• תפריט
בארץ

ראיון כלכליסט

"העוצמה שלנו היא בלזהות אם לפנינו ילד או מחבל"

כיפת ברזל אולי מנעה מלחמה בסבב האחרון מול חמאס, אבל האיום עוד מוחשי. בראיון ל"כלכליסט" בועז לוי, סמנכ"ל חטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, חושף מערכת יירוט חדשה מבוססת לייזר, אומר שישראל בונה לוויין חדש ולא מתרגש מהתחרות עם רפאל

אמיתי גזית 12:0322.11.18

“אבות טיפוס של תותח לייזר ליירוט פצצות מרגמה ואיומים קצרי טווח דומים מצויים בשלב מאוד מתקדם, וכבר בוצעו בהם ניסויים מוצלחים”, חושף לראשונה בועז לוי סמנכ"ל חטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית. דבריו נאמרים כשבוע לאחר שהסתיים עוד עימות ברצועת עזה, ובו למדנו שוב כי בהיעדר פתרון מדיני, מערכת כיפת ברזל היא לפעמים זו שמונעת את הידרדרות המצב, ובוודאי מונעת פגיעות באזרחים ישראלים. תותח הלייזר יוכל להוסיף לאזור עוטף עזה וגבול הלבנון שכבת הגנה נוספת לאיומים בקרבת הגבול.

 

בשנים האחרונות התעשיות הבטחוניות בישראל ובארצות הברית פועלות לפיתוח מערכת הגנה מבוססת לייזר, הנחשבת לכזו שתשנה את שדה הקרב. לפני כמה שנים הציגה רפאל דגמים ראשונים של תותח לייזר המכונה “קרן ברזל” ונועד לתת מענה לפגזים שמשוגרים מטווח של עד 7 ק"מ מהגבול, ואתם כיפת ברזל מתקשה להתמודד בגלל הזמן הקצר שחולף מהרגע שמזהים את השיגור ועד שהוא פוגע. מדבריו של לוי אפשר ללמוד לראשונה כי גם התעשייה האווירית מצויה בשלבי פיתוח מתקדמים של תותח יירוט דומה, ותתחרה בפתרון של רפאל.

 

לדברי לוי היתרון המרכזי של הלייזר הוא "זמן תגובה מהיר, השואף לאפס", ולכן מערכת כזו טובה להתמודדות עם חימוש קצר טווח כמו פצמ”רים.

 

בעולם ובצה"ל מבינים כי למערכת הזאת יש יתרונות נוספים על פני מערכות הגנה המבוססות על טילים, שכן מלאי התחמושת בה לעולם לא נגמר, ועלות שיגורה של קרן לייזר נמוכה מאוד בהשוואה לטיל יירוט של כיפת ברזל שעולה על פי הערכות כמה עשרות אלפי דולרים.

 

 

 

בועז לוי, סמנכ"ל חטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית בועז לוי, סמנכ"ל חטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית צילום: אביגיל עוזי

 

 

המערכת פותחה בהשקעה עצמית של התעשייה האווירית, אך לדברי לוי יש בה "כמה פתרונות לבעיות שהגיעו כדרישה מצה"ל, אני משוכנע שככל שהלוחמה תתקדם, כך הרבה צבאות בעולם יצטיידו במערכת".

 

מערכת ההגנה הכוללת את תותח הלייזר של התעשייה האווירית מבוססת על עקרונות שהחברה פיתחה במערכת "לוכד שחקים" שנועדה לשדרג את תותחי הנ”מ הישנים של צבא הודו, במסגרת חוזה שנחתם לפני שבועיים.

 

לדברי לוי מדובר ב"מערכת חיישנים שסורקים את השמים - וברגע שהם מזהים איום, המערכת יודעת לנבא את נקודת המפגש העתידי של הפגז עם המטרה ולכוון אותו לשם בדיוק רב מאוד. זה מהווה אבן בניין מרכזי להסתכלות על העולם הבא של היירוטים, שכולל בתוכו לייזר".

 

לפני יותר מעשור הוחלט להקפיא את פיתוחה של מערכת נאוטילוס המבוססת לייזר, מה גורם לך להאמין שהפעם הפרויקט יצליח?

"הנאוטילוס היה פרי של שיתוף פעולה עם האמריקאים, הוא לא הצליח ברמה המבצעית משום שבו היה לייזר כימי, שדורש הספק חשמל אדיר. המערכת שאנחנו מפתחים מבוססת על לייזר אלקטרוני שדורש יחידת הספק מאוד נמוכה".

 

פתרון שנולד מיצירתיות

 

בועז לוי בן 57 מפרדסיה, נשוי ואב לשניים, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל ("אני בן המחזור הראשון בארץ שהוצמדה לתואר שלו המלה חלל”), ובעל תואר שני בהנדסת מערכות. אם יש לו זמן פנוי לתחביב הוא משאיל מאחיו את אופנוע ה־ב.מ.וו, אבל לוח הזמנים שלו גדוש ומרובה נסיעות לחו"ל, כך שארוע כזה די נדיר.

 

טיל ברק 8. הקטר העסקי של התעשייה האווירית טיל ברק 8. הקטר העסקי של התעשייה האווירית צילום: התעשיה האווירית לישראל

 

 

הראיון נערך בלשכתו של לוי בחטיבת מערכות טילים וחלל ביהוד שהוקמה בשנות ה־60 כ”מפעל ב'” ולימים נקראה “מבת”, ועסקה בפיתוח מערכות טילים מסווגות. הקמתה מחוץ למתחם התעשייה האווירית שצמוד לנתב”ג נועדה למנוע זליגה של הסודות הכמוסים שנלחשו בה. מאבטח שליווה אותי מהרגע שעברתי את שערי הבידוק, ופיקח על כל מלה בראיון, המחיש כי החטיבה של לוי עדיין מטפלת בסוגיות רבות שעליהן איננו יודעים.

 

בשנים 2010-2006 לוי עמד בראש התוכנית לפיתוח ברק 8 ולמעשה הוביל אותה משלב הרעיון עד עתה. למשך שנתיים עמד בראש מפעל ההגנה האווירית, וב־2012 מונה לסמנכ”ל חטיבת מערכות טילים וחלל. על שידה מאחורי שולחנו דגם פתוח שבו אפשר לראות את הרכיבים הדיגיטליים של ראש הביות של טיל הברק. זה טיל שמתקשר לשתי עסקאות ענק שעליהן חתם לוי עם הודו: עסקה אחת למכירת מערכת ברק 8 להודים נחתמה באפריל 2017 ובמסגרתה התחייבה התעשייה האווירית לספק לצבא היבשה ההודי את המערכת. העסקה בהיקף של 1.6 מיליארד דולר נחשבת לעסקת הייצוא הביטחוני הגדולה בתולדות המדינה.

 

בנוסף, שתי עסקאות בהיקף כולל של כ־1.3 מיליארד דולר, להספקת מערכת הגנה אווירית ברק 8 לחיל הים ההודי; ולהספקת "לוכד שחקים", נחתמו לפני שבועיים. "כשעמדתי לחתום עם ההודים על העסקה של ה-1.6 מיליארד דולר רעדה לי העט", הוא נזכר, "עסקאות כאלה נחתמות רק אחת לכמה זמן, רוב העסק שלנו בנוי על עבודה יומיומית של עסקאות קטנות שעליהן אתם לא תמיד שומעים".

 

לדבריו מערכת ברק 8 היא היום הקטר העסקי של התעשייה האווירית. "החוזה הראשון למכירתה לחיל הים נחתם ב־2006 מאז היא נמכרה למגוון לקוחות, היקף המכירות הכולל שלה הוא יותר מ־6 מיליארד דולר. הגדוּלה של המערכת נעוצה בשיטת ניהול הקרב שלה: היא עובדת באופן רשתי: יש לך מספר כוחות, ספינות או כוחות של צבא היבשה, כל אחד מהם נושא מרכיבים של מערכת ברק 8 ויכול להפעיל אותם כיחידה עצמאית. אבל אתה יכול לעשות גם שיתוף פעולה בין המערכות ואז יכול להיות איום — למשל טיל שיגיע מהים, והטיפול בו ינוהל על ידי ספינה שתחליט לשגר טיל מהיבשה. התמודדות כזו נותנת מקסימום גמישות. יש פה שילוב של חומרה מתקדמת ביותר שבאה לידי ביטוי בטיל, ואלגוריתמים מאוד מתקדמים שהם המוח של המערכת. זה פתרון שנולד מתוך יצירתיות, חדשנות והבנה של התחום המבצעי".

 

אגב הסכמים בינלאומיים, האם בעקבות הסכם הסיוע הבטחוני החדש שנחתם עם ארצות הברית ומחייב לעבוד רק עם חברות אמריקאיות, צמצמתם את נפח ההזמנות מקבלנים ישראלים?

“ברור שאנחנו עובדים פחות עם קבלנים מישראל. ככל שהחברה יותר קטנה היא יותר רגישה לזה. אנחנו מנסים למצוא נוסחה שתאפשר לנו יכולת עצמאית במדינת ישראל. לשם כך לתעשייה האווירית יש חברה בארצות הברית שמהווה את חוד החנית של הפעילות שלנו שם”.

 

שורש הישראליות

 

ליצירת חלק ממרכיבי המערכת שיתפתם פעולה עם רפאל שמשמשת קבלן ביצוע ראשי, עם זאת היו בין החברות עימותים קשים במכרזים בחו"ל האם הם לא מעיבים על שיתוף הפעולה?

"יש פה משהו מדהים, זהו שורש הישראליות, אנחנו מצליחים לעבוד עם חברה שבפרויקטים מסוימים אנו מתחרים בה עד זוב דם. שיתוף הפעולה מצליח כי ביטחון מדינת ישראל מעל הכל. כולם נותנים את המקסימום, כי אלה פרויקטים שבסוף יוצרים את ההגנה על הבתים שלנו ועל המשפחות שלנו. זה חלק מהותי בשיתוף הפעולה שנוצר פה".

 

התחרות לא גורמת לשתי החברות להפסיד בסופו של דבר?

"מי שקובע את התחרות והמוצר זה תמיד השוק. בשוק הבינלאומי אתה אף פעם לא לבד, תמיד מתחרות כמה חברות ואי אפשר לומר שדווקא העובדה שאני מתחרה ברפאל משנה את תנאי המשחק. אני מנסה לנצח את התחרות במוצר טוב ובמחיר שעונה לדרישות הלקוח".

 

תחרות בין שתי חברות בבעלות הממשלה נכונה למדינה?

"אל מול צדדים לא נעימים, תחרות גם מעודדת יצירתיות וחדשנות ולכן אני לא פוסל תחרותיות. אבל צריך לבחון את הגבולות ולעצור ברגע שהתחרות אינה בריאה. היו אירועים כאלה בעבר, אנחנו לא חיים בעולם סטרילי, אבל ברמת המכלול והממוצע הכולל התחרות בריאה".

 

לפני שהקים את ברק 8 היה בעל תפקידי מפתח בפרויקט החץ, ואף קיבל ב־2004 פרס הוקרה ממשרד הביטחון. הוא היה מהנדס בפרויקט, התקדם לעמדת המהנדס הראשי של פרויקט החץ, ובשנים 2006-2003 היה ראש תוכנית החץ. ההערכות הן כי מאז יצא הפרויקט לדרך בשלהי שנות ה־80 ועד עתה הושקעו בפרויקט כספים אמריקאיים וישראליים בהיקף של יותר מ־3 מיליארד דולר.

 

בהכירך את מערכת החץ, האם אתה רגוע לאור האיומים שאתם אמורה ישראל להתמודד?

"אני לעולם לא רגוע ולעולם לא אהיה רגוע, וזה מה שמוליד כל הזמן מערכות חדשות. אין סגירה הרמטית של השמים. העולם מתפתח והאיומים משתנים, התמורות הגיאופוליטיות משתנות ואתה כל הזמן צריך לחזות שני מהלכים קדימה. זו הסיבה שאת המערכות שלנו אנחנו מפתחים תחת קונספט שמאפשר כל הזמן להוסיף להן יכולות. כל הזמן אנו חושבים קדימה, לפעמים משדרגים מערכת קיימת ולפעמים מציגים מערכות חדשות".

 

אתם מפתחים מערכות כל כך יקרות ומתוחכמות, ובסוף האיום מגיע מכמה ילדים שמפריחים עפיפונים, אולי צריך לחשוב אחרת?

"הקרב הוא לא סימטרי וככל שהשנים עוברות הוא הופך להיות פחות סימטרי. הגדוּלה היא לא רק לפתח עוד טיל ועוד לייזר, אנחנו משקיעים לא פחות זמן בפיתוח של אותה יחידה לניהול קרב שתדע להנגיש ללוחם את תמונת הקרב שהוא נמצא בה ולסייע לו בקבלת ההחלטות. העוצמה של היום היא במערכת שליטה ובקרה שתדע לזהות מרחוק אם זה ילד או מחבל, תוכל לכוון את הלוחם לשטח בו המטרה, או לכוון נשק מתאים לאיום".

 

מדינת ישראל תממן את פיתוח הלווין הבא של ישראל?

“ברור שזה נכס אסטרטגי למדינת ישראל וככזה ממשלת ישראל קיבלה מספר החלטות שפירושן שייבנה לוויין תקשורת כאן בתעשייה האווירית. אי אפשר לחשוף עוד

פרטים. אבל מדינת שיראל הצהירה שהיא רואה צורך בלווייניות תקשורת וכתוצאה מכך תשים על זה כסף”.

 

אתגרים במקום משכורות

 

חברות הייטק יודעות לפתות טאלנטים במשכורות ותנאי העסקה יוצאי דופן, האם אתם מצליחים להתמודד מולם במאבק על כוח אדם איכותי?

"אנחנו מציעים משכורות נאות, אבל לא בשורה הראשונה. כי אנחנו חברה ממשלתית מדווחת, ופועלים לפי כללי רשות החברות ולא יכולים להתמודד עם משכורות העתק שבשוק. עם זאת אנחנו מציעים לעובדים שלנו אתגרים מהמעלה הראשונה ברמה טכנולוגית וניהולית. השיקלול הזה של אתגר הנדסי, מקום העבודה, איכות המוצר והחשיפה ללקוחות נותן משוואה שבעזרתה אנחנו מצליחים להתמודד לא רע עם גיוס כוח אדם, ולראיה: מתוך 3,220 עובדים בחטיבה 2,000 מהם מהנדסים בשורה הראשונה, רבים עם תארים מתקדמים. מסתבר שזה לא רק שכר, גם עניין, ואופק התקדמות. אני לדוגמה בגיל 30 ומשהו כבר הייתי מהנדס ראשי של תוכנית החץ. אולי פספסתי אקזיט, אבל ברמה האישית הרווחית המון. אני עוסק בטכנולוגיה המתקדמת ביותר ומרגיש סיפוק אדיר”.

 

תתמודד שנית על תפקיד מנכ”ל התעשייה האווירית?

“בהליך האיתור שהסתיים לפני חמישה חודשים חשבתי שאני ראוי להתמודד למנכ”ל. היתה תחרות, נמרוד שפר נבחר, אני מאוד מעריך אותו ומקבל את ההכרעה. יש לו עוד שנים ארוכות בתפקיד, אני לא יודע לחזות מה יקרה כשיהיה סבב נוסף. כרגע אני מנהל חטיבה מאתגרת ביותר”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x