• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

תראו מי בא ללמוד מאיתנו על דיוק ברכבות

"מנכ"ל הרכבת של שווייץ הגיע אליי כדי ללמוד מהגדולים", אמר מנכ"ל רכבת ישראל, שחר איילון, ל"קלמן וליברמן" בכאן ב', ועל כך יש לשאול: האם האיש ציניקן גמור? האם הוא מדקלם דף מסרים מנותק מהמציאות? או - וזו האפשרות המבהילה באמת - שהוא באמת מאמין למה שהוא אומר?

ליאור גוטמן 08:0727.11.18

כאשר מנכ"ל רכבת ישראל מתפאר שמנכ"ל הרכבת של שווייץ הגיע לארץ "כדי ללמוד מהגדולים", אתה אומר לעצמך: או שהאיש ציניקן גמור (ועם חוש הומור מעולה), או שהוא מדקלם דף מסרים מנותק מהמציאות שהוכתב לו מלמעלה, או - וזו האפשרות המבהילה באמת - שהוא באמת מאמין למה שהוא אומר.

 

 

 

מנכ"ל רכבת ישראל, שחר איילון מנכ"ל רכבת ישראל, שחר איילון צילום: אוהד צויגנברג

 

הרי רצף המכות שניחתות על רכבת ישראל מאיים לשבור שיא מדי יום. די להסתכל על החודשים האחרונים: פיאסקו הדחיות של השקת הקו בין תל אביב לירושלים הסתיים בהשקה מאולצת ומקרטעת של הקו רק עד נתב"ג. אחריה נגרעו קרונות מרכבות קיימות לטובת הקו החדש (שלא נרכשו בעבורו בזמן די קרונות), מה שהוליד צפיפות בלתי נסבלת ברכבות מצפון הארץ, שרק הצטרפה לתלונות הקבועות על איחורים חוזרים ונשנים בכלל הקווים. כדי להשלים את התמונה, שלשום הכריז ועד העובדים בראשות גילה אדרעי על עיצומים בחטיבת הנוסעים ועל חוסר רצון להוביל אמוניה. אפשר לשער שבקרוב גם את אלה ירגישו הנוסעים.

 

אחרי כל אלה, שחר איילון מכריז שמנהל הרכבת של שוויץ - הסמל העולמי לדיוק כירורגי ומצוינות בהסעת המונים מסילתית - הגיע לישראל כדי "ללמוד מהגדולים". והוא הוסיף והתהדר בכך שמדינת ישראל היא "בין ארבעת המובילים באירופה מבחינת דיוק". לאמור, עוד באירופה היינו הכי מדויקים.

 

נותר רק לקוות שאיילון לא יעשה לבחור משוויץ סיבוב על חצי הקו החדש לירושלים. אם יתעקש ויעשה זאת, הוא ייאלץ רחמנא ליצלן להסביר לשוויצרי המבולגן איך לוקח 17 שנה לחבר חצי קו מנתב"ג לעיר הבירה; ואיך תקציב של 3.2 מיליארד שקל מזנק ל־7 מיליארד בלי שאיש משלם מחיר ומפוטר, או סתם פורש הביתה מבושה; ואיך הוראה של שר לתעדף את תושבי ירושלים על חשבון הפריפרה הנמחצת ברכבות עוברת כאילו ההעדפה הזאת אך טבעית. וזה עוד לפני שיסביר לשוויצרי ההמום איך הרכבות פה נוסעות כל כך מהר, וכיצד הן חולפות ביעף, בשקט ובלי לזהם את הרציפים, בין תחנות מבריקות ומסבירות פנים. ככה, בקטנה, כמו גדולים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x