שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

מינוי ברקת: שליח ציבור או משרתן של חברות הביטוח

ד"ר משה ברקת, הממונה החדש על שוק ההון, אמר פעם שרגולטור צריך "לכבד את המפוקחים". אבל כמה ממפוקחיו לעתיד, כמו יצחק תשובה, היו פעם מעסיקיו. האם יידע לשנות כיוון ולשרת את הציבור?

רחלי בינדמן 06:4909.10.18

אחרי מסכת של עיכובים בחר אתמול סוף־סוף שר האוצר משה כחלון ממונה חדש על שוק ההון: ד”ר משה ברקת. ברקת הוא איש חכם ומוכשר, בעל ניסיון עשיר הן כאקדמאי והן כרגולטור, והיה בעבר ראש מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך. מצד שני, הוא גם בעל קשרים ענפים בגופים פיננסיים ‑ כמה מהם שילמו את שכרו, ולחלקם הוא נותן שירותי ייעוץ עד היום.

 

רגע לפני שתאשר הממשלה את מינויו ביום ראשון, וברקת יופקד על טריליון וחצי שקל של החוסכים והמבוטחים בישראל, כדאי לחשוב על כמה שאלות.

 

 

1. ברקת וענף הביטוח

 

רגולטור, אמר ברקת בימים האחרונים, צריך להיות קודם כל בנאדם: לכבד, להקשיב, ולא להתנשא, בעיקר כלפי מפוקחיו. זו היתה עקיצה לקודמתו דורית סלינגר, שהתעמתה בקדנציה שלה עם הפיקוח על הבנקים, עם לשכת עורכי הדין, עם רשות ניירות ערך ‑ וגם עם סוכני הביטוח ובכירי הענף.

 

ואמנם, אנשי ביטוח ובתי ההשקעות מרוצים מהבחירה בברקת. השאלה היא אם הוא יצדיק את שביעות הרצון שלהם.

 

שום רגולטור לא יכול לברוח מעימותים עם הגופים שעליהם הוא מפקח, שכן האינטרס של הציבור הרחב מנוגד לא פעם לאינטרס המסחרי שלהם. עידוד תחרות, הורדת מחירים, הסרת חסמים ‑ כל אלה עלולים לפגוע בשורת הרווח של החברות. סלינגר, למשל, פעלה בעקשנות להפחית את העמלות השמנות שמשלמות חברות הביטוח לסוכנים. האם ברקת ימשיך בקו הזה?

 

 

 

 

אמנם, גם סלינגר עבדה בשוק הפרטי לפני שמונתה למפקחת: היא ניהלה את חברת מעלות S&P, שבין השאר העניקה דירוג אשראי לחברות ביטוח שעליהן נדרשה אחר כך לפקח. אבל המקרה של ברקת שונה: הוא לא רק עבד מול הגופים המפוקחים, אלא ממש עבד אצלם.

 

עד לפני שלוש שנים היה לברקת קשר הדוק לחברת הביטוח הפניקס של יצחק תשובה. הוא היה סמנכ”ל כספים ואסטרטגיה בקבוצת תשובה ודירקטור בדלק, דלק אנרגיה ואלעד קנדה עד שנת 2014, וב־2015 כמעט נבחר ליו”ר הפניקס כמועמדה של קבוצת פוסון הסינית, שלבסוף לא קיבלה היתר מהפיקוח על הביטוח לרכוש את החברה.

 

כעת קבוצת דלק של תשובה מחויבת למכור את אחזקותיה בהפניקס, בשל חוק הריכוזיות. בתפקידו החדש ברקת אולי יצטרך להורות לה למכור את המניות בבורסה, אם לא תמצא קונה.

 

עוד חברת ביטוח שברקת קיבל ממנה שכר היא כלל ביטוח, שהדירקטוריון שלה מינה את ברקת כבודק חיצוני להתנהלותה. הדו”ח של ברקת הוא שהוביל להתפטרות המנכ”ל איזי כהן.

 

יתר על כן, לברקת יש קשר למשה טרי ‑ האיש שמחזיק בנאמנות את מניות השליטה בכלל, ששייכות לקבוצת אי.די.בי שהיתר השליטה בחברה נשלל ממנה. ברקת חייב תודה לטרי, שכיו”ר רשות ניירות ערך הביא את ברקת לנהל את מחלקת התאגידים ברשות, וכנראה תרם גם למינויו כבודק חיצוני בכלל. כממונה על שוק ההון, ברקת יצטרך לעמוד בקשר שוטף עם הנאמן טרי.

 

2. ברקת ושכר הבכירים

 

"הרגולטורים מקעקעים את תפקיד הדירקטוריון בקבלת ההחלטות המרכזיות בחברה" ‑ הגיב ברקת ב־2015 על יוזמת הפיקוח על הבנקים להביל את שכר יושבי הראש של הבנקים לכמיליון וחצי שקל בשנה. לברקת היה לכאורה עניין אישי בהגבלה הזאת: שבוע לאחר מכן נחשפה כוונתה של חברת פוסון הסינית למנותו ליו”ר הפניקס, שכחברת ביטוח כפופה למגבלה דומה (אם כי לא זהה). בסופו של דבר לא קיבלה פוסון היתר לרכישת הפניקס מהממונה על שוק ההון סלינגר.

 

מי שדווקא תמך במגבלה הזו הוא כחלון, מי שבחר כעת בברקת להחליף את סלינגר. כחלון גם עומד מאחורי החוק להגבלת שכר הבכירים בגופים פיננסיים, שיגביל את שכר מנהלי הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות ל־2.5 מיליון שקל בשנה. חברי כנסת כמו שלי יחימוביץ’ מקדמים את כבר שנים את החוק הזה, שמגביל את שכר המנכ”לים לפי 35 משכר העובד בעל השכר הנמוך בארגון, אבל רק בימי כחלון הוא אושר.

 

האם ברקת, שהתנגד נחרצות להגבלה הזו כשעמד לקבל ג'וב של יו"ר גוף פיננסי גדול, יעז לתקוף את חוק מגבלת השכר כעת? האם מי שוועדת האיתור בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד שאלה אותו בראיון מה יעשה אם ייקלע למחלוקת מול שר האוצר, יעז לצאת נגד חוק שהשר חתום עליו?

 

3. ברקת והסינים

 

זיקה עסקית נוספת שעימה יצטרך להתמודד ברקת בתפקידו החדש מחזירה אותנו לפוסון, ולניסיונה לרכוש את חברת הביטוח הפניקס. כפי שנחשף בעבר ב”כלכליסט”, החברה הסינית שהתקרבה לרכישת השליטה בהפניקס ייעדה את ברקת לשמש כיו”ר החדש של החברה, כשנה אחרי שעזב את התפקיד.

 

הפניקס היא רק אחת מכמה חברות פיננסיות שנמצאות כעת על המדף ומחפשות קונה, לצד כלל ביטוח, ולצד בית ההשקעות פסגות, שצריך להימכר בקרוב על ידי קרן ההשקעות איפקס. סביר להניח שבמהלך הקדנציה בת חמש השנים של ברקת, הוא צפוי להידרש להכרעה אם להעניק לגורם סיני היתר שליטה באחד הגופים האלה, ואולי באחרים.

 

סלינגר בשעתה כמעט העניקה היתר שליטה לפוסון, אולם רגע לפני האישור המיוחל נעלם לפתע יו"ר פוסון לאחר שנקרא לחקירה על ידי הרשויות בסין, והציל את סלינגר ממבוכה גדולה.

 

בראיון הפרישה שהעניקה ל”כלכליסט” הסבירה סלינגר מדוע לא העזה להעניק היתר שליטה לגורם סיני. לטענה היא לא פעלה ממניעים גזעניים, חלילה, אלא הכריעה כך בגלל קושי אמיתי להתחקות אחר הזהות בעלי השליטה הסופיים העומדים מאחורי החברות הסיניות שהתעניינו בגופים פנסיוניים בישראל, והחשש שהם קשורים לגורמי ממשלה בסין. סלינגר טענה שלא היתה נותנת היתר שליטה גם לממשלת נורבגיה, משום שהיא מתנגדת להחזקת חברות ביטוח בידי גופים ממשלתיים.

 

ברקת אולי יהיה מנוע מטיפול במתן היתרים להפניקס, על רקע ההיסטוריה שלו בחברה, אבל האם באופן עקרוני יגלה יותר נכונות מסלינגר להכניס גופים מסין לניהול הפנסיות בישראל?

 

סלינגר אמרה באותו ראיון כי הזדעזעה כאשר גורמים מהמזרח שהתעניינו בגופים פיננסיים בארץ שאלו אותה אם יוכלו להשתמש בכספי החוסכים לביצוע השקעות בגופים הקשורים אליהם.

 

יהיה מעניין לראות כיצד ינהג ברקת כאשר יצטרך להכריע במקרים דומים, ואם אצבעו תהיה קלה על ההדק יותר מזו של סלינגר. זאת במיוחד בעידן שבו הנטייה של גופים פיננסיים בישראל היא להיסחר ללא בעל שליטה, כפי שעושים, בהצלחה רבה, הבנקים לאומי ודיסקונט, ובקרוב הפועלים. האם ברקת יאפשר לבעלי השליטה ליהנות מפרמיית שליטה באמצעות מכירה לקונים שנויים במחלוקת, או ילחץ עליהם דווקא למכור את מניות השליטה בבורסה?

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x