• תפריט
בארץ

בחירות 2019

כחלון ונתניהו מציגים: 72 שעות של הפקרות תקציבית

רגע לפני שפיזור הכנסת יגזור עליהם ריסון תקציבי, ראש הממשלה ושר האוצר הזדרזו לקדם בבהילות שורת החלטות יקרות: מגמול למנכ"לי משרדיהם ועד תוספת עתק לשוטרים. גם אם ההצעות ייגנזו, הן ממחישות את ההשתוללות שצפויה בחודשים הקרובים

אדריאן פילוט 06:5918.11.18

כשנודע ביום רביעי על התפטרותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן, נראה היה לכמה רגעים שזו בשורה טובה לקופה הציבורית. כך כתבנו בעצמנו, בעמודים אלה ממש. אם תתפזר הכנסת, הממשלה הפזרנית של כחלון־נתניהו תהפוך לממשלת מעבר, ואז הכל יתחיל להתנהל לפי הספר: בהיעדר ועדת כספים שתוכל לאשר שינויים בתקציב, ידי הצמד יהיו כבולות; המתנות והצ'ופרים ייפסקו. אלא ששורת אירועים בסוף השבוע האחרון הבהירו שיש איום חמור יותר על התקציב מימי שגרה: תקופת בין־הזמנים שעד להתפזרות הרשמית.

 

 

 

בזמן הקצר שחלף מאז הספיקו כחלון ונתניהו לקדם בבהילות כמה החלטות תקציביות יקרות, החל בגמול למנכ"לי משרדיהם וכלה בתוספות עתק לגמלאי המשטרה ‑ הכל בתוך שעות ספורות. תקופת ההמתנה כבר מסתמנת אפוא כאסון פיסקאלי, ימים שבהם הממשלה יכולה לשרוף את התחמושת האחרונה ולהכריז על מכירת חיסול. הפופוליסטים חוגגים ללא מעצורים, וציניקנים הופכים את הקופה הציבורית לקופה הקטנה שלהם לקניית קולות.

 

צ'ופר בקטנה: מאות אלפי שקלים למנכ"ל

 

ביום רביעי, בתשע בערב, נחשף כי לא־פחות מעשרה שרים ‑ ובראשם נתניהו וכחלון, ראש הממשלה ושר האוצר שאמורים לנווט את המשק לחוף מבטחים ‑ אישרו צ'ופרים בעלות של מאות אלפי שקלים לאדם למנכ"לים של משרדי הממשלה ולמשנים שלהם. התוספות יבואו בצורת מענקי פרישה. לא פחות מבישה מהתוכן היתה הצורה: משאל טלפוני ללא הודעה מראש, רחוק מעין הציבור, במחשכים, כמו גנבים בלילה. בעקבות החשיפה, גם הביקורת לא אחרה להגיע, ונתניהו, באמצעות שליחיו, נאלץ להקפיא את ההחלטה.

 

 

 

כחלון ונתניהו בכנסת כחלון ונתניהו בכנסת צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

המהלך הזה לא צריך להפתיע את מי שעקב אחרי המדיניות וההתנהלות של כחלון־נתניהו במהלך כל הקדנציה החולפת. השניים יצרו דינמיקה הרסנית: נתניהו כיו"ר הליכוד נסוג לחלוטין מהמגרש הכלכלי, ואילו כחלון, שהקים מפלגה על בסיס רסיסי הליכוד ו"מאוכזבי ביבי", חילק מתנות. נתניהו ‑ שנטש את כל העקרונות שאפיינו אותו והפכו אותו לשר האוצר המוצלח בתולדות כלכלת ישראל ‑ הצטרף, ויתר, או שתק. ספירלה מסוכנת של ממש. גם אחרי חשיפת נתוני הגירעון בחודש שעבר, שהראו כי הגירעון בינואר‑אוקטובר היה הגבוה ביותר מאז 2013 והגיע ל־3.6% מהתמ"ג, הרבה מעל היעד הגבוה ממילא של 2.9% מהתמ"ג, הצמד לא הוריד את הרגל מהגז.

 

במקרה הזה, הנסיגה שלו ושל כחלון מהתרגיל המביש לא תגרום להם נזק אלקטורלי. כמה עשרות מנכ"לים אינם קבוצה חשובה בקלפי. גם הסכום זעום יחסית: 2.5 מיליון שקל, מחיר טעות קטנה של פקיד באגף התקציבים. אבל הציניות ואובדן הבושה התעצמו יממה אחר כך במהלך אחר, שהוכיח שבימים האלה הכל מותר ואין גבולות.

 

 

 

 

תוכנית בשלוף: התוכנית לחיזוק הדרום

 

הצ'ופרים למנכ"לים היה הסיפתח למכירת חיסול של הקופה הציבורית. ביום חמישי, בסביבות אחת־עשרה בלילה, שיגר משרד ראש הממשלה הודעה לעיתונות שבמרכזה פגישה בין ראש הממשלה, שר האוצר והרמטכ"ל עם ראשי הרשויות בדרום המופגז. בסוף, כבדרך אגב, צוינה תוכנית שעלותה חצי מיליארד שקל "לחיזוק הדרום".

 

אכן, מטרה חשובה וראויה. אלא שההודעה החפוזה מעלה שאלות רבות שעליהן עוד לא קיבלנו תשובה. התיאור הלקוני של התוכנית מזכיר את התוכנית לחיזוק הצפון שאושרה בתחילת 2017, תוכנית שגם היא נשלפה מהמותן בלי מטרה ברורה, ללא עבודת מטה ובלי להיוועץ בפקידים. ההבדל הוא שהתוכנית לצפון נועדה לעלות לא חצי מיליארד אלא 15 מיליארד שקל. היקף "התוכנית לחיזוק הדרום" הוא כ־3% ממנה.

 

 

כיפת ברזל בפעולה בשבוע שעבר כיפת ברזל בפעולה בשבוע שעבר צילום: איי אף פי

 

 

מה בעצם כוללת התוכנית? האם רוב הכסף ילך לחינוך? למיגון? לבריאות? מה הקשר בין חוסן הדרום לבין חלוקת מכסות לייצור חלב, שבועיים אחרי שנחתם הסכם בנושא בתנאים אחרים?

 

יתר על כן, שני הקברניטים לא ציינו את המקור התקציבי לתוכנית. רק למחרת, כשנשאלו מאיפה יבוא כל הכסף, התקבלה תשובת כחלון־נתניהו קלאסית. שליש יבוא מאוצר המדינה, השיבו במשרדו של נתניהו, ושני שלישים יבואו מן "המשרדים הממשלתיים שלוקחים חלק מההחלטה". גורמים באוצר אמרו ביושר שהדבר אינו ברור כרגע.

 

הנה התרגום הפשוט: שליש מהתקציב לתוכנית של כחלון־נתניהו יגיע מהגדלת הגירעון, שכן אין לאוצר קופה נפרדת או קופה קטנה. ומה הם שני השלישים הנותרים? זה יהיה מעין קיצוץ רוחבי. התקציבים שתוכננו להגיע לילדי מעלות־תרשיחא לא יגיעו אליהם, אלא לילדי שדרות. הרי אין "יש מאין". אם זה יקבל, מישהו אחר יישאר בלי.

 

המנה העיקרית: 20 מיליארדים ל־20 שנה

 

לא חלפו שעות והגיע הקינוח. בחצות הלילה נשלחה למזכירות הממשלה הצעת ההחלטה בהולה, שבה ביקש כחלון להכשיר את השרץ הגדול ביותר בקדנציה שלו: תוספת של כ־20 מיליארד שקל לגמלאי המשטרה, השב"ס והשב"כ בשל "היעדר יציבות תעסוקתית". כל אדם שעיניו בראשו יודע שגמלאי כבר לא עובד, ולא יעבוד, ולכן הוא לא זקוק לשום יציבות תעסוקתית, אבל התוספת בעינה עומדת.

 

חשוב להבהיר: כחלון אינו שר האוצר הראשון שנאלץ להתמודד עם קבוצת הלחץ הזו. כבר עשור שהם מנסים להשתדל אצל כל שרי האוצר, ללא יוצא מן הכלל. עד כה כולם, למעט כחלון, הבינו את גודל הטירוף וזרקו אותם מכל המדרגות. רק כחלון ונתניהו, שמאז 2015 רק רוצים למצוא חן ולהרוויח עוד קול, החלו להעביר את התפוח האדמה הלוהט איש לחברו, עד שהמשחק שנגמר במחזה מטריד: הסכם שערורייתי שהושג בפגישה סגורה בין שר אוצר לבין המפכ"ל בתחנת משטרת נתניה, ללא פקידות מקצועית. אכן, שיא עולם במנהל תקין.

 

התוצאה היתה אמורה להיות שכבר היום תצביע הממשלה על שני דברים: אישור תוספות שכר רטרואקטיביות של 20 מיליארד שקל לשוטרים, רובם בגמלאות - וקיצוץ רוחבי של מיליארד שקל למימון השנה הראשונה של ההסכם. ראש הממשלה נתניהו יביא בשעות הקרובות לאישור הממשלה את הצעת ההחלטה המשותפת עם שר האוצר כחלון בעניין זה.

נתניהו. ההסכם הוא בכייה לדורות נתניהו. ההסכם הוא בכייה לדורות צילום: איי פי

 

 

חשוב להבין: חלק ממקבלי ההטבה הם אזרחים ראויים ביותר, שאף סיכנו את חייהם כדי להציל חיי אדם רבים. אלא שלהצעת המחליטים הזו יש גם מחיר: הכסף למימונה יקוצץ מסעיפים אחרים, ולא יגיע למערכת הבריאות המורעבת, למערכת החינוך המדרדרת ולמערכת הרווחה הקורסת.

 

אף על פי כן, הערכות הן שאין אף שר היום בממשלת נתניהו הרביעית שירים קול ויעצור את החרפה. התוספות יאושרו, ומיד אחריהן גם הקיצוץ. כולם כבר מסונוורים מהקלפי. איך "מר כלכלה" נתניהו נותן לכך יד? ההפגנות של תושבי הדרום, ניטרולו בחזית הצפונית, ההליכה לבחירות כאשר הוא מובל לשם ולא מוביל, והחקירות שבדרך, ערפלו את חושיו. זו תהיה בכייה לדורות.

 

אין פוצה פה: היועמ"שים נוטרלו ביעילות

 

תקופות כאלה אמורות להיות שעתם היפה של היועצים המשפטיים, אלה שאמונים על שמירת האינטרס של הציבור לטווח הארוך. אבל מנגנון הייעוץ נמצא במשבר עמוק. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נתן יד להפיכת היועצים המשפטיים למינויים פוליטיים, לפיקוח פוליטי־מפלגתי בתרבות בשם הנאמנות, ולקינוח ‑ לנזיפה המבישה בדינה זילבר, המשנה שלו, שביקשה להתקומם על כל זה.

 

גורמים משפטיים בכירים מאוד קובעים חד־משמעית: מנדלבליט איבד לגמרי את אמון המערכת, מהיועצים ועד שופטי העליון. המערכת המשפטית הישראלית יתומה, חשופה, מפוחדת וחצי־מנוטרלת. במצב החדש, שומרי הסף יתקשו לעצור את ההפקרות התקציבית. במציאות הזו, גם החשבים, שנותרו בודדים במערכה, מבינים היטב את המסר: הם הבאים בתור, ובקרוב, גם הם יהפכו למינויים פוליטיים. דבר אחד התברר סוף סוף: למה הם התכוונו כאשר דרשו ודיברו על "משילות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x