• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

היבואנים נגד היצרנים: קרבות המלט נכנסים לישורת האחרונה

רגע לפני ששר האוצר מחליט אם להעלות את מחירי המלט המיובא, כלכליסט ממפה את נקודות המחלוקת. מהסיבה למחיר הנמוך של המלט המיובא ועד למקצועיות הממונה על הגבלים - מנכ"ל היבואנית סימנט ומנכ"ל יצרנית המלט הר־טוב חלוקים על כל הנושאים

אמיתי גזית 08:2929.10.18

האם שר האוצר משה כחלון יחליט בקרוב על העלאת מחירי המלט המיובא באמצעות הטלת היטל היצף? היום תתכנס בפעם הרביעית, וככל הנראה האחרונה, הוועדה שמייעצת לשר האוצר בנושא.

 

מצד אחד של המתרס ניצב מפעל המלט הר־טוב שבבעלות משפחת וייל וחברת שמשון, ומצד שני ניצבת יבואנית המלט סימנט שבבעלות מספנות ישראל שבשליטת סמי קצב, משפחת שמלצר ושלומי פוגל, כשלצדה ניצבות יבואניות נוספות.

 

 

 

במאי 2017 הגיש המפעל תלונה למשרד הכלכלה שלפיה החברות שמייבאות מלט מיוון, טורקיה וקפריסין מציפות את השוק במלט זול ומוכרות אותו במחירים נמוכים אף יותר מהמחיר שבו הוא נמכר במדינות המקור, מה שמכונה היצף. באוגוסט המליץ הממונה על היטלי סחר במשרד דני טל להטיל היטל היצף על יבוא מלט בשיעור שנע בין 7.4% ל־22.8%. הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין מתנגדת להיטל, וכעת תפוח האדמה הלוהט מוטל לפתחו של כחלון, שיכול להחליט באופן עצמאי בנושא, אך יתקשה להתעלם מהמלצתה של הוועדה המייעצת.

 

לקראת הדיון המכריע שוחחנו עם מנכ"ל סימנט אייל הכט ומנכ"ל הר־טוב ניהול (החברה שמחזיקה בבעלות על המפעל) רונן יונה על הנקודות המרכזיות שמצויות במחלוקת.

 

 

1. האם המלט המיובא נמכר במחיר היצף?

 

לדברי הכט, העובדה שהמלט המיובא נמכר במחיר נמוך ממחירו במדינת המוצא אינה תוצאה של אגרסיביות עסקית מצד היבואנים שמפחיתים את המחיר במטרה להשתלט על השוק ולהפוך למונופול — דבר שמצדיק עקרונית הטלת היטל — אלא של מרחב התמרון שמתאפשר כתוצאה מתנאי השוק ביוון וטורקיה: "היקף שוק המלט היווני מסתכם ב־880 אלף טונות בשנה, והלקוח המקומי הכי גדול בו רוכש 50 אלף טונות בשנה. עד היום קניתי ביוון כמיליון טונות ואני משלם במזומן מראש, בניגוד ללקוח היווני הממוצע שקונה מלט עם אשראי ל־120 יום. אז אני מקבל הנחה בשל הכמות שאני רוכש".

 

יונה חולק על דבריו של הכט וטוען שהם לא ייתכנו: "לא יכול להיות שאתה קונה בישראל מלט שיובא מטורקיה במחיר נמוך יותר מהמחיר שבו רוכשים אותו בטורקיה. יבוא מלט זה עסק לוגיסטי. לא יכול להיות שאתה מוביל את המלט מאות מיילים בים, מעמיס אותו למשאיות ומוביל אותו עשרות קילומטרים ללקוח, וכל זה במחיר נמוך יותר מהמחיר שבו היצרן מוכר אותו למפעל הסמוך בטורקיה או יוון".

 

2. האם מחירי ההיצף פוגעים בתעשייה?

 

מדובר בשאלת מפתח, משום שכדי להצדיק היטל, יש להוכיח שמחירי ההיצף מסכנים את השוק המקומי. בדיקת משרד הכלכלה קבעה כי המחירים הנמוכים פוגעים ברווחיות של הר־טוב באופן שמאיים על קיומו. לפי טל, שבחן את הדו"חות הכספיים של המפעל במסגרת הבדיקה, "בהיעדר התערבות לא תוכל הר־טוב לפעול. נתוניה העסקיים ברבעון הראשון של 2018 מעידים על חוסר יכולתה של החברה לשרוד".

 

אלא שנתח השוק של הר־טוב עומד על כ־6%, ולכן פגיעה בה אינה מוכיחה פגיעה בשוק המקומי כולו. כדי לחזק את תלונתה, צירפה הר־טוב לפנייה שהגישה למשרד הכלכלה, מכתב של חברת המלט נשר, שחולשת על 65% מהשוק ועל 90% מהייצור המקומי. משרד הכלכלה סבר כי מחירי ההיצף פוגעים גם בנשר — הן מבחינת נתח השוק, הן מבחינת הרווחיות והן מבחינת התשואה על ההון — עד כדי קושי להתחרות ביבואניות באופן שישמור על רווחיות סבירה. זו כבר קביעה שהוועדה המייעצת תצטרך לשקול בכובד ראש.

 

לפי הכט, "הבדיקה של משרד הכלכלה לא היתה צריכה להתקיים. טל לא למד את החומר. הוא לא קרא אותו והוא גם לא מבין. הוא נסע לחו"ל וקנה שוקולד, אבל הוא לא עשה את העבודה. הוא יכול לפתוח בבדיקה רק אם יש סכנה לרבע מהשוק המקומי. להר־טוב יש נתח קטן, אז הם הביאו מכתב מנשר. אבל נשר הסתירו את הנתונים האמיתיים שלהם ולכן הנזק לא הוכח. עם זאת, נשר חילקה דיבידנדים ושכרם של המנכ"ל והנשיא מגיע ל־10 מיליון שקל בשנה. איך אתה יכול לבקש עזרה ממשלתית במצב כזה ולדרוש שיטילו היטל על כל המשק?".

 

יונה סבור גם הוא שנשר אדישה למצב: "אתה לא שומע תמיכה של נשר בהיטל, כי היא תיהנה מכל סיטואציה. עם זאת, נשר תיהנה יותר אם לא יוטל היטל, כי אז הם יחזרו לכס המלכות בדלת הראשית". לדעת יונה, הסכנה המרכזית היא התחזקות של נשר, ולכן "על מקבלי ההחלטות לבחון את הדברים בראייה ארוכת טווח".

 

3. מה יעלה בגורלו של מפעל הר־טוב?

 

משרד הכלכלה השתכנע שללא היטל המפעל יסגור את שעריו ו־120 עובדיו יפוטרו. אם הדבר אכן יקרה, השוק יחזור במידה רבה למצב שבו היה ב־2015 בעת שהר־טוב לא היוותה תחרות לנשר, משום שהמונופול היה הבעלים של המפעל.

 

יונה, מנכ"ל הר־טוב ניהול, סבור כי "סגירה של המפעל היא נזק אדיר לשוק המלט והתשתיות לעשרות השנים הבאות. אין אפשרות להקים מפעל אחר כי אין תוכנית מאושרת להקמת מחצבות אבן גיר, שרק בסמוך אליהן ניתן להקים מפעל".

 

 

לפי יונה, הפתרון לכך הוא הטלת היטל: "אי־הטלת היטל תיטיב עם נשר, המחירים יעלו והמפסידה תהיה מדינת ישראל. נשר תנסה להחזיר לעצמה את השליטה בשוק, תוריד מחירים באופן זמני וב־2021 השוק יורכב משני מונופולים — נשר וסימנט".

 

לדברי הכט, התסריט שמציג יונה אינו ריאלי וכהוכחה הוא מספר כי "הוצאתי מכתבים חתומים לוועדת המייעצת שבהם התחייבתי לשמור על מרווחי הרווח של סימנט בחמש השנים הקרובות, ומפעל המלט ביוון שממנו אני מייבא סיפק התחייבות למכור לי מיליון טונות בשנה בשנים האלו ברמת המחירים הנוכחית. בכל הנוגע לשאלה מה יהיה בתום אותן חמש שנים הכט משיב כי "אי אפשר לדעת. אתה יודע מה יהיה מחיר הדלק או הפסטה בעוד חמש שנים?".

 

4. כיצד ישפיע ההיטל על יוקר המחיה?

 

בעת קבלת ההחלטה, כחלון יצטרך להביא בחשבון את ההשפעה שלה על המשק ועל המאמצים שלו להורדת יוקר המחיה.

 

על הטענה כי העלאת מחיר המלט בעקבות ההיטל תוביל לעליית מחירי הדירות משיב יונה כי "המלט מהווה 0.5% ממחיר בנייתה של דירה. כלומר, כ־7,500 שקל לדירה ממוצעת של 4 חדרים. במילים אחרות, אם מעלים את מחיר המלט ב־10%, מחירה של דירה ממוצעת יתייקר ב־750 שקל בלבד".

 

הכט אינו חולק על כך, אבל מפנה את הזרקור לנקודה אחרת ומסביר כי הבעיה אינה עלות הבנייה של הדירה, אלא ההשפעה של עליית מחיר המלט על מדד תשומות הבנייה: "משקל המלט במדד הוא 11.2%. אם מחיר המלט יעלה ב־20%, הוא יגרור עלייה של 2.2% במדד. עלייה כזו תוביל לעלייה של 80 אלף שקל במחירה של דירה, לאחר שכבר נרכשה — עלות שהרוכשים לא צפו כשהם חתמו על החוזה".

 

5. קרבות הרגולטרים: הלפרין נגד טל

 

בשבוע שעבר הביעה הממונה על הגבלים עסקיים את התנגדותה להטלת היטל היצף ובכך חיזקה את העמדה של סימנט. לטענתה, מסקנתו של הממונה על היטלי סחר שגויה — ההיטל יעלה למדינה 350 מיליון שקל בשנה ויפגע במאמצים להורדת יוקר המחיה. מדובר במקרה חריג שבו רגולטור אחד מביע את דעתו על עבודתו של רגולטור אחר.

 

מנכ"ל הר־טוב לא בוחל במילים קשות נוכח עמדתה של הלפרין: "המקום שבו הכי זול לקנות מלט מיוון וטורקיה הוא ישראל. זה אבסורד. כולם מבינים את זה, חוץ מאשה אחת ברשות ההגבלים העסקיים, שמסרבת להכיר בהיגיון הכלכלי שעומד מאחורי הטלת היצף. חוות הדעת שלה היא התערבות בוטה וגסה בעבודה של רגולטור אחר". לדברי יונה, חוות הדעת של הלפרין מבוססת על עבודה חובבנית. "היא בדקה את הנושא במשך שבועיים, לא דיברה עם אף אחד מהתעשייה הישראלית, לא אימתה שום נתון וקיבלה החלטה שגויה שהמחיר שלה — סגירת הר־טוב — הוא נזק בלתי הפיך לתעשיית המלט, והנזק הזה יהיה רשום על שמה לדיראון עולם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x