$
בארץ

מחקר: עלייה במספר הנשים המשכילות מרחיבה את הפערים הכלכליים

ד"ר אפרת הרצברג-דרוקר מצאה שאנשים בעלי השכלה והכנסות גבוהות נוטים להתחתן אלה עם אלה. עפ"י מחקרה, גדל מספר הזוגות המשכילים בהם שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה, ולעומת זאת יש ירידה דרמטית במספר הזוגות הלא משכילים שעושים זאת

שחר אילן 12:2420.09.18

הגידול בהשתתפות נשים בשוק העבודה ובמספר הנשים שרוכשות השכלה גבוהה הביאה להרחבת הפערים הכלכליים. כך קובע מחקר שערכה ד"ר אפרת הרצברג-דרוקר. הסיבה העיקרית לכך, לדברי הרצברג-דרוקר, היא שאנשים בעלי השכלה גבוהה והכנסות גבוהות נוטים להתחתן אלה עם אלה.

 

 

 

 

החוקרת אפרת הרצברג-דרוקר החוקרת אפרת הרצברג-דרוקר

הרצברג-דרוקר סיימה השנה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל אביב בנושא "השפעת השינויים הדמוגרפיים בדפוסי משפחה על העלייה באי השוויון בהכנסות". הוא בוצע בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' חיה שטייר. המחקר מבוסס על מפקדי האוכלוסין של 1983 ו-2008 ועשה שימוש ב"מדד טייל" (Theil Index) למדידת אי השוויון, הנחשב מקביל למדד ג'יני.

 

בתקופת המחקר עלה מדד טייל בישראל מ-0.26 ל-0.32. מדד ג'יני עלה באותה תקופה מ-0.38 ל-0.43. מתברר שבשנת 1983 41% מהזוגות שבהם שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה היו בעלי השכלה נמוכה מתיכונית. הרצברג-דרוקר מסבירה שההכנסה הנמוכה אילצה אז את שני בני הזוג לעבודה. נתון זה צנח לרבע. היום רק 11% מהזוגות שבהם שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה הם בעלי השכלה נמוכה. לעומת זאת שיעור הזוגות ששניהם עובדים במשרה מלאה בעלי השכלה גבוהה הכפיל עצמו ויותר מ-14% ל-30%.

 

 

 

"כשיש שני בני זוג בעלי השכלה אקדמאית אז יש שתי משכורות גבוהות", אומרת הרצברג-דרוקר. "הקבוצה הזאת פותחת פערים ומתרחקת משאר האוכלוסייה". היא מציינת שהגברים עבדו בשיעור גבוה ובהיקף משרה גבוה כל השנים. "מי שהגדיל את שיעור ההשתתפות שלהן בשוק העבודה ואת היקף המשרה הן בעיקר הנשים המשכילות".

 

הרצברג-דרוקר בדקה את השפעת משתנים דמוגרפיים שונים על "מדד טייל". שני המשתנים שעשו זאת היו השתתפות נשים בשוק העבודה והעליה ברמת ההשכלה שלהן. כל אחד מהם התגלה כמגדיל את אי השוויון בנפרד ושניהם ביחד עשו זאת בצורה משמעותית יותר. לדבריה, אם שני המשתנים האלו היו היחידים שפועלים ללא איזון של גורמים נוספים, אי השוויון היה גדל בצורה משמעותית הרבה יותר.

 

המחקר מגלה לעומת זאת שהשינויים בילודה ובמבנה המשפחה לא הגדילו את אי השוויון. "כולם בישראל עושים ילדים", היא אומרת. "גם הדחיה בגיל הלידה הראשונה לא השפיעה על אי השוויון".

 

הרצברג-דרוקר היא מלגאית קרן פולברייט, מהקרנות היוקרתיות והוותיקות ששולחות חוקרים ישראלים לפוסט דוקטורט בארה"ב. היא אחת מ-15 מלגאים חדשים שהחלו לאחרונה את הפוסט דוקטורט שלהם. היא חוקרת באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון את השפעת הילודה על הכנסות משקי הבית בארה"ב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x