• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

סמנכ"ל רשות המסים: "אין לנו שום רצון לגרום לכפל מס לישראלים שיצאו לעבוד בחו"ל"

רולנד עם שלם אמר בפורום 100 Dun's של בכירי ענף המיסוי בישראל, כי אחר עזיבת ישראל ביתנו את הקואליציה אולי יתאפשר לבטל את הפטור מדיווח המוטל על עולים חדשים ותושבים חוזרים

נעמי צורף 16:0310.12.18

 

 

"אנחנו מנסים כבר כמה שנים לבטל את הפטור מדיווח המוטל על עולים חדשים ותושבים חוזרים, עכשיו אולי יש לנו הזדמנות כשהממשלה היא בלי אותה מפלגה שמנעה את העברת התיקון, אבל עדיין צריך רוב בשביל זה. מבחינתנו זו תקלה. בעזרת השם זה ישתנה בקרוב", כך אמר היום (ב') סמנכ"ל רשות המסים, רו"ח רולנד עם שלם במסגרת פורום 100 Dun's של בכירי ענף המיסוי בישראל. את הפורום הנחה כתב "כלכליסט" עמרי מילמן.

 

עם שלם התייחס לסוגיה בוערת נוספת בתחום המס והיא התיקון לפקודת מס הכנסה המחייב ישראלים שיצאו לעבוד בחו"ל בהגשת דו"חות ומסכן אותם בתשלום מס כפול (בארץ ובחו"ל). עם שלם הדגיש כי מדיניות רשות המסים היא ברורה: "אין לנו שום רצון לגרום לכפל מס. מי שמשלם מס בחו"ל יקבל החזר על המס הישראלי".

 

המשתתפים התייחסו גם הם לנושאים אלו. רו"ח יגאל רופא ממשרד פאהן קנה ושות' אמר: "מטרת חוק הפטור ממס ודיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים הייתה להביא גם אנשים וגם פעילות לארץ ואני חושב שהוא החטיא את המטרה. הוא בעצם אומר תעלו את האנשים לארץ אבל את הפטור נותנים להכנסות מחו"ל, כלומר על מה שיעשו בארץ נחייב אותם במס. אני חשוב שזה צריך להיות הפוך - אם אתה רוצה שאנשים יעלו את הפעילות לארץ תתן להם הטבות על מה שהם עושים בארץ. אני חושב שכשהתקינו את החקיקה המטרה הייתה להביא הון ועולים אבל בסופו של עניין האנשים עלו והפעילויות נשארו בחו"ל. זה אבסורד אם המטרה היתה להעשיר את הכלכלה הישראלית".

 

פורום 100 Dun's ענף המיסוי בישראל פורום 100 Dun's ענף המיסוי בישראל צילום: עמית שעל

 

 

עו"ד נועה לב גולדשטיין ממשרד איתן מהולל שדות, ביקרה את תקנת הרילוקיישן ואמרה: "זו החלטת מיסוי ששינתה סדרי עולם כפי שהיו ידועים לכולנו עד כמה לגבי ישראל שחוזרים הגיעו לשלב הבשלת האופציות מחוץ למדינה והחלטת המיסוי העדכנית קובעת כפל מס מיסוי גם בישראל בתוספת למס האמריקאי. החלטה שנראת כמו החלטה דווקאית של הוראות החוק ולא כלכלית ולא לוקחת קדימה מבחינת האינטרסים.

 

"המדינה גובה כדי לממן רעיונות מגוחכים של ח"כים שרוצים לזכות בפריימריז"

 

בדיון נכח גם רו"ח ערן יאראק המשמש כיו"ר ועדת הכספים בביטוח לאומי. יארק נשאל על חומרת מצבו של הגירעון בביטוח הלאומי והשיב: "כן, המצב חמור. מה שקרה בפועל זה שלמרות שאנשים שילמו כספים המיודעים לביטוח, הכסף בוזבז על בסיס שוטף וכרגע אין ולו אגורה אחת שנשארה. הויכוח הוא מי אמור לנהל את הכספים, בפועל האוצר לא ניהל כלום, לקח את הכסף באופן שוטף והכניס לתקציב הממשלה. בשלב מסויים אמרנו להם סטופ ועכשיו הם קצת מבוהלים כי הבינו שבאמת נכנסנו לגירעון. מה אפשר לצפות ממדינה שנמצאת כבר שנתיים בתוך בחירות? אל תתפלאו שכשהמדינה נמצאת כבר שנתיים בכלכלת בחירות הרשות צריכה לגבות המון מסים וזה כדי לממן להם את הרעיונות המגוחכים שכל אחד מעלה כדי שיזכרו לו בפריימריז".

 

עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מסים במשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן, התייחס גם הוא לסוגיית הגבייה ואמר: "בשנה שעברה היו לנו הכנסות שונות כמו מובילאיי של כ-15 מיליארד. השנה אין את הדברים האלה והייעד של 307 מילארד שקל נשמע בעייתי. בשנה הבאה, שהיא שנת בחירות, יעד הגבייה צפוי לעלות ל-325 מיליארד שקל.

 

הלחץ לגביית מסים ילך ויגבר ועמו גם הלחץ על פקידי השומה ומשרדי המע"מ והמכס להביא יותר מסים מהנישומים. כתוצאה מפערים אלו אנו רואים תופעה הולכת וגוברת של אגרסיביות בדיונים, חזרה מהסכמים ישנים, וחוסר רצון להתפשר. הגישה היא יותר כמו להביא את המקסימום שאפשר ופחות כמו להביא את המס האמיתי שצריך. אנחנו מנסים לקרוא לרשות להודיע לפקידי ההשומה שאם צריך להעלות מסים להעלות לכולם, אבל אל תנסו לקחת מהנישומים הקיימים יותר הכסף"

 

רו"ח שמעון ז'יטנסקי הסכים עם הדברים והוסיף, "תמיד לקראת סוף השנה זה מועד טוב לסגור דילים אבל בהחלט יש תחושה מאוד קשה שמנסים בכל הכוח להוציא ממי שרק אפשר את המקסימום האפשרי והיום הפשרות שהיו פעם התחילו להיות בעיתיות. אני חושב שבסופו של דבר יוצא שכרנו בהפסדנו כי רשות המסים פוגעת באמינות, יוצרת משבר עם הנישומים ותחושה מאוד קשה.

 

רולנד עם שלם, סמנכ"ל רשות המסים רולנד עם שלם, סמנכ"ל רשות המסים צילום: דנה קופל

 

 

"את הקשחת העמדות אנחנו רואים לא רק מהצד של הרשות אלא גם מבתי המשפט", אמר עו"ד דורון שוופי. "אנחנו רואים את אחוזי ההפסדים של הנשומים לעומת הזכיה בבתי המשפט. הסטטיסטיקה קיימת לא מעט שנים, גם הנישומים וגם הרשות ידעו להגיע להסכמה כששני הצדדים חשבו שצריך להגיע. בסוף רק 15-10 אחוזים מהתיקים מגיעים לבתי המשפט ולרוב מדובר במחלוקת אמיתית ורצינית וזה מפתיע שדווקא שם אנחנו רואים 70-80 אחוז הפסדים של נישומים בבתי המשפט".

 

עו"ד טלי ירון אדלר הצטרפה לדברים והסיפה כי לדעתה הגישה בה נוקטת הרושת היא פחות כלכלית-עסקית ויותר גישה שמבקשת להיצמד למילות החוק. "בעיני זו התופעה שמביאיה להרבה פחות פשרות. אנחנו כולנו נתקלים בזה, זו עמדת ההנהלה הם לא יכולים לשנות ולא יכולים לסגת וכך נגרם עוול. אני רוצה לקרוא היום לרשות לפרסם יותר עמדות כלכליות".

 

"הרשות מפעילה לחץ פלילי בלתי לגיטימי על עוה"ד ורו"ח"

 

נושא נוסף שעלה הוא המגמה ההולכת וגדלה של רשות המסים לקחת רואי חשבון ועורכי דין להליכים פליליים. "אני חושב שהרשות מפעילה לחץ לא לגיטימי. המייצגים פועלים לפי איך שהם מבינים את החוק ונותנים חוות דעת בהתאם לכך לקליינטים שלהם", אמר פרופ' עו"ד דן ביין. "המחיר לא צריך להיות הליך פלילי כי זה יעמיד אותם במצב שהם מאוד מאוד יחששו לתת יעוץ ולתת חוות דעת כי אולי בגלל זה יקראו לחקירה. זה אמצעי לא לגיטימי. כל עוד הכל נעשה בגלוי, ואין הסתרה או מרמה, אז גם חוות דעת שהיא מרחיקת לכת או יצירתית מידי היא לגיטימית. עורכי הדין תמיד היו יצירתיים, זו פרנסתם. המשחק בין האזרחי לפלילי הוא משחק שהרשות הולכת בו על קו מאוד דק ולנקוט צעד נוסף נגד המייצגים זו גישה לא נכונה".

 

עו"ד גלעד ברון, משרד ברון ושות': "אין ספק שחל שינוי מהותי בתדירות בה נחקרים מייצגים. מצד אחד אי אפשר למנוע חקירה של מייצגים,מצד שני יש לאמץ נוהלים למניעת הנזק הבלתי הפיך שהליך זה גורם מעצם פרסום החקירה, כבר בשלביה הראשונים. הצעד הראשון שיש לקדם הוא איסור של פרסום שם הנחקר".

 

נושא נוסף שעלה הוא ההחלטה על הפסקת נוהל הליך אנונימי לגילוי מרצון. "אני מקווה שהנוהל השיג את המטרה" אמרה עו"ד דורית בנימיני, שותפה במשרד עוה"ד מאיר מזרחי ושות'. "במקביל למלחמה בהון השחור עליה הכריזה הרשות יש עכשיו חקיקה על הגבלה בשימוש במזומן. אולי צריך לחשוב גם על הלבנת ההון של העתיד. יכול להיות שבאמצעות חקיקה שמורידה את שיעורי המס יהיה אפשר להילחם בהון השחור העתידי".

 

עו"ד ענת אנגל טנא ממשרד אלתר הביעה ביקורת על סיום הנוהל ואמרה כי "כמעט כל הבקשות האנונימיות שהוגשו הסתיימו בהצלחה. ההליך הזה טוב למדינה ולאזרח ואין מי שנפגע. זה נותן ביטחון לפונה ואפשרות לעשות דיון פתוח וכמובן זה הרבה יותר קל לשיווק. בסך הכל מדובר באינטרס של המדינה, אני לא מבינה למה זה לא נוהל קבוע ומתמשך. לדעתי יש מקום לנוהל האנונימי במקביל נוהל השמי. אתה לא מקבל שום מתנה כשאתה מגיע כאנונימי, אני תמיד אומרת ללקוחות שלי שאני יודעת שנוכל להגיע לאותו ההסדר כך או כך מול פקיד השומה. אני חושבת שכל מצב שאזרח רוצה לתקן את דרכו ולהיות שומר חוק הוא מבורך, זה ברור שהמערכת לא יכולה להגיע בעצמה לכולם".

 

עו"ד בועז פינברג, מנהל מחלקת המיסים במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות', התייחס לרפורמת המס של טראמפ ואמר כי "אין ספק שהרפורמה מהווה מפץ עולמי, לא פחות מכך. ואחת הסיבות שאנחנו לא רואים נהירה חברות ישראליות לארה"ב או להיפך נובעת, בראש ובראשונה, מהעובדה שמדובר ברפורמת מס מקיפה שנעשתה לראשונה מזה 30 שנה. לצד החברות, יש קשיים בלתי מובטלים על תושבי ישראל שמחזיקים באזרחות אמריקאית ובמקביל הינם בעלי שליטה בחברות ישראליות. אותם ישראלים חשופים לבעיית כפל מס לא פשוטה לאור הוראות ה- GILTI הקבועות ברפורמת המס האמריקאית, ואני מקווה שבעזרת נציגי רשות המסים, ניתן יהיה להגיע להסדר מניח את הדעת לגביהם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x