שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

האוצר: הרווחיות של 10 חברות המזון הגדולות עמדה על 12.7% ב-2016 - שיא של 20 שנה

בסקירת הכלכלן הראשי מציינים, על רקע מגמת ההתייקרויות במשק והסיכום עם אסם כי לא תעלה מחירים, כי מדובר ב"שיעור רווחיות חריג לחברות הנמנות על התעשייה המסורתית ועל ענף המסחר הסיטונאי". היקף הרווח לפני מס של החברות עמד על כחצי מיליארד שקל

עמרי מילמן 14:2323.12.18

בשנת 2016 עמד שיעור הרווח לפני מס של עשרה יצרני ויבואני המזון הפרטיים מהמובילים במשק עמד על רמה של 12.7%, רמתו הגבוהה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות. כך מפרסם היום (א') משרד האוצר בסקירת הכלכלן הראשי. עוד הוא מציין כי "זהו שיעור רווחיות חריג לחברות הנמנות על התעשייה המסורתית, ועל ענף המסחר הסיטונאי (יבואני מזון)". בין עשר החברות נמצאות למשל אסם, יונילוור ושסטוביץ.

 

אגף הכלכלן הראשי מפרסם את הסקירה על רקע מגמת ההתייקרות במשק, ולאחר שכחלון בשיחת לילה סיכם עם אסם כי היא לא תעלה מחירים והוא ייבחן עבורה הפחתת מכסים שונים. מאחר שמדובר בחברות פרטיות, הן לא מפרסמות דו"חות כספיים, אולם במשרד האוצר השתמשו בנתונים הנמצאים בידי רשות המסים כדי לאמוד את רווחי החברות.

 

 

קניות בסופרמרקט (ארכיון) קניות בסופרמרקט (ארכיון) צילום: אוראל כהן

 

עוד עולה מהסקירה כי היקף הרווח לפני מס של עשר החברות עמד בשנת 2016 על כחצי מיליארד שקל (מבלי לשקלל רווחים מייצוא שרלוונטיים לאחת החברות), מה שמשקף שיעור רווחיות של 13%. ב-2007 עמד שיעור הרווחיות על כ-7%.

 

במהלך אותו עשור, עלה מדד מחירי המזון ללא פירות וירקות בשיעור נומינלי של 24% ובשיעור ריאלי (בניכוי האינפלציה) של 5%. שיעור הרווחיות עלה כמעט פי שניים.

 

 מקור: משרד האוצר

 

החלק בהכנסות שמקבלים העובדים הלך וירד

 

עוד מדגישים באוצר כי עם השנים חלקה של התמורה לעבודה (כלומר החלק בהכנסות שמקבלים העובדים) הלך וירד. כך למשל אם ב-2008 עמד חלקה של התמורה לעבודה בעשרת חברות המזון על 63.1%, שיעור זה ירד ב-2016 ל-55.3% (ובמקביל התמורה להון - של בעלי המניות בחברה, עלתה). מדובר במגמה שמאפיינת את כלל המגזר העסקי בישראל וביתר מדינות ה-OECD, אולם בחברות אלה היא בולטת יותר.

 

בניתוח שעשה אגף הכלכלן הראשי בחנו את הוצאות השכר על פני השנים, לאור טענות כי העלאת שכר המינימום תרמה להעלאת המחירים. מהנתונים שחושף האוצר עולה כי היקף

העובדים המועסקים בעשר החברות המדוברות עמד ב-2017 על כעשרת אלפים עובדים, כאשר שכרם הממוצע עמד על 12 אלף שקל (השכר הממוצע במגזר העסקי עומד על 10 אלף שקל) אולם באוצר מודים כי מדובר בנתון מטעה, שכן בחלק מהחברות השכר הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק, אולם אחת החברות "מושכת" את השכר הממוצע הכולל כלפי מעלה.

 

הטענה גם מתעלמת כמובן מההשפעה של שכר המינימום על משכורות גבוהות יותר, בעקבות לחצים להעלאות שכר הנובעים מעליית שכר המינימום. אולם בכל מקרה, בחינת השפעת העלאת שכר המינימום (שהתרחשה בין 2014-2017) לתקופה שקדמה לה, מעלה כי לפני העלאת שכר המינימום (2011-2014) עלה השכר בשיעור של 9.1% (בהשוואה ל-6.2% בכלל המגזר העסקי) ואילו בתקופת העלאת שכר המינימום, עלה השכר הממוצע לעובד ב-3% בממוצע (לעומת 7.9% במגזר העסקי)

 

באופן כללי, כלל הוצאות השכר של חברות המזון הגדולות רשמו עלייה משמעותית בשנתיים האחרונות (2017-2016) אולם משקל הוצאות השכר שלהן ביחס למחזור רשם ירידה משמעותית מאז תחילת העשור הקודם, עד ל-2016, אז נעצרה המגמה. לנוכח העובדה לפיה במשך כמעט שני עשורים בהם נרשמה ירידה בהוצאות השכר של חברות המזון הגדולות ביחס למחזור המכירות, באוצר מציינים כי ניתן היה לצפות, בסביבה תחרותית יותר, כי הדבר יביא לירידת מחירי המזון המיוצרים או משווקים על ידי חברות אלו.

 

בתגובה לדו"ח הכלכלן הראשי במשרד האוצר, נמסר מהתאחדות התעשיינים כי: "לצערנו, הדו״ח שהוציא הכלכלן הראשי במשרד האוצר על רווחיות חברות המזון חלקי מאד, מטעה ומעוות את המציאות - הוא כולל 10 חברות מזון בלבד שרובן יבואניות גדולות שמעסיקות עובדים, חלקם מעבר לים. לכן ההשפעה של עלויות השכר שהן משלמות והרגולציה על הרווחיות שלהן זניחה.

 

"וכך על ידי עיוות הנתונים, והתעלמות מוחלטת ממאות החברות המזון שמייצרות בישראל, יצר הכלכלן הראשי דו"ח שמנותק מהמציאות ומעוות באופן מוחלט את האופן שבו השכר משפיע על רווחיות החברות שמייצרות בישראל.

 

"כמו כן הדו״ח מתייחס אך ורק לנתונים עד שנת 2016, ובכך הוא אינו כולל בתוכו עוד שנתיים של עליות נוספות שקפצו כמו החשמל המים, עדכוני שכר והארנונה.

בנוסף, לא מציין הכלכלן אם מדובר במוצרים בסיסיים הנמצאים בפיקוח מחירים שרבים מהם בתחום החקלאות, הפירות והירקות שלא בשליטת התעשייה. על כן נשמח אם הכלכלן הראשי יתכבד ויוציא בפעם הבאה דוח שיכלול רק את החברות התעשייתיות שמייצרות בישראל כחול-לבן ומעסיקות בגאווה גדולה עשרות אלפי עובדים. אז הוא יראה בעצמו כי לעלויות השכר ולעלויות העקיפות האחרות המתייקרות חדשות לבקרים ישנה השפעה עצומה על רווחיות החברות שמייצרות בישראל. למען הסר ספק, העובדות הכלכליות מוכיחות שהאחראית הבלעדית על יוקר המחייה ועליית המחירים במשק היא רק ממשלת ישראל״.

 

מהתאחדות התעשיינים נמסר, כי "לצערנו, הדו״ח שהוציא הכלכלן הראשי במשרד האוצר על רווחיות חברות המזון חלקי מאד, מטעה ומעוות את המציאות-  הוא כולל 10 חברות מזון בלבד שרובן יבואניות גדולות שמעסיקות עובדים, חלקם מעבר לים. לכן ההשפעה של עלויות השכר שהן משלמות והרגולציה על הרווחיות שלהן זניחה.

וכך על ידי עיוות הנתונים, והתעלמות מוחלטת ממאות החברות המזון שמייצרות בישראל, יצר הכלכלן הראשי דוח שמנותק מהמציאות ומעוות באופן מוחלט את האופן שבו השכר משפיע על רווחיות החברות שמייצרות בישראל.

 

"כמו כן הדו״ח מתייחס אך ורק לנתונים עד שנת 2016, ובכך הוא אינו כולל בתוכו עוד שנתיים של עליות נוספות שקפצו כמו החשמל המים, עדכוני שכר והארנונה.

בנוסף, לא מציין הכלכלן אם מדובר במוצרים בסיסיים הנמצאים בפיקוח מחירים שרבים מהם בתחום החקלאות, הפירות והירקות שלא בשליטת התעשייה. על כן נשמח אם הכלכלן הראשי יתכבד ויוציא בפעם הבאה דוח שיכלול רק את החברות התעשייתיות שמייצרות בישראל כחול-לבן ומעסיקות בגאווה גדולה עשרות אלפי עובדים. אז הוא יראה בעצמו כי לעלויות השכר ולעלויות העקיפות האחרות המתייקרות חדשות לבקרים ישנה השפעה עצומה על רווחיות החברות שמייצרות בישראל. למען הסר ספק, העובדות הכלכליות מוכיחות שהאחראית הבלעדית על יוקר המחייה ועליית המחירים במשק היא רק ממשלת ישראל".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x