• תפריט
בארץ

בלעדי לכלכליסט

המדינה כיווצה את ההוצאה הפרטית על שירותי בריאות

תוכנית קיצור התורים של משרד הבריאות אפשרה ליותר אנשים לקבל טיפול בפחות כסף, אבל גם דחפה אותם לבתי החולים הפרטיים

אדריאן פילוט 06:5703.10.18

יותר ממחצית מהתקציב שהשקיעו קופות החולים בקיצור תורים זרם בסופו של דבר לבתי החולים הפרטיים — כך עולה מנתונים רשמיים של משרד הבריאות שהגיעו לידי "כלכליסט". משרד הבריאות ביצע בחינה כזו בפעם הראשונה, ומהממצאים עולה כי 53% מתוך 420 מיליון שקל שהוציאו הקופות ברבעון הראשון של 2018 כדי להסיט ניתוחים מהמערכת הפרטית לציבורית — הגיעו בכל זאת לגופים פרטיים.

 

עוד עולה מהנתונים כי כתוצאה ישירה מהתוכנית לקיצור תורים בשילוב חוק הצינון (האוסר על רופאים לנתח באופן פרטי מטופלים שהגיעו אליהם דרך המערכת הציבורית), נרשמה ירידה דרמטית בהיקף ההוצאה הפרטית של מבוטחי הקופות למימון ניתוחים באמצעות שב"ן (שירותי בריאות נוספים, כמו כללית פלטינום ומכבי שלי) — כלומר כדי לעקוף את התור במערכת הציבורית ולבצע ניתוח במערכת הפרטית. במקרה של חברי שירותי בריאות כללית למשל, היקף הכספים שהוצאו על שב"ן ירדו ב־37% ברבעון הראשון של 2018 לעומת התקופה המקבילה ב־2015, ובמקרה של חברי מכבי הירידה הגיעה ל־58% באותה תקופה.

 

 

במספרים מדובר ביותר מ־212 מיליון שקל שלפני יישום התוכנית היו יוצאים מכיס הציבור וכעת מומנו בידי הממשלה. מדובר בירידה ממוצעת של 47% בתקופה המדוברת, אף שלא כל קופות החולים השקיעו משאבים זהים בתוכנית. גורמים בכירים במערכת הבריאות אמרו ל"כלכליסט" כי "הירידה מוכיחה הצלחה של התוכנית כי בלעדיה הוצאות הציבור על השב"ן היו עולות באופן מתמיד החל מ־2015, וכאמור הן ירדו בשיעורים ניכרים". אלא שגם אם הציבור לא הוציא מכיסו את הכסף באופן אקטיבי, אלא קיבל מימון ממשלתי לניתוחים — הרי שרוב הכסף מצא את דרכו לכיסים פרטיים במקום לקופת המדינה.

 

 

 

 

לפי הנתונים, מכבי החליטה להשקיע הכי הרבה בהמרת כספים ציבוריים בפרטיים והקצתה לכך יותר מ־170 מיליון שקל. מיד אחריה ניצבת שירותי בריאות כללית עם השקעה של 156 מיליון שקל ובסוף מאוחדת ולאומית עם 53 מיליון שקל ו־40 מיליון שקל בהתאמה. במערכת הבריאות מסבירים כי התקצוב לקופות החולים במסגרת סל הבריאות הוא חסר בלשון המעטה, וכל קופה העמידה תקציב לתוכנית לפי שיקול דעתה.

 

תשלומי השב"ן צנחו

 

התוכנית לקיצור תורים נולדה בספטמבר 2016 כשסגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון הקצו לה 650 מיליון שקל ב־2017 ועוד 800 מיליון שקל ב־2018. מטרתה היתה לעודד את כלל מערכת הבריאות להסיט פעילות ניתוחית פרטית למערכת הציבורית, והיא שולבה בחוק הצינון, שאסר על רופאים לנתח באופן פרטי מטופלים שקיבלו במערכת הציבורית. במובנים רבים התוכנית אכן השיגה את מטרתה, ולראיה — תשלומי השב"ן מכיס הציבור ירדו באופן משמעותי. יתרה מזאת, במערכת הבריאות יש הטוענים כי השילוב גרם לתזוזה של רופאים מהמערכת הפרטית בחזרה לציבורית.

 

במשרד הבריאות הביעו סיפוק חלקי מהתוכנית, שכן אכן נרשמה ירידה בהוצאה של משקי הבית על בריאות, אבל מצד שני יותר ממחצית מהכסף הגיע בסוף לבתי חולים פרטיים ובהם לאסותא שבבעלות מכבי, להרצליה מדיקל סנטר ולקליניקות פרטיות נוספות, ולא לבתי החולים הממשלתיים והציבוריים. "לקחנו פעילות שממילא היתה מגיעה לבתי חולים פרטיים, בגלל התורים הארוכים, אך במקום שהאזרח הקטן ישלם — המדינה תשלם. יתרה מזאת, הורדנו את ההשתתפויות העצמיות וגם מדובר בהסדר יותר שוויוני כי זה מגיע לכל האוכלוסייה", מסר בכיר במערכת שעוד הוסיף כי מפני שמדובר במערכת ציבורית, "יש גם מגבלת שכר והרופא לא יכול לקחת כמה כסף שהוא רוצה".

 

 

מימין: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן וסגן השר יעקב ליצמן. סיפוק חלקי מהתוכנית מימין: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן וסגן השר יעקב ליצמן. סיפוק חלקי מהתוכנית צילומים: שאול גולן, נמרוד גליקמן

 

המרוויחה הגדולה: מכבי

 

הנתונים חושפים כי המרוויחה הגדולה מכל התוכנית הזו היא קופת חולים מכבי, שהפנתה יותר מ־72% מהכספים שהשקיעה בתוכנית לבתי החולים של עצמה. "זו היתה שיטת העבודה של מכבי — היא אמרה למבוטחים שלה: את הייעוץ תעשה במערכת הציבורית, ואת הניתוח בפרטית. היא אמרה את זה למבוטחים וגם לרופאים, ובד בבד נתנה את התשתית של אסותא לעשות זאת. כולם היו מרוצים", מסביר גורם בכיר במערכת, שאומר כי בסופו של דבר זו לא היתה התוצאה הרצויה מבחינת המשרד:" זה לא שוויוני וזה גם מעודד רפואה פרטית. אנחנו לא בעולם מושלם. השאלה היא אם יש שיפור לעומת המצב הקודם או לא. היום יותר אזרחים מקבלים יותר ניתוחים בהשתתפות עצמית נמוכה יותר, ועוד הם בוחרים את הרופא בחינם".

 

עוד הוסיף הגורים כי "מובן שהיינו שמחים יותר אם הפעילות הייתה מגיעה לבתי החולים הממשלתיים או הציבוריים והיינו מגדילים את הביצועים של המערכת הציבורית. זה החיסרון, אבל אי אפשר להשיג את הכל".

 

גורמים אחרים במערכת הבריאות מסרו כי "מעניין דווקא מדוע 47% נעשה במערכת הציבורית כאשר היתה אפשרות לבצע את אותם ניתוחים במערכת הפרטית". אותם גורמים ציינו גם כי ישנם בתי חולים ממשלתיים וציבוריים שנמנעים מביצוע ניתוחים קטנים (כמו למשל כפתורים וקטרקט) כי הם אינם משתלמים עבורם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x