$
בארץ

"נתניהו לקח שוחד כשפעל לטובת בזק ודרש סיקור חיובי"

המשטרה ורשות ני"ע ממליצות להעמיד לדין את ראש הממשלה ובעל השליטה לשעבר בבזק על יחסי שוחד. מהממצאים עולה כי נתניהו פעל לאישור עסקה שהניבה לאלוביץ' יותר ממיליארד שקל, ובתמורה בעל השליטה בבזק הפך את וואלה לאתר הבית של ראש הממשלה

תומר גנון 08:1503.12.18

לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות — אלו הסעיפים שעליהם ממליצות המשטרה ורשות ניירות ערך להעמיד לדין את ראש הממשלה בתיק 4000, שמכונה גם פרשת בזק־וואלה. לצד נתניהו ממליצות הרשויות להעמיד לדין גם את אשתו שרה, את איש העסקים שאול אלוביץ', אשתו איריס ובנו אור.

 

 

 

על פניו, מדובר בתיק של הון־שלטון קלאסי: עסקה מושחתת שבמרכזה עומדת התחייבות למתן אישור רגולטורי לביצוע עסקה שתכניס מאות מיליוני שקלים לכיסו של בעל השליטה בבזק באותה העת, אלוביץ', בתמורה לטובת הנאה בדמות סיקור מלטף לראש הממשלה ובני משפחתו באתר החדשות וואלה שבבעלות בזק.

 

זמן רב לפני שהחלה החקירה התפרסם תחקיר עיתונאי של גידי וייץ בעיתון "הארץ", שבו נחשפה ההתערבות של בני הזוג אלוביץ' בתכנים של וואלה. אבל לפרקליטות העדויות שנכללו בתחקיר לא הספיקו, ולכן לאורך כל התקופה שבה נחקרו פרשיות בזק ברשות ני"ע ריחפה באוויר השאלה האם הפרקליטות תיתן אור ירוק להתעסק עם הפיל שבחדר — היחסים בין נתניהו לאלוביץ'. לאחר שהחקירה הסתיימה וחזרה לרשות לצורך השלמות, הגיע שובר השוויון: ראיות שסיפק מנכ"ל וואלה אילן ישועה לחוקרים, בהן הקלטות ותכתובות, שמהן עלה החשד לקיומה של עסקה בין נתניהו לאלוביץ'.

 

מתנה של מיליארד שקל

 

ההטבה המרכזית שאותה החלו לחקור מרגע שנקודת המגוז עברה ליחסים שבין ראש הממשלה לבעל השליטה בבזק היא אישור עסקת המיזוג בין בזק לחברת הלוויין yes במשרד התקשורת ב־2015. בעסקה זו מכר אלוביץ' לבזק את יתרת המניות שלו ב־yes בתמורה ליותר ממיליארד שקל. לצורך הוצאת העסקה לפועל היה צורך באישור של משרד התקשורת. לפי עדותו של מנכ"ל המשרד באותה העת שלמה פילבר, שחתם על הסדר עד מדינה, נתניהו ניסה לתמרן אותו כדי לקדם את העסקה.

 

 

 

המסקנות של צוות החקירה מייחסות לנתניהו ואלוביץ' את העבירות החמורות ביותר במדרג. נתניהו חשוד, בין היתר, בלקיחת שוחד, וההמלצה לגבי אלוביץ' היא להעמידו לדין על מתן שוחד והלבנת הון בשל השימוש שעשה בכספים שקיבל מעסקת בזק־yes, וכן על שיבוש הליכי חקירה בשל תכתובות שמחק לפני פרוץ החקירה, ועבירות דיווח חמורות לפי חוק ני"ע. "החשד המרכזי הנו שראש הממשלה לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המיטיבות עם אלוביץ' ועם קבוצת בזק, ובמקביל דרש, במישרין ובעקיפין, להתערב בתוכני אתר וואלה באופן שייטיב עמו", לשון ההמלצות שהתפרסמו אתמול.

 

לשיטת חוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (היאל"כ) ורשות ני"ע, נתניהו ואלוביץ' היו אולי הראש, אבל לעסקה היו גם רגליים וידיים. מי שהיה שותף ליוזמה ולהתערבות בסיקור המלטף למשפחת נתניהו היו בנות זוגם של השניים. צוות החקירה מצא תשתית ראייתית להעמדתה לדין של אשת ראש הממשלה שרה נתניהו על לקיחת שוחד (בצוותא עם בעלה), מרמה והפרת אמונים (בצוותא עם בעלה), ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט. לאיריס אלוביץ' מיוחסות אותן העבירות שמיוחסות לבעלה.

מי ששפך אור על פעולות המנגנון הם שני עדי המדינה — פילבר, שחשף את הנעשה מאחורי הקלעים של ההחלטות הרגולטוריות, ויועץ התקשורת של בני הזוג נתניהו באותה העת ניר חפץ, שחשף כיצד פעל ערוץ התקשורת בין בני הזוג נתניהו לבני הזוג אלוביץ' בנוגע לסיקור בוואלה. אליהם הצטרף בתיווך בין הצדדים איש העסקים וסגן יו"ר הבונדס זאב רובינשטיין, שמקורב לשתי המשפחות.

 

 

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה צילום: אי פי איי

 

מי שעוד לקחו חלק במנגנון הם בכירים לשעבר בבזק שנחקרו בפרשה באזהרה. לפי ההודעה שפורסמה אתמול, נגד מנכ"לית בזק באותה העת סטלה הנדלר ואור אלוביץ', שכיהן כדירקטור בבזק ו־yes, התגבשה תשתית ראייתית להעמדה לדין בשל עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ני"ע. נגד יד ימינו של אלוביץ' בקבוצת יורוקום — בעלת השליטה בבזק — עמיקם שורר, שכיהן כדירקטור וסמנכ"ל פיתוח עסקי בבזק, נמצאה תשתית ראייתית להעמדה לדין בשל סיוע לשוחד, עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ני"ע ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

 

תיק 4000 נולד מחקירה שניהלה רשות ני"ע נגד בזק מאז יוני 2017. במסגרת החקירה הזו אותרו ראיות משמעותיות לכאורה להתערבות פסולה של פילבר בענייני בזק ולטובת החברה. מדובר בתכתובות סמסים ומיילים שמהם עלה כי פילבר קידם אינטרסים של בזק, תוך שהוא מקבל הנחיות מאנשי החברה ותוך העדפת האינטרסים של אלוביץ' ובזק על פני האינטרס של הציבור. בין האינטרסים: קידום ביטול ההפרדה המבנית בבזק ומכירת האתר יד 2.

 

לאחר העברת תיק החקירה לפרקליטות המליצו פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ליאת בן־ארי ופרקליט המדינה שי ניצן ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להרחיב את החקירה ולפתוח בחקירה נגד נתניהו. מנדלבליט קיבל את ההמלצה. החקירה נפתחה בפברואר 2018 והסתיימה בנובמבר. במהלכה נחקרו באזהרה 13 חשודים, נגבו עדויות מ־60 אנשים, בוצע חיקור דין מחוץ לגבולות ישראל, ונאספו ונותחו חומרי חקירה רבים, לרבות הקלטות ומסמכים. כמו כן, במהלך החקירה נתפסו נכסים וכספים המיועדים לחילוט של המעורבים בפרשה בהיקף של 118 מיליון שקל.

 

"לא היה כלום, כי אין כלום"

 

מנתניהו נמסר כי "המלצות המשטרה לא מפתיעות איש, וכן לא העיתוי השקוף של פרסומן. המלצות אלה נקבעו והודלפו עוד לפני שהחלו החקירות. להמלצות אין מעמד משפטי. רק לאחרונה דחו הגורמים המוסמכים את המלצות המשטרה נגד שורה של אישי ציבור. אני בטוח שגם במקרה זה הגורמים המוסמכים יגיעו לאותה מסקנה — שלא היה כלום כי אין כלום".

 

פרקליטו של שאול אלוביץ' עו"ד ז'ק חן מסר כי "מדובר באטריות מחוממות ואין חדש תחת השמש. אלוביץ' עומד על טענתו שהוא לא עבר כל עבירה". פרקליטתה של איריס אלוביץ' עו"ד מיכל רוזן־עוזר מסרה כי "אין לנו ספק שבחינת הראיות תעלה כי אלוביץ' לא עברה כל עבירה".

 

ההטבה המרכזית שנחקרה היא האישור של משרד התקשורת לעסקת בזק־yes, שבה מכר אלוביץ' את יתרת המניות שלו בחברת הלוויין לבזק ביותר ממיליארד שקל
בטל שלח
    לכל התגובות
    x