים. אלו מתקשים היום למצוא מקורות מימון, ועד כה חברות כרטיסי האשראי לא היו במגרש ההלוואות להם, בין היתר בגלל ריסון מצד המערכת הבנקאית השמרנית שהחזיקה בהן.

 

אלא שבחודשים האחרונים מתריעות חברות כרטיסי האשראי כי ממש מתחת לאף שלהן, הבנקים מפתחים בשקט בשקט מוצרים שיתחרו בכרטיסי האשראי ויחליפו אותם. מדובר באפליקציות התשלום של הבנקים — ביט של הפועלים ופפר פיי של לאומי קארד שמשמשות כיום בעיקר כאמצעי תשלום בין אנשים פרטיים, אך הכוונה המוצהרת של הבנקים היא להפוך אותן לאמצעי תשלום מול בתי עסק קטנים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x