• תפריט
בארץ

ניתוח כלכליסט

מחיר קול של שוטר בקלפי: 400 אלף שקל

בתום ישיבת ממשלה סוערת הוחלט: 22 מיליארד שקל ישולמו לשוטרים ולאנשי השב"כ והמוסד, כדי להשוות את תנאיהם לאנשי הקבע. במחיר הזה קנו ראש הממשלה ושר האוצר תמיכה אלקטורלית ושקט. את המחיר ישלמו אזרחי ישראל בדמות קיצוץ של מאות מיליוני שקלים

צבי זרחיה 07:3719.11.18

החלטת הממשלה אתמול לאשר את ההסכם עם השוטרים משמעה תשלום של כ־400 אלף שקל בממוצע לכל שוטר וכל גימלאי משטרה שזכאי לתוספת, כך עולה מבדיקה שערך "כלכליסט". לתוספת יהיו זכאים למעלה מ־50 אלף איש בשירות פעיל ובגמלאות, לא רק במשטרה אלא גם בשירות בתי הסוהר, בשב"כ ובמוסד. לפי משרד האוצר, העלות למדינה תהיה כ־22 מיליארד שקל על פני 17 שנה; אולם סכום זה אינו כולל את עלות התוספות לעובדים שיטרפו לשירותי הביטחון בעתיד, ואף הם יהיו זכאים לתוספת.

 

 

 

כדי לממן את הפעימה הראשונה של ההסכם, החליטה הממשלה במקביל על קיצוץ רוחבי של 1.35% בתקציב 2019, שישמש גם למימון כמה תוכניות אחרות. בין התוכניות: תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי ביישובי הדרום; תוספת תקציב לתאגיד השידור הציבור להפקת האירוויזיון; תוספת 60 תקנים למפקחי בנייה; והרחבת הסדר קרן הרווחה של גימלאים בהסדר הפנסיה התקציבית.

 

אישור הסכם השוטרים סותם את הגולל על סאגה ארוכה שתחילתה ב־2006, אז העניקה הממשלה למשרתי הקבע בצה"ל תוספת שכר בגין "אי־ביטחון תעסוקתי". אף ששכר השוטרים ושאר המשרתים בשירותי הביטחון צמוד לשכר משרתי הקבע, משרד האוצר נמנע במשך 12 שנים מלשלם להם את התוספת. שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו נאלצו לבסוף להידרש לסוגיה בעקבות פסיקה לטובת השוטרים בבית הדין לעבודה, שהביאה למאבק ציבור מתוקשר של השוטרים.

 

 

תוצאת המאבק הזה היא ההסכם שקיבל אתמול גושפנקא רשמית בישיבת הממשלה: מתווה שלפיו תשלם המדינה לזכאים כ־14 מיליארד שקל ב־17 השנים הקרובות, ועוד 7.8 מיליארד כתשלום רטרואקטיבי ‑ פיצוי על 12 השנים שבהן התוספת לא שולמה. עם זאת, ההסכם קובע שהמדינה לא תוסיף לסכום ריבית ופיצויים על הלנת שכר.

על מספר הנהנים מהסכם שוררת מחלוקת בין האוצר למשטרה. בעוד שבאוצר אומרים שהוא יחול על כ־55 אלף משרתים וגימלאים, במשטרה גורסים שמדובר ב־43 אלף בלבד, מהם כ־23 אלף שוטרים פעילים ו־20 אלף גמלאים ושארים (אלמנות ויתומים). המספרים לא כוללים כמה אלפי אנשי שב"כ ומוסד בשירות ובגמלאות.

 

במשטרה טוענים עוד שכ־3,400 גמלאים נפטרו מאז 2006, אז הוחל להעניק את התוספת למשרתי הקבע בצה"ל. לפי שעה לא ברור אם בני משפחותיהם של השוטרים הנפטרים יקבלו את התוספת.

 

ישיבת ממשלה ישיבת ממשלה צילום : אמיל סלמן - הארץ

 

הכסף קנה שקט מהפגנות

 

לאור הדרך שבה קיבלו נתניהו וכחלון את ההחלטה לאשר את ההסכם, דומה שהם ניהלו ביניהם תחרות: מי יהיה נדיב יותר ויקנה את ליבם של השוטרים, ועל הדרך ישיג שקט מההפגנות הקולניות שערכו. מי יודע, אולי הנדיבות גם תקנה את לבם של קרובי משפחתם — עוד קולות למעגל התמיכה בקלפי.

 

אחרי שלפני כמה חודשים העביר כחלון את תפוח האדמה הלוהט להכרעתו של נתניהו, שנטה בתחילה להתנגד לתוספת, באו הפגנות גמלאי המשטרה וגרמו לנתניהו להפוך את עמדתו. בספטמבר 2018 הוא הורה לאוצר לפתוח במגעים שהובילו למתווה הסכם באוקטובר. אלא שרק בסוף השבוע האחרון, בסמוך להערכות להקדמת הבחירות, סיכם כחלון עם השב"כ והמוסד שגמלאיהם יקבלו את התוספת, והורה לפקידי האוצר להכין הצעת החלטה.

 

הפגנת גמלאי ה משטרה מול הכנסת אוקטובר 2017 הפגנת גמלאי ה משטרה מול הכנסת אוקטובר 2017 צילום: אלכס קולומויסקי

 

נפגעי חוק שימור החומר

 

להסכם היקר יהיו גם נפגעים: משרדי הממשלה שחרב הקיצוץ הרוחבי תחתוך במשאביהם. מלבד הקיצוץ הרוחבי בשנת 2019 החליטה הממשלה כי במשך 16 שנים ‑ מתקציב 2020 עד תקציב 2035 ‑ יטפס הקיצוץ הרוחבי ל־1.55%. המשרד לביטחון פנים, השב"כ והמוסד יספגו קיצוץ בשיעור כפול, בנימוק שהמעמסה התקציבית נגרמה מתביעת אנשיהם.

 

במערכת הפוליטית רווחו אתמול שמועות על עסקה שנרקמה בין נתניהו לכחלון: אישור הקיצוץ הרוחבי בממשלה, בתמורה להתנגדות של כחלון להקדמת הבחירות. במשרד האוצר דחו את הטענות האלה, ואמרו כי אם הממשלה לא היתה מאשרת את ההצעה־ אזי — כחלון לא ייפגע פוליטית שהרי הוא זה שהגיש את ההצעה לממשלה.

 

שרים וזועפים

 

הדיון בממשלה שבו אושר הקיצוץ הרוחבי היה סוער במיוחד. שר הרווחה חיים כץ, שהצביע נגד הקיצוץ, אמר לשר לביטחון פנים גלעד ארדן "אני לא אוריד ילדות לזנות בשביל השוטרים שלך".

 

כשעלתה לדיון התוספת לתאגיד השידור לרגל האירוויזיון, התפרץ ראש לשכת ראש הממשלה יואב הורביץ וצעק על מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד למשוך את ההחלטה: "אתה שרלטן, פוליטיקאי שקרן שעושה עלינו סיבוב".

 

גם שר הפנים אריה דרעי, שתמך בקיצוץ, התנגד לשימוש בו למימון האירוויזיון. "אני, יחד עם השרה מירי רגב, אורי אריאל ושרים נוספים, התנגדנו", אמר דרעי בתום הישיבה. "אני התנגדתי בשל חילולי השבת ההמוניים הצפויים, ושרים אחרים התנגדו משום שלדעתם התאגיד צריך לממן את הפקת האירוויזיון מתקציבו".

 

שר החקלאות אורי אריאל, שהתנגד לקיצוץ, האשים: "שוב הופכים את החקלאים לשק חבטות, לאחר שחוו קיצוץ במים לחקלאות. כל גזרה כזו תפגע בחקלאים הישראלים ובתוכניות החיזוק שישנן במשרד לטובת החקלאים".

 

עם אישור ההחלטה מיהר נתניהו להודיע בחגיגיות: "ההחלטה מתקנת היעדר קביעות וביטחון תעסוקתי אצל משרתי מערכת הביטחון. זו בשורה לשוטרים, לגמלאי המשטרה, השב"ס, השב"כ והמוסד". גם כחלון מסר: "ההכרעה שהבאנו שמה קץ לגרירת הרגליים של 13 שנים".

 

נתניהו התחייחס גם לתוכנית לחיזוק הדרום: "כפי שהבטחתי יחד עם שר האוצר ושר הפנים בפגישתנו עם ראשי רשויות מעוטף עזה, היישובים הללו עומדים בחזית, ואנו תומכים בהם".

 

למרות המילים היפות, קשה להשתחרר מהרושם שאלמלא שנת הבחירות שבפתח, השוטרים לא היו זוכים לתוספת יקרה כל כך, והקיצוץ במשרדי הממשלה ובשירותים לאזרח לא היה מאושר. נתניהו וכחלון הם פוליטיקאים משופשפים, והם פוזלים אל הקלפי. הם לא רוצים להסתכסך עם 200‑250 אלף אנשי משטרה, שב"כ ומוסד בהווה ובעבר, ועם בני משפחותיהם. הציבור הזה הוא כוח אלקטורלי גדול מדי, שעלול להשפיע עליהם פוליטית. הם העדיפו לתת לו צ'ק שמן, גם אם הוא נפרס על פני 17 שנה, על חשבון יתר הציבור הישראלי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x