• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

משקי הבית נכנסים למערבולת ההתייקרויות עם 300 שקל בכיס אחרי הוצאות

משימה מביכה מחכה ליו"ר הוועדה לבחינת גל ההתייקרות שמקים כעת שר האוצר: לספר לו שהוא, שבנה קריירה פוליטית על מאבק ביוקר המחיה, חולל אותו במו־ידיו. החל בהעלאת שכר המינימום וכלה ברפורמה בחברת החשמל ‑ שורת החלטות של כחלון תרמו לעליית המחירים, ועל הדרך אפשרו לתאגידים הגדולים לגזור קופון

אדריאן פילוט 06:4913.12.18

אי־נעימות רבה מצפה לפרופ' ירון זליכה, שנבחר אתמול לעמוד בראש ועדה ממשלתית חדשה לבחינת גל ההתייקרויות במשק. הוא ייאלץ להסביר לבוס שלו, שר האוצר משה כחלון, שמקור מרכזי לעליית המחירים הוא המדיניות הכלכלית של כחלון עצמו ושל הממשלה שהוא חבר בכיר בה. זליכה גם יצטרך למסור לכחלון עוד בשורת איוב: שאר הגורמים שמסבירים את ההתייקרויות אינם תלויים בשר האוצר, אלא בכוחות השוק הבינלאומיים.

 

 

 

 

ייתכן שהחשובה ביותר בשורת הכרעות שתרמו לעליית המחירים היא העלאת שכר המינימום, שעליה החליט כחלון בעצה אחת עם שותפו הפוליטי העיקרי ‑ יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שלפי כל הפרסומים עושה את דרכו למפלגת כולנו. מעבר להשפעה הישירה על עלויות הייצור, העלייה הבלתי פוסקת בשכר הריאלי של הישראלים סיפקה תירוץ לתאגידים הגדולים לנקוט בצעדים שישלשלו חלק מכל הטוב הזה לכיסים של עצמם.

 

אסור להתבלבל: התאגידים שמכריזים כעת על העלאות מחירים הם אותם תאגידים שהתקיימו לפני המחאה החברתית. גם המנהלים אותם מנהלים. המחאה היא הגורם היחיד שריסן אותם בשנים האחרונות, ובשביל זה אין כל צורך בזליכה.

 

שר הכלכלה אלי כהן ושר האוצר משה כחלון. מרגע שהאינפלציה החלה להרים ראש באפריל, כחלון נכנס לכוננות ספיגה ופצח בהפרחת ספינים שר הכלכלה אלי כהן ושר האוצר משה כחלון. מרגע שהאינפלציה החלה להרים ראש באפריל, כחלון נכנס לכוננות ספיגה ופצח בהפרחת ספינים צילום: חיים הורנשטיין

 

 

1

 

 מבלי להיכנס לשאלה אם היה היגיון כלכלי בהעלאה החדשה של שכר המינימום ל־5,300 שקל, התוצאה הישירה של הצעד היא ייקור העבודה ‑ התשומה העיקרית בתהליך היצור. מי שטען שהיא לא תביא להתייקרות המוצרים הסופיים טעה והטעה בזדון. הלוא מי ישלם עליה, סנטה קלאוס? כל יצרן רציונלי מגלם את עלות הייצור הנוספת במחיר המוצר הסופי, ובדרך כלל הצרכנים משלמים את המחיר.

 

מלבד מוצרי התעשייה, עליית השכר ייקרה גם דברים אחרים. ראשית, הארנונה ‑ אחד המסים העיקריים שמוטלים על חנויות ומפעלים. בישראל נוהגת נוסחה מקוממת שלפיה הארנונה עולה מדי שנה בהתאם לשינוי במדד השכר בשירות הציבורי ובמדד המחירים לצרכן. בעוד שאינפלציה לא היתה בשנים האחרונות, והמדד אף ירד, כחלון וניסנקורן נהגו בנדיבות רבה עם עובדי המגזר הציבורי, וחתמו על תוספות שכר של מיליארדים. התוצאה: הארנונה עלתה.

 

 

 

עוד בעיה כרונית במשק הישראלי היא עודף רגולציה וביורוקרטיה. כחלון ונתניהו עשו קולות של טיפול בבעיה, אבל דו"חות של ה־OECD ושל הבנק העולמי מראים שמעט מאוד התקדמות נרשמה בתחום. אין אפס: כשמטילים על עסק לרכוש מטף כיבוי שני או להזיז דלת ימינה, הוא נדרש לעלויות נוספות שאף הן מגוגלות על הצרכן.

 

ואין לשכוח את המים חשמל, התשומות העיקריות של כל עסק ומפעל. מחיר החשמל כבר עלה, וצפוי להמשיך בנסיקה, בשל הרפורמה ההיסטורית במשק החשמל שהוביל כחלון עם יד ימינו, מנכ"ל האוצר שי באב"ד. הרפורמה אולי תביא עם הזמן לייעול משק החשמל, אבל בינתיים היא מעניקה לכמה מאות עובדים, שהם בין החזקים במשק, פיצוי בדמות תוספת שכר בעלות של 7 מיליארד שקל. גורם נוסף לייקור החשמל הוא חוזה הגז שחתמה עליו חברת החשמל במסגרת רפורמה שהובילה מממשלת נתניהו־כחלון.

 

גם את ההתייקרות במוצרים ספציפיים כמו מוצרי חלב אפשר לייחס ישירות לכחלון. בסירובו להעלות את מחיר החלב שבפיקוח, למרות זינוק במחיר המטרה של החלב שנתון לפיקוח ממשלתי, כחלון אילץ את תנובה וגד לייקר מוצרים שאינם בפיקוח.

 

באשר לגורמים אחרים להתייקרויות, לכחלון אין מה לעשות בנידון. בשנה האחרונה זינק שער הדולר ביותר מ־11%, ומחיר היורו לעומת השקל טיפס בכ־8%. מחיר כל התשומות המיובאות זינק אפוא בכ־10% מאז ינואר. מה יוכל זליכה לעשות? להזיז את הדולר?

 

גם מחירן של סחורות מסוימות עלה בעולם כולו. לדוגמה, בין מרץ למאי 2018 זינק מחיר הטונה בשווקים הבינלאומיים בכ־20% בשל מחסור בדג הזה באוקיינוס. מה יעשו חברי ועדת זליכה? יקחו שנורקלים ויתחילו לדוג?

 

2

 

הקמת ועדת זליכה היא אקט של פאניקה מצדו של כחלון, גם אם פאניקה מוצדקת. כפי שהוא עצמו הצהיר בראיון ל"כלכליסט", הוא נמצא כבר זמן רב בקמפיין בחירות ומצבו הפוליטי לא מרנין. את ההצלחה בבחירות הקודמות לא יצליח לשחזר, ומפלגתו צפויה לרדת ל־7‑8 מנדטים אם לא פחות.

 

כשיצא כחלון לדרך פוליטית עצמאית, הוא שם את כל הז'טונים שלו על הורדת יוקר המחיה. ההישגים שהפכו אותו למי שהוא היום היו הורדת העמלות בבנקים כיו"ר ועדת הכלכלה והורדת תעריפי הסלולר כשר תקשורת. ראש הממשלה נתניהו קרא אז לשרים "להיות כחלונים", בלי לשים לב שהוא מעלה אותו לצמרת ההנהגה הכלכלית.

 

נתוני הגירעון העגומים לשנת 2018, שצפויים לחמיר בשנה הבאה בשל מדיניותו הפופוליסטית של כחלון, לא משאירים מקום לספק: שרביט הקסמים ששמו "הפחתת מסים" וחלוקת מתנות בדמות הגדלת תקציבים הגיע לסוף דרכו. לא רק "האנשים הרעים" בבנק ישראל אומרים זאת, אלא גם הפקידים במשרדו וכלכלני ה־OECD: כחלון כילה את כל התחמושת והשאיר את המשק הישראלי בלי כריות ביטחון.

 

לכן גל ההתייקרות שהחל כבר בסוף אפריל 2018, והתפשט מאז לכל ענפי המשק, הוא בשורה רעה מאוד לכחלון, האיש המזוהה ביותר עם "הוזלות". לא זה אקורד הסיום שהוא ביקש להשמיע לתומכיו, שכעת מתחילים להבין שמהלכיו מבוססים במידה רבה על ישראבלוף.

 

מרגע שהאינפלציה הרימה ראש, כחלון נכנס לכוננות ספיגה. תחילה הוא הפריח ספין קטן: יום חמישי אחד, בשעות המאוחרות של הלילה, יצאה ממשרד האוצר הודעה משונה לעיתונות, שבה הפציר כחלון בפקידי האוצר "לבחון כל מוצר ומוצר שלגביו קיים חשש לעליית מחירים", כדי לטפל בכך "בכל הכלים העומדים לרשותו". בין השורות הוא ביקש להעביר מסר למגזר העסקי: או שתחדלו מההעלאות, או שאפתח את כל המשק ליבוא מקביל. אלא שכל האיתותים והמסרים התגלו כעקרים.

 

3

 

עכשיו מגיע המגה־ספין: ועדת זליכה, מעין פרפרזה על ועדת טרכטנברג שביקשה להרגיע את רוחות המחאה החברתית של קיץ 2011. כחלון, שועל פוליטי ותיק, רוצה להקדים תרופה למכה.

 

לא בכדי הוא בחר למשימה בפרופ' ירון זליכה, החשב הכללי המטאור שהיה יד ימינו של נתניהו כשר האוצר, אבל הפך בעשור האחרון לשנוא נפשו. בדצמבר 2016, בתחקיר בנושא מתווה הגז ששודר בערוץ 1, תקף זליכה לעיני המצלמות את ראש הממשלה ואת מדיניותו, ורמז כי הוא "שודד" את האזרחים בשירות הטייקונים ‑ שוד שבא לידי ביטוי במחירי הדיור, המזון, הגז ומוצרי הצריכה. במילים אחרות, זליכה כבר מצא את הסיבה ליוקר המחייה בישראל, ולסיבה קוראים נתניהו.

 

זו כבר הפעם השנייה שכחלון ממנה את זליכה לראש ועדה, אחרי שהעמיד אותו מוקדם יותר השנה בראש הצוות לחישוב התוספת לקצבאות הנכים. בסביבתו של כחלון הסבירו אז כי ניסנקורן הוא שהביא את כחלון, וש"חבל לפספס". כחלון העמיד את זליכה בקידמת הבמה, והשניים חקוקים בתודעה הציבורית כמי שהביאו 4.5 מיליארד שקל לנכים.

 

בניגוד לכחלון, לזליכה אין תפקיד ציבורי, ולכן גם לא אחריות תקציבית או ממלכתית. תסריט קצבאות הנכים יחזור על עצמו גם הפעם: זליכה המשיח יביא פתרון לשוועתו של עם ישראל. זו תשובה כחלונית טיפוסית. יו"ר כולנו רוצה בחירות; יו"ר הליכוד מעכב אותן; כחלון מדמם מנדטים; אבל לא נשאר חייב. אלא שנתניהו, ששקוע בקמפיין בחירות משל עצמו, לא יוכל להרשות לשנוא נפשו שהתחבר למרצ לגאול את ישראל בפעם השנייה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x