שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

עכשיו זאת שקד: החוק נגד התעמרות בעבודה שוב תקוע

יוזמת החוק מרב מיכאלי טוענת שגורמים בקואליציה סיפרו לה כי הוא עוכב כדי לסייע לערעור של שרה נתניהו נגד מני נפתלי, שזכה בפיצוי על התעמרות

שחר אילן 22:0404.11.18

הבשורות הטובות הן שאחרי שלוש שנים מתחדש הדיון בחוק למניעת התעמרות בעבודה. הבשורות הרעות הן שבעקבות פנייה של משרד המשפטים הדיון שהיה אמור להתקיים מחר בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת נדחה בשלב זה לשבוע הבא.

 

ברקע עומדות האשמותיה של ח"כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני, יוזמת החוק, שלפיהן גורמים בקואליציה סיפרו לה כי הוא עוכב במשך שלוש שנים מחשש שקידומו יפגע בערעור של שרה נתניהו במשפטה נגד מני נפתלי.

 

לפני כשלוש וחצי שנים, ביולי 2015, אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ מרב מיכאלי וכ־30 ח"כים נוספים למניעת התעמרות בעבודה. בפברואר 2016 פסק בית הדין האזורי לעבודה כי המדינה תשלם 170 אלף שקל פיצויים לאב הבית לשעבר של בית ראש הממשלה מני נפתלי משום שסבל מהתעמרות פוגענית. השופטת דיתה פרוז'ינין ציטטה בפסק הדין את החוק למניעת התעמרות בעבודה למרות שעבר רק בקריאה טרומית. מיכאלי טוענת שההצעה עוכבה מאז על ידי הממשלה כדי לא לפגוע בערעור.

 

לדברי מיכאלי, היא החליטה לנסות לקדם את ההצעה שוב, לאחר שהערעור על הפסיקה בעניין מני נפתלי נמשך על ידי המדינה.

 

בחודש מאי האחרון הביעה נשיאת בין הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט לבנה תמיכה בהעברת החוק. היא הסבירה שהתעמרות בעבודה הפכה זה מכבר לתופעה וקיים קושי להתמודד איתה ללא חוק מפורש.

 

פיצוי של 120 אלף שקל

 

אלא שמתברר שבינתיים נוצר מחסום חדש. משרד המשפטים ביקש דחייה בדיון ויו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ח"כ אלי אלאלוף מכולנו הסכים לדחותו בשבוע.

מתברר ששרת המשפטים איילת שקד מתנגדת להצעה מחשש שהיא תביא להצפה של בתי המשפט בתביעות. מיכאלי אומרת ש"אם החוק לא יעבור זה יהיה על הראש של שקד".

 

מרב מיכאלי, איילת שקד מרב מיכאלי, איילת שקד צילומים: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי

לדברי מיכאלי, "התעמרות בעבודה היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת בעובדים רבים וביכולתם לבצע את עבודתם. ישנם מקרים בהם התעמרות פוגעת אף בבריאותו הגופנית והנפשית של אדם".

 

על ההצעה חתומים בין היתר גם בכירים בקואליציה כמו אלאלוף, ולכן היא זכתה לפני שלוש שנים לתמיכה של ועדת השרים לחקיקה.

 

על פי ההצעה התעמרות בעבודה תחשב עוולה אזרחית שניתן יהיה לפסוק עליה פיצוי של עד 120 אלף שקל ללא הוכחת נזק.

 

התעמרות בעבודה מוגדרת בהצעת החוק כ"התנהגות לא עניינית או שאינה סבירה, הננקטת במעשה או במחדל כלפי אדם במסגרת העבודה באופן חוזר ונשנה או לאורך זמן, והיא הופכת את סביבת עבודתו לעוינת ופוגענית".

 

מיכאלי הציגה תחשיב לפיו הנזק שנגרם למשק נאמד בשני מיליון ימי עבודה בשנה. שר הפנים אריה דרעי העריך אותו (כשהיה שר הכלכלה) ב־1.5 מיליארד שקל בשנה.

מחקר של בני פפרמן ורוני בר־צורי ממשרד הכלכלה שפורסם בסוף 2016 גילה ש־37% מהעובדים סבלו מהצקות מצד המנהלים שלהם. 44% מסכימים "שהצקות הן בעיה חמורה במקום העבודה שלי". עם זאת צריך לזכור שהצקה היא הגדרה רחבה. כדי תהפוך להתעמרות היא צריכה להיות חריפה ויומיומית. על פי המחקר, האוכלוסיות שנפגעות יותר מהצקות של מנהלים הן גברים (40%) וצעירים (41%). הסיכוי לסבול מהצקות גבוה במיוחד בארגונים גדולים. 44% ממי שחוו הצקות עובדים בארגונים המעסיקים מעל מאה עובדים.

 

הסיבות לנזקים הכלכליים בעקבות התעמרות בעבודה: 12% מתמודדים עם הצקות באמצעות איחורים לעבודה, 10% באמצעות הפסקות מוגברות, 5% באמצעות יציאה מוקדמת, 3.5% באמצעות התחלות ואישורי מחלה.

 

"החוק לא עוכב בגלל שרה"

 

יו"ר ועדת העבודה והרווחה אלאלוף הדגיש שהוא מתכוון בכל מקרה לקיים דיון בשבוע הבא. "אני רוצה את החוק. זה חוק חשוב", הוא אומר. לדבריו, החוק התעכב כי לא הגיעו לגביו להסכמות, וללא קשר למשפט של שרה נתניהו ("פעם ראשונה שאני שומע את זה").

 

יו"ר הקואליציה לשעבר ח"ד דוד ביטן מהליכוד אמר בתגובה ש"מעולם לא עיכבתי את החוק הזה. לא חושב שהחוק התעכב בגלל המשפט של שרה נתניהו. תעזבו אותה. לפעמים חוקים מתעכבים מכל מיני סיבות".

 

ממשרד המשפטים ומדוברה של משפחת נתניהו לא התקבלה תגובה. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x