$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

הפתרון לגירעונות: הפיכת בתי החולים לחברות ממשלתיות

רשות החברות הממשלתיות מקדמת תוכנית להפיכת בתי החולים הממשלתיים לחברות ממשלתיות במטרה לשפר את היכולת שלהם להתמודד עם גירעונות הענק. מדובר בתוכנית שאושרה חמש פעמים ב־20 השנים האחרונות, ושמשרד הבריאות מתנגד לה נחרצות

אדריאן פילוט 06:5305.12.18

רשות החברות הממשלתיות מקדמת תוכנית לתאגוד של בתי החולים הממשלתיים כדי להפוך אותם לחברות ממשלתיות. זאת כדי להתמודד עם הבעיה העיקרית של בתי חולים אלה - קשיים ניהוליים וגירעונות ענק תקציביים, המשותפים לכולם: רמב"ם, תל השומר, אסף הרופא, וולפסון, נהריה, איכילוב, ברזילי, הלל יפה, זיו, בני ציון ופוריה. ב־2017 עמד הגירעון המצטבר של בתי החולים הממשלתיים על 1.86 מיליארד שקל. כמדי שנה מעביר משרד הבריאות מימון (סובסידיה) שאמור לכסות את רוב הגירעון. ב־2017 הגיע סכום זה לכ־1.62 מיליארד שקל.

 

 

הרציונל מאחורי התוכנית המתגבשת הוא לשנות את המודל הנוכחי הגורם לבעיות מנהליות, ארגוניות ותקציביות. חלק מהן מקורן בכך שמשרד הבריאות הוא בעל כובע כפול: גם הרגולוטור של בתי החולים וגם הבעלים שלהם. כלומר, המשרד אמור לפקח על בתי החולים שהוא עצמו מפעיל. מגבשי התוכנית מסבירים עוד כי בתי החולים סובלים מהיעדר יציבות פיננסית וכי תקצובם מבוצע ברובו הגדול על בסיס היסטורי.

 

משרד הבריאות ניסה להתמודד עם הבעיות בכמה דרכים, בהן הקמת קרנות מחקר (תאגידי בריאות) והקמת "חטיבת המרכזיים הרפואיים" כניסיון לפתור את בעיות ניגוד האינטרסים המובנה. אלא שכל אלה לא צלחו.

 

חשש לאיבוד מוקדי הכוח

 

שלוש ועדות ציבוריות (ועדת נתניהו, ועדת אמוראי, ועדת לאון) המליצו בעבר על מתווה המבוסס על עקרון התאגוד. יותר מכך: חמש החלטות ממשלה (1999, 2003, 2004, 2006, 2007) חייבו את התאגוד של בתי החולים הממשלתיים אך הן מעולם לא יושמו על ידי משרד הבריאות אשר מתנגד באופן נחרץ למהלך.

 

תוכנית התאגוד זוכה לתמיכה של אגף תקציבים באוצר ממרבית גורמי הממשלה ואף מבכירים במערכת הבריאות הסבורים שהיתה צריכה להתרחש כבר מזמן.

לעומת זאת בכיר במערכת הבריאות מסר ל"כלכליסט" כי "היוזמה לתאגוד בתי החולים משקפת חוסר הבנה בסיסי בתפקוד מערכת הבריאות והיא תיפול לבד". גורם בכיר אחר הסביר כי התנגדות משרד הבריאות נובעת מהחשש לאבד את מוקדי הכוח המרוכזים בעיקר בתל השומר, איכילוב ורמב"ם. "מה משרד הבריאות שווה בלי זה", תהה הבכיר. באוצר מבינים כי מדובר במהלך מורכב וסבורים כי הסיכוי ליישם אותו יהיה רק אם מפלגת השלטון או מפלגה משפיעה תדרוש להכניס זאת להסכמים הקוליאציוניים בממשלה הבאה.

 

 

 

מימין: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנהל רשות החברות ינקי קוינט. מחלוקת על בתי החולים מימין: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנהל רשות החברות ינקי קוינט. מחלוקת על בתי החולים צילומים: נמרוד גליקמן, בשמת איבי

 

 

שינוי הסטטוס של העובדים

 

ברשות החברות בראשה עומד ינקי קוינט, מבהירים כי למודל ההתאגדות כמה יתרונות. מעבר לביטול ניגוד העניינים הקיים היום ו"התרבות הארגונית של הישענות על משרד הבריאות לכיסוי הגירעונות", התאגוד ייצור ארגונים עם סמכות, אחריות וגמישות ניהולית שייתחרו על הכנסות ממכירת שירותים וייאפשרו תחרות שתביא להתייעלות תפעולית ושיפור איכות השירות. כמו כן יחולו על תאגידים אלה חובות דיווח, נאמנות, שקיפות, בקרה ואחריות פיננסית (ממשל תאגידי).

 

יוזמי התוכנית מציינים כי הפיכת בתי החולים לחברות ממשלתיות תאפשר יצירת מקורות הכנסה נוספים, ויאפשר להם הנפקת איגרות חוב בדומה לנעשה בחלק מהחברות הממשלתיות.

 

עוד טוענים ברשות החברות כי יתרון נוסף במעבר לחברה ממשלתית הוא הבטחת ההפרדה הנדרשת בין הייעוץ והפיקוח הפיננסי־כלכלי שיעשה על ידי הרשות, לבין קביעת המדיניות בתחום הרפואי שיבוצע על ידי משרד הבריאות. כמו כן לרשות החברות יש ניסיון רב בתאגוד יחידות ממשלתיות ובפיקוח על חברות ממשלתיות.

 

ברשות החברות זיהו את שני האתגרים המאיימים על המהלך כולו. לשם תאגוד בתי החולים יידרש מתווה לשינוי הסטטוס של העובדים אשר יחייב תיאום עם האיגודים המקצועיים. מהלך זה צפוי להיות בעל השלכות כספיות משמעותיות. בנוסף, למדינה אין נתונים עדכניים על הנכסים וההתחייבויות של בתי החולים הממשלתיים, דבר שיכול להקשות על מיפוי האפשרויות והאיזון החשבונאי טרם התאגוד. יזמי המהלך מודעים לקשיים הכרוכים בו וכי ההיסטוריה מראה כי כל הניסיונות האחרונים לתאגוד בתי החולים הממשלתיים כשלו ונשארו על הנייר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x