שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

מנכ"ל כללית החדש יקבל סיוע של 3.5 מיליארד שקל מהמדינה

משרדי האוצר והבריאות הגיעו להסכמה על תוכנית ייצוב לשירותי בריאות כללית ל־2017—2019. מחלוקת מרכזית אחת עוד נותרה פתוחה: באוצר טוענים שהעבירו לכללית מקדמה על חשבון התוכנית, בעוד שבקופה ובמשרד הבריאות מכחישים זאת

אדריאן פילוט 06:5804.09.18

חדשות טובות למנכ"ל הנכנס של שירותי בריאות כללית פרופ' אהוד דודסון: משרדי הבריאות והאוצר הגיעו בימים האחרונים להסכמות סביב תוכנית ייצוב הקופה בהיקף של כ־3.5 מיליארד שקל לשנים 2017–2019, כך נודע ל"כלכליסט".

 

כללית היא הקופה הגדולה ביותר בישראל והיא משרתת כמחצית מהאוכלוסייה. ב־2017 זינק הגירעון של הקופה לרמה חסרת תקדים והגיע לכ־1.29 מיליארד שקל לעומת כ־638 מיליון שקל ב־2016. לפיכך, משקל הגרעון של הכללית מכלל הגירעון של הקופות הגיע ליותר מ־75%, כאשר הגירעון של הכללית גדול פי 5.7 מהגרעון של קופת חולים לאומית, השני בגודלו (226 מיליון שקל). אופי ההסכם עם כללית יקבע את היקף הסכמי הייצוב עם כל שאר הקופות, המשוועות גם הן לתוספת תקציבית.

 

 

 

 

בין האוצר לבין כללית יש עדיין חילוקי דעות סביב השאלה האם הועברה כבר מקדמה על חשבון הסכום של 3.5 מיליארד שקל או לא. באוצר טוענים כי הקופה כבר קיבלה מקדמה אולם סירבו לציין באיזה היקף, ואילו בכללית ובמשרד הבריאות טענו כי "לא הועבר אפילו שקל".

 

 

 

 

לאוצר יש גם רשימת דרישות מהקופה כדי שתוכל לקבל את הכסף. בין היתר דורשים שם "התחייבות לאיזון תקציבי" תוך צמצום הגירעון ומעבר לדיווחים רבעוניים. כמו כן דורשים התייעלות בצורה של מגבלות קשות על הוצאות שכר, על תגמול (הטבות שאינן בצורת כסף כגון תרופות חינם וחופשים), מגבלות על הפיתוח לרבות מגבלות על בנייה חדשה וגם מסירת שטחים מבית החולים קפלן ברחובות.

 

"טעות של פקידים"

 

גורמים במערכת הבריאות מסרו כי המשא ומתן התנהל בדיסקרטיות מול אנשי אגף התקציבים באוצר וכי בסופו של דבר, הבור של הכללית, בדומה לבורות שקיימים בשאר קופות החולים, נובע מטעות של אותם פקידים: אי תקצוב של שני הסכמי שכר גדולים שנחתמו מול הרופאים מאז 2000 – לרבות זה שנחתם בסוף 2011 אחרי 158 ימי שביתה. שני ההסכמים הללו הובילו להסכמי שכר נוספים שנחתמו מול קבוצות אחרות לרבות האחיות והפרה-רפואי. "חסרים לפחות 2 מיליארד שקלים בבסיס תקציב הבריאות", מסבירים הבכירים במערכת הבריאות.

 

מי שהיה סגן הממונה על התקציבים בתחום הבריאות באוצר באותם ימים, היה משה בר סימן טוב, מי שמכהן היום כמנכ''ל משרד הבריאות. באחד מהראיונות שהעניק הסביר בר סימן טוב כי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" ודווקא קרא להגדיל את תקציב הבריאות.

 

מנגד, גורמים באגף תקציבים מסרו כי ההסבר העיקרי לזינוק בגרעון נבע בעיקר מהתחזקות הוועד המיליטנטי של הכללית שהצליח לקבל את כל מה שדרש מאלי דפס, מנכ"ל הכללית לשעבר, שהוחלף על ידי נועז בר ניר שדווקא סירב להיענות לדרישות העולות של העובדים ומצא עצמו מחוץ לקופה בתוך שנה. כמו כן, הגרעון הוסבר שם גם כתוצאה מהזינוק המהיר בשכר 39 אלף עובדי הקופה. בנוסף, תחרות בלתי מרוסנת בין קופות החולים הוגדרה באוצר כ"קניבליזם של ממש" שיצרה תחרות על ליבם של רופאים בין קופות חולים.

 

תקציב קופות החולים גדל בשתי דרכים: דרך "המקדמים" או באמצעות "הסכמי ייצוב". המקדמים הם שלושה: מדד יוקר הבריאות, המדד הדמוגרפי והמקדם הטכנולוגי. המדד הראשון הוא היחיד שהוא אקסוגני, נקבע בחוק ואמור לשקף את התייקרויות של המערכת לרבות עלויות בשכר, בציוד ובתשומות (חשמל, מים ועוד).

 

 

מימין: יו"ר ועד העובדים פרופסר בן חמו, המנכ"ל החדש פרופ' אהוד דודסון וראש אגף תקציבים שאול מרידור מימין: יו"ר ועד העובדים פרופסר בן חמו, המנכ"ל החדש פרופ' אהוד דודסון וראש אגף תקציבים שאול מרידור צילומים: ענר גרין, עמית שאבי, אפרת זיסמן

 

המדד הדמוגרפי לוקח בחשבון את גידול האוכלוסייה אך לא פחות חשוב גם את הזדקנות האוכלוסייה שהולכת וגדלה – המדד הזה נקבע במו''מ. גם המדד הטכנולוגי נקבע במו''מ והוא בעצם התוספות שנקבעות מדי תקציב מדינה על תוספת תרופות וטיפולים. "המשחק" במקדמים קובע את ההיקף הסופי של תקציב הקופות ובאמצעות המשחק הזה ניתן לצ'פר או לייבש את אותן קופות. במערכת הבריאות וגם באוצר מסבירים כי שיטת המקדמים היא המועדפת.

 

אלא שזה כעשור נחתמים כל שלוש שנים הסכמי ייצוב שבהם משרד האוצר מקצה מקורות נוספים לקופות חולים אך דורש קיצוצים בתמורה. "זו הדרך הפחות טובה ויותר עקומה", מסביר בכיר במערכת הבריאות.

 

גלגל הצלה

 

במשרד האוצר מסבירים כי רוב הכסף להסכמי הייצוב עם הכללית תוקצב, אך לא כולו, כאשר חלק מאותם סכומים יצטרכו להגיע מתוך התייעלות פנימית בתוך הקופה עצמה. במערכת הבריאות טוענים כי תקצוב חסר של קופות החולים באמצעות עדכון מופחת של המקדמים מאפשר לאגף התקציבים באוצר לשלוט בפועל בתקציב הבריאות שכן באמצעות ההסכמי היצוב האוצר מנהל את הקופות.

 

הקצאת המקורות במסגרת הסכם היצוב צפויה להוות גלגל הצלה משמעותי עבור כללית שנמצאת בגירעון העמוק ביותר בתולדותיה. אלו בשורות טובות לפרופ' דודסון שנבחר שלשום למנכ''ל החדש של הקופה במקומו של בר ניר. יו''ר הוועד פרופסר בן חמו התנגד למינויו של בר ניר ולא מעט סבורים כי זו הסיבה שבר ניר התקשה להגשים את תוכניות התייעלות שביקש לבצע.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x