שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מעקב כלכליסט

רצח נשים: למה לממן תוכנית קיימת כשאפשר להשיק חדשה

רציחתן של 20 נשים מתחילת השנה בידי קרוביהן הביאו להכרזה ממשלתית בהולה על תוכנית חירום למאבק באלימות. בדיקה מגלה שתוכנית דומה הושקה רק לפני שנה וחצי, אבל היא אינה מתוקצבת כמתוכנן בגלל מחלוקת בין משרדי הממשלה

שחר אילן 08:0812.11.18

לכאורה מדובר בסיפור חיובי: ב־24 באוקטובר העלו ארבע חברות כנסת מהאופוזיציה, ובראשן יו"ר הוועדה למעמד האשה ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), הצעה להקים ועדת חקירה לתופעת רצח הנשים והאלימות במשפחה בשנה החולפת, ובכלל. תמורת דחיית ההצבעה הבטיחה הממשלה להגיש בתוך שבועיים תוכנית חירום לאומית לטיפול באלימות במשפחה. השבועיים אמנם חלפו, אבל יו"ר הקואליציה לשעבר ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שהתנדב לתווך, אמר אתמול שהטיפול נדחה בשל הבחירות לרשויות המקומיות וייסגר תוך שבוע.

 

כל זה היה מעודד אלמלא העובדה שלפני יותר משנה, ב־7 ביולי 2017, החליטה הממשלה על תוכנית חומש ליישום המלצות הוועדה הבין־משרדית למניעת אלימות במשפחה. בהחלטה נקבע שיש לפעול במהירות האפשרית ליישום ההמלצות, אלא שבדיקת "כלכליסט" מגלה שהתוכנית לא יושמה ברובה בשל מחלוקת על אופן המימון בין משרד האוצר לבין משרדי הרווחה ובטחון הפנים.

 

 

סביר להניח שהתוכנית החדשה תהיה דומה מאוד לקודמת במהות ובתוכן. מה שהשתנה הוא שמתחילת 2018 נרצחו עוד 20 נשים, כמו ב־2017 כולה: 20 נשים שבמותן ציוו כנראה את התוכנית החדשה, שתאפשר לקואליציה עוד סיבוב של כותרות, שספק אם יסתיימו במעשים.

 

איפה הכסף?

הבטיחו לשלם, לא אמרו מאיפה

 

התוכנית לא כרוכה בסכומי עתק. היא מבטיחה תוספת מצטברת של 50 מיליון שקל לתקציב במשך חמש שנים, דהיינו, לתקציב 2022 כבר יתווספו 250 מיליון שקל. הבדיקה מעלה שבפועל ניתן רק חצי מזה: ב־2018 הועברו 20 מיליון שקל למשרד הרווחה ו־10 מיליון שקל למשרד לביטחון הפנים; לשנת 2019 מתוקצבים 10 מיליון שקל למשרד הרווחה ו־13 מיליון שקל למשרד לביטחון הפנים.

 

באוצר מסבירים שהמשרד "מתקצב את כל החלטות הממשלה הכוללות סעיף תקציבי. ההחלטה בנוגע לטיפול באלימות במשפחה לא כללה סעיף כזה". המצב הזה הוליד מחלוקות בדיוני התקציב השנתיים: המשרדים תבעו לקבל תוספות תקציב, ואילו באוצר ביקשו שהמימון יבוא מתקציבים הקיימים. וכך, תוכנית החומש נותרה עם משאבים פחותים.

 

יו"ר הוועדה למעמד האשה ח"כ עאידה תומא סלימאן יו"ר הוועדה למעמד האשה ח"כ עאידה תומא סלימאן צילום: אוראל כהן

 

 

במשרד לביטחון הפנים מאשימים כי "האוצר סירב לתקצב ולו שקל אחד תוספתי, וכל התקציב שהמשרד משקיע בנושא בא על חשבון תכניות אחרות". גם במשרד הרווחה אומרים שהתוכנית נועדה לקבל מימון תוספתי, "אבל האוצר מצא פרצה".

 

"אנחנו במצב חירום, וצריך תוכנית חירום", אומרת סלימאן. "עד שלא יהיה שינוי נשים ימשיכו להירצח". ואילו ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), שעמדה בראש הוועדה למעמד האשה בעבר, טוענת: "זה לא מעניין אף אחד בממשלה הזו".

 

איפה האחריות?

אין מנגנון תיאום, אין חקיקה

 

לעיכוב ביישום התוכנית יש תוצאות קשות. אחד ממרכיבי התוכנית העיקריים הוא מנגנון ליצירת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה והגורמים הרבים שמטפלים בקורבנות האלימות. לביא סבורה שהגוף צריך להיות רשות ממשלתית. אבל עד כה לא הוקם אפילו מערך תיאום מוגבל יותר.

 

כמו כן, במסגרת התוכנית היו אמורים לקום השנה מקלטים מיוחדים לנשים מוכות שחיות בסביבה של משפחות פשע, שם נשקפת סכנה גדולה לחייהן, וכן מקלטים לנשים ממעגל הזנות ולנשים מכורות לסמים. הקמת המקלטים נדחתה מטעמי תקציב. בינתיים, אם כן, יתמקדו מאמצי ההצלה בעיקר בנשים מוכות "נורמטיביות".

 

מרכיב נוסף בתוכנית הוא שינויי חקיקה אחד מהם הוא אישור תקנות "חוק האזיקונים", שיאפשר לנשים לקבל התרעה כשהגברים המאיימים עליהן מתקרבים, הודות לאזיקונים אלקטרוניים שיוצמדו להם. הפצת תזכיר התקנות נדחתה זמן רב, והוא הופץ רק ערב הדיון במליאה בהצעה להקמת ועדת החקירה. במשרד לביטחון הפנים אומרים שנערך ניסוי בנושא זה בעלות של חצי מיליון שקל. גם הצעת החוק להנהגת עבירה של אלימות כלכלית במשפחה תקועה בגלל מחלוקת על מימון האכיפה.

 

שורה של צעדים שנועדו להתבצע כבר השנה נדחתה ל־2019, חלקה מטעמי תקציב וחלקה מהטעם הפשוט שגלגלי הבירוקרטיה סובבים לאט. כאלה הן, למשל, הרחבת מוקד 118 לנפגעי אלימות במשפחה והקמת מערך כוננויות של עובדים סוציאליים. מכרז להקמת בתים טיפוליים לגברים מכים כבר פורסם, אבל הם עוד לא הוקמו. המשרד לביטחון הפנים החליט להקים מחלקים לאלימות במשפחה, ומתקצב 20 עובדות סוציאליות בתחום זה ‑ אבל גם התהליך הזה לא יסתיים השנה.

 

התוכניות להרחיב את מערך השיקום והליווי לנשים שיוצאות ממקלטים נמצאות בשלב המכרז, ובמקרה הטוב ייצאו לפועל ב־2019. התקדמות מעטה נרשמה גם בתוכנית להעברת נשים שנמצאות בסכנת חיים קבועה לחו"ל.

 

נו, מה עושים?

"העגלה התחילה לזוז"

 

ובכל זאת, כמה דברים בכל זאת נעשו בסכומים החלקיים שהוקצו מאז השקת התוכנית. התקציב לאשה ששוהה במקלט לנשים מוכות הוגדל מ־15 ל־20 אלף שקל, בין היתר כדי לתת מענה לנשים הסובלות מבעיות נפשיות. עם זאת, עוד לא הוקמו מקלטים מיוחדים לנשים כאלה. כמו כן הוקמו עוד 11 מרכזים בקהילה לטיפול באלימות במשפחה, ובמשרדי העבודה וביטחון הפנים נוספו עשרות תקנים לעובדים סוציאליים שמתמחים באלימות במשפחה.

 

מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה והרווחה אילנה מאיר מסבירה שהכסף שנמצא הוקצה בראש ובראשונה לפעולות שאפשר היה לקדם במהירות, כגון תוספת תקנים. תוכניות מסובכות יותר לביצוע ‑ נדחו. לדבריה, "העגלה התחילה לזוז. אם ב־2019 נקבל 50 מיליון שקל, נוכל להוביל מהלך דרמטי".

 

לפני כשבועיים, כשיו"ר הקואליציה דוד אמסלם התחייב להציג תוכנית חירום חדשה, הוא לא שכח לציין כי הנושא "נמצא בסדר עדיפות כמעט עליון". הפעם, הוא הבטיח, התוכנית תכלול מסגרת תקציבית. ב־25 בנובמבר יחול יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. אולי לא יהיה זה מופרז להעריך שכדי להימנע ממבוכה, הקואליציה תציג תוכנית לפני המועד הזה.

 

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר כי "השר גלעד ארדן הציב את המאבק בתופעת האלימות במשפחה בראש סדר העדיפויות והנחה לתת דגש מיוחד לכל תלונה בנושא". ממשרד האוצר נמסר כי "החלטת הממשלה בנוגע לטיפול באלימות במשפחה לא כללה סעיף תקציבי. למרות זאת, תוגבר הטיפול בנושא האלימות במשפחה וצפוי לגדול בכ־23 מיליון שקל נוספים ב־2019".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x