שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

תעריף החשמל: הסיפור האמיתי

בשבוע האחרון הופרחו באוויר שלל אמירות כאילו התייקרות החשמל הקרובה נפלה על משרד האוצר בהפתעה או שהאשמים בה הם חוזה הגז הגבוה של חברת החשמל והרפורמה היקרה המתוכננת בחברה. כלכליסט מפזר את ערפל הספינים

ליאור גוטמן 08:1720.12.18

שר האוצר משה כחלון מנהל בשבוע האחרון קרב בלימה מתיש בניסיון לבטל את רוע הגזירה של עליית תעריף החשמל. על פי המסתמן מסבב השיחות של השבוע החולף, השאיפה לבטל לגמרי את ההתייקרות הצפויה, בטווח שבין 6.5% ל–8.1%, למשק בית לא תתגשם, והשאיפה המפוכחת יותר של הימים האחרונים היא להגיע לביטול כמחצית מההתייקרות, אולי טיפה יותר. ההתייקרות הסופית תיוודע לציבור שנייה לפני חגיגות הסילבסטר, אבל כבר אפשר לומר שהאוצר ויתר על המס על הפחם מה שיחתוך מהההתייקרות 2% עד 3%. ככל שעליית תעריפי החשמל תישאר סביב ה–4% בממוצע, אזי ההתייקרות המיועדת בתעריפי המים תיחתך אף היא ותתקבע סביב 3.8%, במקום כ–4.5% כמתוכנן עכשיו.

 

 

 

אולם העובדות והמספרים הללו לא מעניינים את הציבור או את שורת חברי הכנסת והפעילים החברתיים ששוטפים בשבוע האחרון את הרשתות החברתיות ואת ועדת הכלכלה של הכנסת בטענות מן הגורן ומן היקב, עד כמה חלקו של הגז והטיפול הרגולטורי בו אשמים בהתייקרות החשמל. אז כשירות לציבור, "כלכליסט" מפרק את הספינים שהופצו בשבוע האחרון מכל קצות הקשת, ומנסה לעשות סדר בסאגה של פעימת התעריף הקרובה.

 

שר האוצר משה כחלון, יו"ר אסם דן פרופר ומנכ"ל אסם אבי בן אסייג שר האוצר משה כחלון, יו"ר אסם דן פרופר ומנכ"ל אסם אבי בן אסייג צילומים: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

 

1. פעימת התעריף נפלה על לשכת שר האוצר בהפתעה - זו אמירה מגוחכת, והנה ההסבר: מליאת רשות החשמל, הגוף האוטונומי שקובע את תעריף החשמל, מורכבת מחמישה חברים. פרט ליו"ר אסף אילת, חברים שם שני נציגי משרד האוצר (אחד שהוא עובד מדינה ושני נציג ציבור, שבמקרה הוא בוגר האוצר) ושני נציגי משרד האנרגיה (עובד מדינה ונציג ציבור). הפירוט הזה חשוב מסיבה פשוטה: נציגי משרד האוצר הרי יושבים במליאה, היו שותפים לדיונים על העלאת התעריף והיו מודעים לכל פרמטר. אז או שהפעם הם הבריזו מכל הישיבות, או שאחרי שהם שמעו, הם לא טרחו לדווח לאף אחד במשרד. מאחר ששתי ההנחות הללו על גבול המופרכות, המסקנה היא שמשרד האוצר ובכיריו ידעו גם ידעו על עליית התעריף המסתמנת. הם פשוט קיוו שאף אחד לא ישים לב.

 

2. חוזה הגז של חברת החשמל אשם בכל - מדובר בהצהרה שהיא גם רק חצי נכונה וגם לא רלוונטית לפעימת התעריף. והנה ההסבר: ראשית יש לומר ביושר שחוזה הגז של חברת החשמל התגלה כחוזה עקום. אז נכון שקל להיות חכם בדיעבד, אבל עובדתית, חברת החשמל משלמת 30% יותר מהמתחרות שלה, והיא עוד הלקוח הכי גדול. במילים אחרות - אנטי כלכלה, ולא בכדי ראשי החברה מנסים לפתוח את החוזה ולהוזיל אותו. אז למה זה רק חצי נכון? כי פעימת התעריף הנוכחית כוללת גם התייקרויות אחרות (פחם 3%, סבסוד מתקנים סולאריים 3%) שלא קשורות לגז. שנית, תמיד אפשר לטעון שאם חוזה הגז המקורי היה אחר, זה אולי היה מנטרל השפעות של דלקים אחרים. אבל את זה אפשר לומר רק היום, כי תכל'ס, אף אחד לא יכול היה לומר ב–2012 שבשנת 2015 מחיר חבית הנפט יתרסק, ולכן היה כדאי לכפות מחיר בסיס נמוך והצמדה לנפט ולא למדד המחירים האמריקאי. ואם זה לא מספיק, הנה ההסבר למה זה לא רלוונטי: רשות החשמל חישבה את פעימת התעריף הנוכחית על פי מה שידוע לה. אין חולק שלא מתפקידה ולא בכוחה לפתוח את חוזה הגז של חברת החשמל, ומאחר שהיא קיבלה אותו כנדוניה היא עשתה חישוב פשוט וזהו.

 

3. מתווה הגז שיבש את התוכניות - עוד אמירה שהיא גם חצי נכונה וגם לא רלוונטית לפעימה הנוכחית. בדומה לביקורת על חתימת חוזה הגז של חברת החשמל, לממשלה היתה הזדמנות פז לתקן את החוזה של חברת החשמל כבר ב–2015. אבל היא לא עשתה את זה, מאלף ואחת סיבות (כחלון מתנזר מהגז, נתניהו מבטיח יציבות רגולטורית, שטייניץ אומר שהסכמים ישנים חייבים לקיים). לכן, רשות החשמל קיבלה בסוף 2018 את הנתון הזה כנדוניה וכאמור היא עשתה "חישוב קר" וזהו. האם אפשר לטעון שתיקון חוזה הגז ב–2015 היה מצמצם את עליית מחירי החשמל? סביר להניח שכן. אבל שוב, אולי חבל שזה לא קרה, אבל זו המציאות.

 

4. הרפורמה בחברת החשמל הרסה את החישובים - אחת הטענות המוזרות שעלו לאחרונה כדי להסביר מה פגע ביכולת לשמר תעריף חשמל נמוך. מדובר בערבוב בין פעימת התעריף הנוכחית לבין התחייבות לממן 6.4 מיליארד שקל מתעריף החשמל, אז כדאי שנעשה סדר. הרפורמה בחברת החשמל יצאה לדרכה רק לפני כשלושה שבועות, ולכן לא ייתכן גם ברמה התיאורטית שחישוב סל הדלקים של חברת החשמל מינואר 2018 מצטלב עם רפורמה בחברת החשמל שיצאה רק עכשיו לדרכה. מה מקור הבלבול? ברפורמה הזו המדינה התחייבה שמרכיב השכר בתעריף החשמל יתקבע מלאכותית (כלומר לא יירד) עד לשנת 2026, כדי לממן את הפרישה של העובדים שם. האם הסעיף הזה "ידפוק" את תעריף החשמל מ־2019 ואילך? סיכוי לא רע שכן, אבל לפעימת התעריף של 2018 אין לו שום קשר.

 

5. להטיל פיקוח מחירים על הגז - טענה שעלתה שוב ושוב בוועדת הכלכלה כאילו זהו מהלך שיש בכוחו לשנות את עליית תעריף החשמל. ראשית האוצר מתנגד לכך בכל תוקף, הן משיקולי תחרות והן משיקולי הכנסות. שנית, ממשלת ישראל התחייב בפסקת היציבות המרוככת של מתווה הגז שהיא "תבחן בקפדנות כל שינוי באסדרת המקטע שעלול להשפיע מהותית על כדאיות ההשקעה של בעלי הזכויות", וכי כאשר "אם יהיו שינויים בחקיקה, שהם מהותיים בעיני המשקיע הסביר", הממשלה תבחן בחיוב "גיבוש פתרונות לקיום הכדאיות הכלכלית המקובלת בפרויקטים דומים בענף בעולם".כלומר הממשלה התחייבה שהיא לא תיגע במחיר. אולי מדובר בצעד מגונה מבחינה מוסרית וערכית, אבל עד לכינונה של ממשלה חדשה זה מה שיש.

 

6. לחתוך את מחיר הגז ב–20% - עוד אמירה חסרת שחר שהופרחה השבוע עשרות פעמים. ראשית, לא ברור איך מתכוונים לעשות את זה במעמד צד אחד, כלומר בלי ההסכמה של נובל אנרג'י, ישראמקו ודלק. שהרי אם הצעד הזה היה אפשרי, היו מבצעים אותו כבר אתמול ולא מבלים שעות בדיונים מול בעלי מאגר תמר. שנית, החיתוך הזה במחיר הגז אמנם היה מקטין באחוזים ניכרים את התייקרות החשמל והמים אך לא היה מבטל אותה לחלוטין.

 

7. והערה אחרונה לבעלי מאגר תמר - נקרתה בדרככם הזדמנות פז להגיע עם חברת החשמל להסכמות. קיומן של שיחות על פתיחת החוזה לפני המועד המוסכם (שנת 2021) כבר יצא החוצה, אז אין יותר מה להסתיר. זה יאפשר לכם למנוע לחץ רגולטורי ואולי גם לגזור קופון יחצ"ני.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x