• תפריט
בארץ

הפתעה מצפון: צה"ל לא יבקש תוספת תקציב

בצבא סבורים שתקציב הביטחון הנוכחי יספיק למימון מבצע מגן צפוני נגד מנהרות חיזבאללה, שכן הוא מתבסס בעיקר על כוחות סדירים. עם זאת באוצר דרוכים מחשש להסלמה שתזעזע את התקציב

עמרי מילמן 06:5006.12.18

הצבא לא מתכוון לבקש תוספת תקציבית בעקבות מבצע מגן צפוני שהחל שלשום לחשיפת ונטרול מנהרות חיזבאללה. למרות שמדובר במבצע ביטחוני משמעותי, בצה"ל סבורים כי תקציב הביטחון הנוכחי אמור להספיק למימונו. ההבנה הזו, והמסרים המרגיעים יחסית שגם הגיעו למשרד האוצר, חריגים לאור ההיסטוריה הטעונה שבין משרד האוצר למשרד הביטחון ולאור ניסיונות קודמים של מערכת הביטחון להגדיל את התקציב בצל אירועים ביטחוניים.

 

 

 

במערכת הביטחון הדגישו בימים האחרונים כי מדובר במבצע מתוכנן מראש לפרטי פרטים, בין היתר גם בהיבט התקציבי, כך שלפחות בשלב זה התקציב למימון הפעילות הוא מהפעילות השוטפת של משרד הביטחון.

 

אחת הסיבות לכך היא שהפעילות שצפויה להימשך בין שבועות אחדים לחודשים בנויה ברובה על כוחות סדירים. לפי דובר צה"ל התבצע גיוס מילואים נקודתי ומצומצם לתגבור של כוחות הנדסה ומפקדות (הכוחות המרכזיים שלוקחים חלק במבצע). גיוס נרחב יותר של מילואים הוא בדרך כלל אחת העלויות המשמעותיות באירועים מבצעיים גדולים.

 

בנימין נתניהו רה"ה ומ"מ שר הביטחון והרמטכ"ל גדי איזנקוט בנימין נתניהו רה"ה ומ"מ שר הביטחון והרמטכ"ל גדי איזנקוט צילום: לע"מ

 

 

לצפירת ההרגעה התקציבית הזאת יש כמובן הסתייגות, שכן בפעילות כה סמוכה לגבול לבנון תיתכן גם הסלמה בעתיד, ואיתה כמובן גם דרישות תקציביות חדשות. דרישות כאלו, אם יעלו בסופו של דבר, יגיעו בעיתוי מאוד לא נוח למשרד האוצר, שכן בשונה משנים קודמות כבר כעת ברור לאוצר כי ההכנסות השנה כבר לא יגיעו ליעדן ויהיו נמוכות במיליארדי שקלים מהתכנון. זאת כאשר הוצאות משרדי הממשלה שמהם יידרש להגיע הכסף בסופו של דבר, גבוהות ביחס לתכנון, כך שכל קיצוץ יהיה כואב ובבשר החי.

 

במשרד האוצר עוד זוכרים שב־2014 נדרשו לכתוב צ'ק של 7 מיליארד שקל למערכת הביטחון כדי לממן את מבצע צוק איתן שארך כחודש וחצי, אחרי שמשרד הביטחון העריך כי העלות היא סביב 8.2 מיליארד שקל. הסכום שהועבר בסופו של דבר הגיע מקיצוצים רוחביים אך גם מרזרבות שונות. היום כבר אין רזרבות כאלו בנמצא שכן הממשלה חיסלה את כולן.

 

גם אירוע קצר יותר כמו מבצע עופרת יצוקה בסוף 2008, שארך כשלושה שבועות, עלה כ־3 מיליארד שקל – סכום שעל רובו קיבל משרד הביטחון מימון ממשרד האוצר.

האמירה כי הפעילות המשמעותית שמתרחשת כעת בצפון לא דורשת תוספת תקציבית מעמידה באור חדש את הדרישות של שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן שניתנו במהלך השנה האחרונה להגדלת תקציב הביטחון ב־5 מיליארד שקל והתלונות שהביע נגד הקיצוצים השונים שנעשו (כחלק מקיצוצים רוחביים בכלל תקציבי הממשלה) בהיקף של מעל 8 מיליארד שקל. בפועל, כך עולה לפי גורמים המעורבים בנושא, אף דרישה לתוספת כזו לא הגיעה מהדרגים המקצועיים, אלו דווקא ביקשו לשמור על התוכנית הרב שנתית (תר"ש) שסוכמה עם משרד האוצר והעניקה למערכת הביטחון מראש תקציב מכובד של כ־70 מיליארד שקל בשנה. הלחצים היו ככל הנראה במטרה לחזק את כוחו הפוליטי של ליברמן.

 

מלבד גובה התקציב עצמו, אחד הדברים המשמעותיים ביותר בסיכום עם האוצר עבור מערכת הביטחון הוא היציבות. בעוד שבשנים קודמות, במסגרת הריבים הקבועים, התקציב טפטף אליהם בחלקים, מה שהקשה עליהם לתכנן שימוש יעיל ומוסדר בו (ובפועל לקראת סוף השנה נדרשו להשתמש במהרה בכל מה שנותר), בשנים

האחרונות יודעים במשרד הביטחון בדיוק מה גובה התקציב שיקבלו, ועל הוודאות הזו הם לא מזדרזים לוותר.

 

תקציב 2019 אמור להעניק למערכת הביטחון את אותו סכום כמו שנים קודמות – כ־70 מיליארד שקל – כחלק מהתוכנית הרב שנתית אולם ברקע ישנה ההתחייבות של ראש הממשלה (ושר הביטחון) בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון להגדיל את תקציב מערכת הביטחון בעוד 37 מיליארד שקל על פני עשור, חלקם כבר בשנה הבאה. אולם לפחות נכון לעכשיו, לאותה התחייבות אין כל גיבוי לאור זאת שלממשלה אין שום מקור תקציבי פנוי לכסף הזה.

 

אין חשש לדירוג האשראי

 

אין ספק כי בשלב זה למבצע המתנהל בצפון אין השפעה ממשית על המשק או על יציבותה של הכלכלה. לא רק בישראל אלא גם בחברות הדירוג כבר הבינו שפעילות מבצעית זמנית אחת לכמה שנים לא מרתיעה משקיעים מישראל בטווח הארוך ודירוג האשראי של ישראל מכיל בתוכו את ההכרה בסיכונים הביטחוניים השונים המרחפים מעל המדינה. זאת כאשר ממילא ישראל עדיין רחוקה מפעילות נרחבת כזו בכל הנוגע למבצע מגן צפוני.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x