$
בארץ

הבחירות לרשויות המקומיות - מחיר החופש והדמוקרטיה

לראשונה זה 30 שנה, יום הבחירות לרשויות המקומיות הוא יום שבתון, אך לא כולם ייהנו ממנו. כשהבוחרים ייכנסו אל מאחורי הפרגוד הם יידרשו להכריע בשלל סוגיות - החל בצעירים שמבקשים לרשת ראשי ערים ותיקים, דרך גובה התשלום על איכות השירותים שהם מקבלים, וכלה בעננת החשדות שאופפת כמה מהמתמודדים

כתבי כלכליסט 07:0130.10.18
אורך הכהונה

משרה לכל החיים

 

השלטון המקומי עובר מהפך דורי, שבו מועמדים חדשים קוראים תיגר על ראשי עיריות ותיקים. עופר ברקוביץ’ מתמודד בירושלים מול השר זאב אלקין ומול משה ליאון; עינת קליש־רותם מתמודדת בחיפה מול יונה יהב; ובתל אביב־יפו מתמודדים אסף זמיר ואסף הראל מול רון חולדאי.

 

אבל ראשי העיריות הוותיקים ביותר שורדים כבר עשרות שנים. שלמה בוחבוט במעלות תרשיחא מכהן משנת 1976 ‑ 42 שנה. למעט עדי אלדר, כל ששת הוותיקים מתמודדים גם הפעם. השאלה היא אם המהפך יושלם, והצעירים ינצחו את הוותיקים.

צבי זרחיה

 

 

מחיר הבחירות

לארג’ים על חשבון הקטנים

 

עוד ב־2014 אישרה הכנסת כי היום ‑ יום הבחירות לרשויות המקומיות ‑ יהיה יום חופש. מי שקידם את הצעת החוק היתה הממשלה, שידעה כי ראשי הרשויות שייבחרו יהיו גורם חשוב בהגדלת כוחן של מפלגות הקואליציה בבחירות הארציות. אבל בהכרזה על יום חופש, הממשלה בחרה להיות לארג’ית על חשבון המגזר הפרטי, ובעיקר העסקים הקטנים והבינוניים.

 

 

 

כל עובד שיעבוד היום, למעט מי שהוחרג מהחוק, זכאי לתשלום של 200%. מי שלא יעבוד ייהנה מיום חופש בתשלום. את המחיר ישלמו המעסיקים. בעוד שחברות גדולות יכולות לספוג את הנזק, עסקים קטנים יספגו פגיעה לא קלה. להערכת התאחדות התעשיינים, מתוך שני מיליארד שקל שישלם המגזר העסקי, 750 מיליון יושתו על עסקים שבהם עד 100 עובדים. לפי ארגון להב, 450 מיליונים יושתו על עצמאים ועסקים שבהם עד 20 עובדים. סביר להניח שלפחות חלק מהעסקים שייבחרו לפעול ירוויחו מהשבתון, שיעלה את המכירות בחנויות. אבל בכל מקרה, מי שישלם את הצ’ק שעליו חתמה הממשלה שוב יהיו העסקים הקטנים.

עמרי מילמן

 

 

מימון בחירות

השלטון המקומי של ש"ס בסכנה

 

בעוד בפוליטיקה הארצית שולטות המפלגות הגדולות, ברשויות המקומיות בלטו עד כה דווקא מפלגות מגזריות. המועמדים לראשות העיר העדיפו להתנתק ממפלגות האם, שנחשבות “לא־אלקטורליות”, ולהוביל רשימה משלהם. כך קרה שבמימון בחירות ש”ס מקבלת 50% יותר מהליכוד. אבל זה עשוי להשתנות: חוקים המעניקים תוספת מימון לסיעה של ראש הרשות ולסיעות עם ייצוג לנשים עשויים לפגוע הפעם בכוחה של ש”ס.

שחר אילן

 

 

 

 

מתמודדים וחשודים

ענני החשדות לא פוזרו בזמן

 

כמו בכל מערכות הבחירות הקודמות לרשויות המקומיות, גם הפעם מגיעים חלק מהמתמודדים ליום הבוחר כשעננת חשדות פליליים מעל ראשם. למרות המאמצים שהשקיעו בחודשים האחרונים במשטרה ובפרקליטות לסיים חקירות או להחליט על הגשת כתבי אישום, עדיין נותרו תיקים פתוחים נגד מתמודדים מרכזיים ־ למשל ראש עיריית ראשל”צ דב צור וראש עיריית נתניה מרים פיירברג. התוצאה רעה לתושבים, שיילכו היום לקלפי בידיעה שכמה מהמתמודדים עלולים להיות זמניים.

תומר גנון

 

 

 

 

שכר ראשי הרשויות

החמדנות לא יודעת גבולות מוניציפליים

 

שכר ראשי הרשויות המקומיות לא בשמים, אבל בהחלט מכובד. ראש עיר שבה יותר מרבע מיליון תושבים משתכר כמו שר, 47,608 שקל בחודש. ככל שמספר התושבים פוחת כך השכר יורד, אך ראש רשות שבה עד 5,000 תושבים עדיין משתכר כ־38,876 שקל בחודש. שכר הסגנים נגזר משכר ראש הרשות; אם כי בעיר עם פחות מרבבת תושבים הסגנים לא מקבלים שכר. ובכל זאת, איכשהו השכר הנאה אינו מונע את ריבוי מעשי השחיתות של הראשים וסגניהם.

צבי זרחיה

 

שיעור ההשתתפות בבחירות

גודל ההצבעה כגודל ההשפעה

 

ניתוח תוצאות הבחירות המקומיות ב־2013 מראה בבירור ששיעור ההשתתפות ביישובים קטנים גבוה בהרבה מהשיעור ביישובים גדולים. בעוד שבאלעד הצביעו 87.8% מבעלי זכות הבחירה ובמודיעין עילית 86.2%, בירושלים הנתון היה 39.1% בלבד, בחיפה 36.3% ובתל אביב 34.9%. ההסבר נעוץ בחלקו ברצון התושבים ביישוב קטן להשפיע, אבל גם בהרכב האוכלוסייה: אלעד ומודיעין עילית הם ישובים חרדים, וגם ב־20 הרשויות הערביות הגדולות שיעור ההצבעה עלה על 90%.

צבי זרחיה

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x