• תפריט
בארץ

משרד האנרגיה עושה עוד ניסיון להביא משקיעים שיחפשו גז בים

כשנה אחרי שהמכרז למתן רישיונות חיפוש גז ונפט נכשל, צפוי משרד האנרגיה לפרסם החודש מכרז חדש, כשמרבית הגז מתוכננת ליצוא. בפעם הקודמת עלו בחכה רק אנרג'יאן, שכבר פעילה בארץ, וקבוצה הודית, שלא ברור אם בכוונתה לפעול כאן

ליאור גוטמן 06:4904.11.18

משרד האנרגיה צפוי להודיע בשבועות הקרובים על השקת מכרז שני לחיפושי גז ונפט בים התיכון, זאת כשנה לאחר כישלון הסבב הראשון. מטרת המכרז להביא משקיעים שינסו למצוא מאגרי גז או נפט חדשים, כשההבנה המקדמית היא שמרבית האנרגיה שתימצא תהיה מוטת יצוא לנוכח הביקוש המוגבל בשוק המקומי.

 

 

 

לפני כשנתיים הכריז משרד האנרגיה על פתיחת הים לחיפושי גז ונפט, לאחר כארבע שנים שבהן היה הים סגור לתחרות. מי שסגר את הים בזמנו היה שר האנרגיה דאז עוזי לנדאו, בהמלצת מועצת הנפט ולאחר טענות שגורמים שאינם מעורים במשק האנרגיה מנצלים את מדיניות קבלת הרישיונות כדי "לעשות סיבוב על הציבור" עם ניסיונות להשקיע בשטחי חיפוש שלא ברור מה יש בהם. סגירת הים אולי הפסיקה את מחול השדים סביב דיווחי הבורסה העלומים, אבל במקביל היא קיבעה את מעמדם של תמר ואחריו גם לווייתן כדו־אופול בשוק אספקת הגז.

 

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ, שפתח את הים מחדש, קיווה שעם אישור מתווה הגז הממשלתי והתייצבות הרגולציה בנושא זה משקיעים ינהרו לחפש פה גז, בדיוק כפי שנהרו אז והיום למכרזים בקפריסין, במצרים ובלבנון. אלא שהמציאות שבה הוא נתקל היתה מאתגרת יותר מבחינתו, וגם אחרי סבבי רוד שואו שהוא ובכירי משרדו עשו בארצות הברית ובאירופה לא נמצאו ה"משוגעים" שיסכימו לבוא ולחפור בים של ארץ הקודש.

 

אנרג'יאן מכה שנית

ההכרזה על תוצאות המכרז הראשון נדחתה שלוש פעמים בשל מיעוט משתתפים. בסופו של דבר נמצאו שני "צדיקים" שהסכימו לקבל רישיונות חיפוש חדשים: אנרג'יאן היוונית וקונסורציום של ארבע חברות ממשלתיות הודיות. אנרג'יאן, הבעלים של מאגרי כריש ותנין שכבר ממילא פעלה פה, קיבלה חמישה רישיונות חדשים. בשבוע שעבר, במסגרת חגיגות הרישום שלה לבורסה המקומית, היא הצהירה שחיפושי הגז והנפט ברישיונות החדשים יתבצעו בשנים הקרובות, כאשר העדיפות היא קודם לפתח את מאגרי כריש ותנין.

 

החברות ההודיות קיבלו רישיון אחד, אלא שמאז לא ידוע מה עלה בגורלו. ההודים אמנם פתחו נציגות מקומית, אולם הם לא נרשמו כחברים באיגוד הישראלי, לוחות הזמנים לרישיון שלהם אינם ידועים, ועד היום התעשייה רואה בפעילותם מעין טובה שראש ממשלת הודו נרנדרה מודי עשה בזמנו לראש הממשלה בנימין נתניהו, כלומר היעדר כוונה להיכנס כאן לפעילות משמעותית.

 

במשרד האנרגיה התלבטו רבות אם לצאת לסבב שני של מכרזים, לנוכח התוצאות העגומות של הסבב הראשון. מי שהכריע לטובת הסבב השני היה השר שטייניץ, שאף בישר על כך בקצרה בריאיון שנערך עמו בגלי צה"ל ביום רביעי האחרון. השר הצהיר בריאיון שהמכרז יצא לדרך כבר החודש.

 

 

 

שטייניץ אמנם לא פירט את התנאים החדשים או את מיקומי הרישיונות שיוצאו לחיפוש, אולם אמיר פוסטר, מנהל אגף מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הגז, הסביר ל"כלכליסט" שמה שקרה בפעם הקודמת לא יכול לחזור על עצמו. "בסיבוב הקודם המדינה דרשה הון עצמי של 400 מיליון דולר. זה תנאי שהבריח אפילו את השחקניות המקומיות שפעלו כאן", הוא אמר. לדבריו, חובת החיבור של כל מאגר בצנרת עצמאית לחוף כבר בוטלה בשנה החולפת. 

 

עוד שאלה היא מה יעשו עם הגז שימצאו. "השוק המקומי מוגבל, ולכן יצוא עשוי לסייע", אמר פוסטר. "אני מקווה שיקשרו את לוחות הזמנים של החיפושים בהתקדמות במכירת גז למדינות שכנות או בהקמת הצנרת הפאן־אירופית שאמורה להוביל גז עד איטליה".

 

עוד תנאי שהגביל אז היה חובת החזקה מינימלית של 25% ברישיון הקידוח לקבלן קידוח, הבעלים של האסדה, נתח שרבים מהחברות המתעניינות גילו אותו כחסם השקעה.

 

חלום אזורי

קיימות כמה סיבות שדוחפות את משרד האנרגיה לנסות ולצאת למכרז שני. ראשית, הרצון לא לפגר אחר המכרזים שיצאו במדינות השכנות והחלום להפוך את ישראל לספקית אזורית.

 

שנית, מיצוי הפוטנציאל בים. מחקרים שונים מצביעים על כך שבמים הכלכליים של ישראל יש עוד ארבעה מאגרי לווייתן, כלומר עוד 2,000 מיליארד מ"ק גז (לשם המחשה, הצריכה המקומית ב־2018 תסתכם בכ־11 מיליארד מ"ק בלבד), וגם קיימת סבירות למציאת נפט. לתפיסת משרד האנרגיה, גם אם מדובר בעשרות "כיסים גיאולוגיים", כלומר לא מאגרי ענק הומוגניים אלא מיני־מאגרים שהיכולת לפתח כל אחד בנפרד אינה גבוהה, פעילות פה תחייב קיומו של שוק של משקיעים, וכיום אין כזה בנמצא.

 

שלישית, הרצון של שטייניץ ליצור אופק לענף הגז המקומי, כלומר לנסות ולהניע בשנית את הפעילות באזור אחרי הכישלון הקודם, ולנוכח השינויים שנרשמו מאז: יצוא גז למצרים וחיבור צנרות הולכה מקפריסין דרומה.

 

 

 

עד כמה המשרד יעמוד בחזון שלו? בשיחות עם מספר שחקנים מקומיים התשובות שהתקבלו נעו בין "הלוואי" לבין "אין סיכוי". המכרז הקודם הדיר את רגליהן של שחקניות מקומיות, וגופים כמו רציו פטרוליום, מודיעין או נאוויטאס מעדיפים לפעול בחו"ל מאשר בג'ונגל המקומי. שינוי תנאי הסף ומציאת מפעילים חדשים עשויים להוביל את המשק לעתיד אחר של ריבוי שחקנים. מנגד, כישלון שני במכרז יקבע לשנים רבות את מעמדן של דלק, ישראמקו ונובל אנרג'י כמונופול דה פקטו במשק הישראלי.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x