שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

המדינה הזרימה 5 מיליארד שקל לתעש מאז 1989

נתונים שהוצגו לשר האוצר ולראש הממשלה, שאישרו את מכירת תעש לאלביט מערכות, חושפים את מחיר התמיכה בה

גולן חזני 10:2725.11.18

העסקה לרכישת תעש בידי אלביט מערכות צפויה להגיע היום לשלב הגמר לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו, בכובעו החדש כשר הביטחון, ושר האוצר משה כחלון חתמו על היתר השליטה. מנהל רשות החברות ינקי קוינט מוביל את השלמת העסקה, שצפויה להעניק לאלביט מערכות שבשליטת מיקי מפדרמן כוח מיקוח רב מול המדינה ולחזק אותה משמעותית מול המתחרות רפאל והתעשייה האווירית. אלביט נותרה המתמודדת היחידה במכרז לרכישת תעש שנפתח ב־2015 וכלל מהמורות רבות, כולל הקפאה בעקבות בדיקה שביצע מבקר המדינה.

 

נתונים שהציגו פקידי האוצר לנתניהו ולכחלון חושפים כי מאז הפיכת תעש מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה ממשלתית הזרימה אליה המדינה יותר מ־5 מיליארד שקל, מהם 3 מיליארד כהלוואות למימון פעילות שוטפת.

 

אלביט מערכות לא תוציא שקל

 

הרכישה תעלה לאלביט מערכות 1.8–1.9 מיליארד שקל, אך היא תקבל את תעש לידיה בשלב זה מבלי לשלם אגורה. 1.4 מיליארד שקל מהתמורה יועברו לכיסוי התחייבויות תעש, ובהן מימון רשת ביטחון לעובדים שיפרשו לאחר ההפרטה (600 מיליון שקל); כיסוי התחייבות עבר לחברה הממשלתית נצר השרון העוסקת בטיהור קרקע מזוהמת (300 מיליון שקל); סיוע להעברת מפעלי תעש לרמת בקע בנגב (עוד 300 מיליון שקל); וכיסוי חובות לבנקים (200 מיליון שקל).

 

נוסף על כיסוי התחייבויות העבר של תעש תשלם אלביט מערכות עבור הרכישה 400 מיליון שקל בשני תשלומים נדחים בגובה 200 מיליון שקל כל אחד, הראשון ב־2020 והשני ב־2022. כמו כן כוללת התמורה תשלום נוסף בגובה 100 מיליון שקל המותנה בתוצאות, שישולם עד 2025.

 

אלביט מערכות תידרש להתמודד עתה עם הליך פינוי מפעלי תעש לנגב, ובראשם המפעל ברמת השרון. בפברואר אשתקד אישרה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה תוכנית נרחבת לשטח בן 7,400 הדונמים, הכוללת הקמת 23 אלף דירות ויותר ממיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר.

 

עבר של נסיונות הבראה כושלים

 

תעש סבלה במרוצת השנים מגרעונות תזרימיים קשים והפסידה 250 מיליון שקל בממוצע מדי שנה. מספר תוכניות שנועדו להבריא את החברה באמצעות מכירת מפעלים ופרישה יזומה של עובדים נוסו ב־2001 וב־2003 אך נכשלו, וב־2005 קיבלה הממשלה החלטה להפריטה.

 

עם זאת, החלטת ממשלה זו לא יושמה ובמקום זאת ב־2011 נעשה נסיון למזג את תעש עם רפאל, אך גם זה נסיון לא צלח. ב־2013 קיבלה הממשלה החלטה שניה על הפרטה, וזו יצאה לדרך באמצעות מכרז שפורסם ב־2015. למכרז ניגשו 12 מתמודדים וחמישה מהם העפילו לשלב השני של חדרי המידע: אלביט מערכות, קבוצה משותפת של סמי קצב ומאיר שמיר, קרן פימי של ישי דוידי, איש העסקים האמריקאי־יהודי איירה רנרט וחברת פלקסטרוניקס. אך אלביט מערכות נותרה היחידה במערכה לאחר שיתר המתמודדות פרשו, תוך שחלקן טוענות כי המכרז נתפר למידותיה.

 

תלונות אלו הובילו לבדיקה של מבקר המדינה יוסף שפירא, שבחן גם את ביצוע הערכות השווי של תעש בידי גוף שהיה קשור לאלביט בעבר. בדיקת המבקר החלה בינואר 2016 והסתיימה ביוני 2017 ובסיומה הודיע המבקר כי אין מניעה להמשיך בתהליך. מיד לאחר הודעת המבקר החל משא ומתן בין אלביט למדינה בהובלת החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. בינואר השנה אושרה מכירת מניות המדינה וביוני הגישה אלביט חוזה חתום לרכישה. ב־10 בנובמבר הגישה אלביט בקשה לקבלת היתר השליטה בתעש, שאותו היא צפויה לקבל היום.  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x