שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בנט: "האקדמיה כבר לא המגרש הביתי של השמאל"; ריבלין: "אפשר לתמוך באריאל בלי לסנוט באקדמיה"

בכנס 60 שנה למועצה להשכלה גבוהה אמר שר החינוך, כי התנגדות של האקדמיה "לקולות חדשים דוגמת אוניברסיטת אריאל והמכללות בשל פחד מתחרות. "מעולם לא התחייבתי לחנופה", אמר

שחר אילן 11:0306.11.18

שר החינוך נפתלי בנט אומר ש"האקדמיה חדלה להיות המדרש הביתי של שוברים שתיקה והשמאל הציוני". הוא האשים את האקדמיה בהתנגדות לקולות חדשים דוגמת אוניברסיטת אריאל והמכללות בשל פחד מתחרות. לדבריו, "מעולם לא התחייבתי לחנופה".

 

בנט, שהוא יגם יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, דיבר בכנס ה-7 של המועצה להשכלה גבוהה אשר נערך השנה בסימן "60 שנים למל"ג" ותקף בחריפות רבים מהמארחים. בכנס משתתפים נשיא המדינה, ראובן (רובי) רבלין, ראשי ות"ת ומל"ג ובכירי עולם האקדמיה.

 

בנט התייחס לביקורת שהושמעה כלפיו בידי ראשי האוניברסיטאות בפתח שנת הלימודים האקדמית ואמר "בעת מינויי לתפקיד שר החינוך ויו"ר המל״ג, מעולם לא התחייבתי על סעיף חנופה או ריצוי של אף אחד מהגורמים עמם עובדת המערכת עליה אני מופקד. אני יכול לומר היום בבטחה – עשינו מהפכה. נושאת המטוסים שנקראת האקדמיה הישראלית כבר לא עוגנת בחוף של מחשבות מסוג אחד בלבד".

 

נפתלי בנט, שר החינוך בכנס נפתלי בנט, שר החינוך בכנס צילום: דוברות שר החינוך

 

בנט פרט כי "מהפכות, כידוע, לא נולדות ברגע, וכשהן מתרחשות – נלווה אליהן מאבק עיקש עבור הערכים אותן הן מייצגות: פתיחת מסלול הדוקטורט למרכז הבינתחומי בהרצליה, ביטול המועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון, פתיחת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, קביעת קוד האתי בתקנוני מוסדות האקדמיה – כל אחד בפני עצמו מייצג את רוח השינוי, וכולם יחד מהווים מהפכה אמיתית".

 

הנשיא ראובן ריבלין הנשיא ראובן ריבלין צילום: קובי גדעון לע"מ

 

הוא הוסיף כי "זכינו לקיתונות של התנגדות קשה מצד המוסדות האוניברסיטאיים הוותיקים שאם לומר את האמת – פשוט לא מעוניינים להיפתח לתחרות". לדבריו, "כדי למנוע תחרות, הושמעו לאורך הדרך כל הסיבות שרק ניתן לדמיין, בהן הטענות המופרכות לפוליטיזציה באקדמיה והפיכתה ל'סניף של הבית היהודי'". הוא טען, "האקדמיה הישראלית איננה, לא הייתה ולא תהיה סניף של הבית היהודי, אך היא גם חדלה מלהיות המגרש הביתי של שוברים שתיקה והשמאל הקיצוני".

 

בנט הביע ביקורת על אנשי האוניברסיטאות ואמר "דווקא אנשי האקדמיה, הפלורליסטים, אבירי חופש הביטוי, צריכים לשמוח על הגיוון ופתיחת השורות גם לקולות ומוסדות נוספים שקולם לא נשמע עד כה. להתנגדויות הללו מעולם לא היה בסיס שאינו החשש מתחרות" והוסיף: "תמוהות בעיניי זעקות השבר ונורות האזהרה של נביאי זעם על קיצה של אקדמיה עצמאית וחזקה. האקדמיה בישראל חיה ותוססת, כך הייתה וכך תישאר".

 

נשיא המדינה רובי ריבלין הקדים את דברי בנט ונזף בו על דבריו באותו נושא בעבר: "אפשר לאהוב את אריאל בלי לסנוט באקדמיה". הוא ציין ש"הייתה לי הזכות להיות מהתומכים באוניברסיטת אריאל ואני גאה על כך". כן ציטט דברי הנשיא אפרים קציר "בכל מקום שיהיו יהודים, יהיו לימודים". עם זאת לדבריו האמירה, "שברנו את קרטל האוניברסיטאות בתור בן של פרופסור קצת קשה לי".

 

יולי תמיר: יש להעלות את שכר הלימוד ולעצור הגידול באקדמיה

 

שרת החינוך לשעבר יולי תמיר מהעבודה, היום נשיאת מכללת שנקר, קוראת להעלות את שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה. תמיר אומרת ש"שכר הלימוד באוניברסיטאות נמוך מדי וזה לא צודק סוציו-אקונומית. המצב שגובים מס מאזרחים חלשים ומעבירים אותו כדי לממן שכר לימוד נמוך לסטודנטים משכבות יותר מבוססות, לא סביר". לדברי תמיר שהייתה שרת חינוך בשנים 2006-2009, "זה שפעוטון עולה יותר מאוניברסיטה לא סביר". היא מציעה להעלות את שכר הלימוד ובמקביל להעניק מלגות גדולות והלוואות לתשלום שכר הלימוד במימון המדינה.

 

תמיר אמרה את הדברים בפאנל של שרי חינוך לשעבר ויושבי ראש לשעבר של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המעוצה להשכלה גבוהה בכנס. היא גם טענה ש"האקדמיה צריכה להפסיק לצמוח" ולחשוב במקום זה על כיווני התפתחות חדשים. זאת בשל ההיקף הגדול אליה הגיעה. אחד מכל שני ישראלים הוא אקדמאי וישראל שנייה רק לקנדה באחוז האקדמאים באוכלוסיה מבין מדינות ה-OECD .

 

שר החינוך לשעבר גדעון סער מהליכוד (כיהן בין השנים 2009-2013) טען לעומת שלא צריך לעצור את גידול האקדמיה "כיוון שיש אוכלוסיות גדולות שנמצאות בתת ייצוג: חרדים, נשים ערביות ואוכלוסיות במצב סוציו אקונומי קשה".

 

שרת החינוך לשעבר לימור לבנת מהליכוד (2001-2006) אמרה ש"צריך לבדוק אם לא פתחנו קצת יותר מדי את האקדמיה ואנחנו משלמים מחירים בנגישות מוגזמת של תארים". זאת, במסגרת מהפכת המכללות ולדברי לבנת "מתוך הרצון לאפשר לפריפריה נגישות". לבנת קידמה את מעמד המכללות כשרת חינוך בעשור הקודם והרחיבה את הייצוג שלהן במועצה להשכלה גבוהה. אבל היא אמרה שצריך לעשות חושבים על הקלות של כניסה לאקדמיה.

 

שר החינוך לשעבר שר פירון מיש עתיד (2013-2014) קרא להפריד את ההשכלה הגבוהה ממשרד החינוך ולהקים משרד נפרד להשכלה גבוהה עם שר נפרד. לדבריו, הוא רצה לבטל את חובת המבחן הפסיכומטרי כתנאי כניסה להשכלה הגבוהה ולא הגיע לטופל בזה, כיוון שכשר חינוך לא היה לו מספיק זמן להשקיע באקדמיה. שרי החינוך, כך הוא הסביר, נמדדים לפי אחוזי זכאות לבגרות, אלימות בבתי הספר וחופשות בתי הספר ולא מגיעים לעסוק באקדמיה כי הם לא נשפטים על זה.

 

"צריך להיות שר שקם עם ההשכלה הגבוהה בבוקר והולך לישון עם זה בלילה", אמר פירון. גדעון סער לעומת זאת הביע התנגדות. לדבריו, צריך להעביר גם את החינוך לגיל הרך ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך וליצור תחת שר החינוך רצף אחד מהגיל הרך ועד ההשכלה הגבוהה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x