למרות חוק לבנת פורן: זינוק חד במספר הפונים לביטוח לאומי בסיוע מתווך

עלייה חדה בשיעור מבקשי הקצבאות מביטוח לאומי שבוחרים להיעזר במייצגים וביועצים בתשלום - כך עולה מדיווחי המוסד לביטוח לאומי לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. בין השאר, 61% ממבקשי מענק חד־פעמי על נכות מעבודה ב־2018 שילמו למתווכים לעומת 26% בלבד ב־2016. יתר על כן, מדיווחי המוסד לביטוח לאומי עולה שהמדינה עצמה מרוויחה מהעלייה עשרות מיליוני שקלים בשנה, שכן היא גובה מע"מ על העמלה שגובים היועצים. ועדת העבודה והרווחה תדון בממצאים הבוקר.

הנתונים מלמדים על שחיקה באמון הציבור בשירותי ביטוח לאומי, שטוען בתגובה שבמבחן התוצאה, ההסתמכות על סיוע חיצוני אינו משתלם. לפי נתוני המוסד, ההפרש בין סכום הקצבה שמשיגים מי שנעזרים במתווכים לזה שמשיגים אלה הפונים בכוחות עצמם - אינו גבוה.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר. הביקוש ללשכות הייעוץ יעלה? צילום: ארכיון קקל

אף שהגידול במספר הפונים לייצוג בולט במיוחד במענקים חד־פעמיים על נכות מעבודה, מגמה דומה קיימת בתחומים אחרים. שיעור הנעזרים בייצוג בקרב מבקשי גמלת תלויים, הניתנת לקרובים של הרוגי תאונות עבודה, עלה מ־41% ב־2016 ל־57% ב־2018. שיעור הנעזרים בייצוג בקרב מבקשי קצבת נכות כללית עלה מ־11% ל־13%. יש לזכור שבמקרים רבים, למשל אנשים שלקו בסרטן, קבלת הקצבה כמעט אוטומטית.

האם הזינוק בביקוש לעורכי דין ולחברות למימוש זכויות בין מבקשי מענקי הנכות החד־פעמיים מלמד על הצלחת המתווכים האלה להגדיל את סכום הקצבאות הנפסקות? מבוטחים שיוצגו על ידי עורכי דין קיבלו בממוצע 45,400 שקל, יתרון קל בלבד על פני פונים שלא קיבלו ייצוג ‑ 44 אלף שקל. הסכום הממוצע שחברות למימוש זכויות השיגו ללקוחותיהן בתחום זה גבוה במידה ניכרת: 61 אלף שקל. אם כי ייתכן שההבדל נעוץ בכך שהן מטפלות מלכתחילה במקרים קשים יותר. מחסור בנתונים חשובים בדו"ח של ביטוח לאומי, כגון שיעור המבקשים שקיבלו תשובה שלילית, מקשה להסיק מהדו"ח מסקנות ברורות.

יש יד מכוונת?

עוד נתון מביך לביטוח לאומי הוא מספר המשתמשים הנמוך ב"יד מכוונת", לשכות הייעוץ החינמיות של המוסד. רק 0.07% ממקבלי מענק חד־פעמי על נכות בעבודה נעזרו בהן. נראה שחרף מאמצי המוסד, הציבור עדיין נרתע מההליכים הבירוקרטיים, ומפקפק ביכולתו למצות את זכויותיו ללא סיוע חיצוני.

בלשכת דובר ביטוח לאומי טוענים, מנגד, ש"מספר גדל והולך של אזרחים מקבלים ייעוץ והכוונה מיד מכוונת. ב־2017 קיבלו ייעוץ כזה 9,900 אזרחים וב־2018 צפויה עלייה של כ־20%, ל־12 אלף, עדות לאמון הגובר בשירות". עוד נמסר כי הדו"ח אינו מלא ואינו משקף את הנעשה בשטח, בין השאר משום ש"המספר שמציין את המיוצגים בנכות כללית כולל את משתמשי יד מכוונת".

חברות למימוש זכויות כגון לבנת פורן שואפות שיתייחסו לשירותים שלהן כדבר מובן מאליו, כמו ייצוג של רואה חשבון בפני מס הכנסה. הצרה היא שהעמלות שהן גובות נוגסות בקצבאות שהן לעתים קרובות כבשת הרש של האנשים העניים והמסכנים ביותר בחברה. ובכל זאת, נראה ששירותי הייצוג שלהן לא ייעלמו בקרוב: לאנשים עסוקים זה סידור נוח, ובמקרים מסובכים נראה שאין ברירה.

מע"מ על הקצבה

בישיבת ועדת העבודה והרווחה הבוקר צפוי לעלות עוד היבט בעייתי של שירותי הייצוג: העובדה שהחוק מזכה את המדינה במע"מ על שכר הטרחה של חברות הייצוג. אמנם, ב־2015 אושר החוק שיזם ח"כ מיקי רוזנטל שהגביל את גובה שכר הטרחה שרשאים לדרוש עורכי הדין והחברות למיצוי זכויות. התיקון אף חייב את ביטוח לאומי להגיש לוועדה דו"ח שנתי על ייצוג מקבלי הקצבאות, אותו דו"ח שיידון בוועדה הבוקר.

למרות זאת, מחישובי "כלכליסט" עולה שהכנסות המדינה מהטלת מע"מ על שכר הטרחה של המייצגים יגיעו ל־30 מיליון שקל בשנה בקטגוריה של קצבאות נכות כללית בלבד.

הצעת חוק חדשה שמקדמת עמותת ידיד מבקשת לבטל את המע"מ על שירותי ייצוג בפני ביטוח לאומי. לדברי סמנכ"ל העמותה רן מלמד, החוק שניסחה העמותה נועד להבטיח שרוב הקצבה יגיע לזכאי, בעוד כיום נאלצים הנעזרים בייצוג, רבים מהם במצוקה כלכלית ובריאותית, להוסיף על שכר הטרחה 17% מע"מ.