שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

האוצר מינה חשב ברמב"ם, אסותא אשדוד הבא בתור

שנה אחת בלבד לאחר שנחנך, נמצא המרכז הרפואי אסותא אשדוד בגירעון של 150 מיליון שקל, אולם האוצר מציב תנאי להענקת סיוע — הצבת חשב מטעמו. לפני חודשיים הוצב חשב גם בבית החולים רמב"ם בחיפה, לאחר שביקש סיוע מיוחד

אדריאן פילוט 07:0227.08.18

החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, מתכוון להציב חשב מטעם האגף שלו (חשכ"ל) בכל בית חולים שיבקש סיוע ממשלתי מיוחד, כך נודע ל"כלכליסט". המהלך מתואם עם מנכ''ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב.

 

עוד נודע כי כבר לפני חודשיים החשכ''ל הציב חשב מטעמו בבית החולים רמב"ם על רקע הדרישות לתוספת סיוע שהנהלת בית החולים דורשת.

 

כמו כן נודע ל"כלכליסט" כי בשיחות שמנהלים האוצר ומשרד הבריאות עם אסותא אשדוד, זה היה התנאי לקבלת סיוע. גם בית החולים שערי צדק בדרך לבקורת מטעם החשכ"ל.

 

יו"ר רשת אסותא פרופסור שוקי שמר יו"ר רשת אסותא פרופסור שוקי שמר צילום: עמית שעל

 

גורמים בכירים במשרד הבריאות מאשרים את הפרטים אך הסיבות להצבת חשב שונות בין המקרה של רמב"ם שהוא בית חולים ציבורי לבין המקרה של אסותא אשדוד שהוא גוף פרטי.

 

אסותא אשדוד הוא בבעלות אסותא מרכזים רפואיים שבבעלות קופת חולים מכבי. הוא נפתח לפני שנה בלבד וכבר נקלע לגירעון שוטף בהיקף של 150 מיליון שקל.

 

בעקבות הגירעון הזה, בית החולים מבקש סיוע כספי דחוף בהיקף של מאות מיליוני שקלים וגם את הגדלת מספר המיטות ב־50% מ־300 מיטות ל־450 מיטות. זאת על אף שבית החולים הינו פרטי, והבעלים (אסותא) נמצא במצב כלכלי תקין, כמו גם מכבי שאינה נמצאת במצוקת תזרימית.

 

לפי נתונים של האוצר, בית החולים קיבל מענק הקמה התחלתי של 855 מיליון שקל, שאחרי הצמדות שהתווספו במהלך בנייתו תפח לכ־1 מיליארד שקל.

 

באסותא אשדוד אומרים, מנגד, כי "בית חולים אינו מוסד פרטי אלא בית חולים ציבורי לכל דבר ועניין. כל בתי החולים הציבוריים במדינת ישראל נמצאים בגירעון של מאות מיליוני שקלים בגלל פער בין ההוצאות הגבוהות להכנסות הנמוכות יחסית. פער זה מכביד יותר על בית חולים המכיל רק 300 מיטות, ומוגדר כבית חולים קטן. על מנת להמשיך ולשרת את תושבי האזור ולפעול באופן יעיל עליו להכפיל את גודלו ולהגיע ל־600 מיטות", נמסר מאסותא אשדוד.

 

לדברי אסותא חוק בית חולים באשדוד מחייב את המדינה להשתתף בתקציבו "כפי שהיא מסייעת לבתי חולים אחרים בסדר גודל דומה. לכן, בימים אלה מתקיימים מגעים קדחתניים עם משרד האוצר, כמו גם עם משרד הבריאות, על מנת להגיע להסכמות ולממש את מחויבותה החוקית של המדינה להשתתף בתקציב בית החולים".

 

החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. מתן סיוע רק אחרי בדיקה החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. מתן סיוע רק אחרי בדיקה צילום: אוראל כהן

 

"לוודא שהכסף מגיע למקום"

 

"מסבירים לנו שאם לא ניתן כסף בית החולים ייסגר", אומר בכיר באוצר שרומז על האיומים שמשמיעים מנהלי בתי החולים. לדבריו, "אנו מצפים שהבעיות לא יחזרו כמה דקות אחרי שנתנו את הכסף. במקרה של אסותא אשדוד אנו בסך הכל מבקשים להבין מה המודל העסקי ובעיקר מה בדיוק לא עבד באותו מודל עסקי. אנו מבקשים להבין איפה לא הצליחו ומה יהיה מחר".

 

במשרד הבריאות מסבירים כי "בתי חולים שאינם בבעלות המדינה ומבקשים תוכנית סיוע מיוחד - ולא משנה אם שמם הדסה או שמם לניאדו - יוצמד להם חשב מטעם החשכ''ל האחראי על פי חוק לניהול נכסי המדינה. כאשר המדינה נותנת כסף לגוף שאינו ממשלתי היא צריכה לוודא שהוא מגיע למקום הנכון. זה יקרה תמיד ללא קשר לבית החולים. אנו חייבים להבטיח שלא נבזבז כסף ציבורי", מסכם הבכיר.

 

למרות הנחרצות באוצר מתארים כי הכנסת חשב לרמב"ם לא היתה מהלך פשוט. "זה היה כרוך במאבק", מתאר בכיר באוצר את תהליך הכנסת החשב המלווה אל בית החולים בחיפה.

 

"עד עכשיו האוצר לא העביר שקל אחד לבית החולים, והתקציב יועבר רק לאחר בירור מצבו הכספי המדויק. אנו לא סומכים על רמב''ם בכל הקשור לנתונים ולכן אנו מבקשים שאיש שלנו יבדוק את הנתונים. ההחלטה שלנו ברורה: אנו לא נשים כסף על בסיס מידע שבית החולים מספק כי להערכתנו, הדבר הזה אינו שקוף", מסכם הבכיר באוצר.

 

בכיר במשרד הבריאות מסר עוד כי "מעולם לא הוצב חשב מטעם החשב הכללי בבית חולים ממשלתי. הן במשרד הבריאות והן באוצר סברנו כי הנהלת בית החולים רמב"ם חייבת לקבל אחריות על המסגרת התקציבית של בית החולים, אבל היתה שם התנהלות תקציבית לא הכי הגיונית", מסביר אותו בכיר.

 

לדבריו, "ראינו שהיה פער גדול בין המצב הכלכלי שמתארים בבית החולים לבין מצבו הכלכלי כפי שהשתקף לנו. היינו צריכים לייצר לעצמנו מנגנון. הנהלת בית החולים הסבירה לנו שחסר הרבה מאוד כסף ואנחנו לא ראינו את זה. אז הגענו למסקנה שיש להכניס חשב כדי לבדוק מה קורה שם".

 

מבית החולים רמב''ם נמסר כי "בתיאום בין מנהל רמב"ם, משרד הבריאות ולשכת החשב הכללי הצטרף לעובדי רמב"ם איל אביטל, חשב מנוסה ובעל ניסיון רב במערכות ציבוריות. מדובר בחשב שעובד עם הנהלת בית החולים וצוותי בית החולים מהתחום הכלכלי לתקופה מוגבלת בכל הקשור לניהול הצרכים הכספיים והכלכליים של בית החולים".

 

עם זאת, מעבר למינוי החשבים הממשלתיים ומשבר האמון בין משרד האוצר לבתי החולים, ישנם נתונים שמעידים כי גירעונות העתק של בתי החולים — ציבוריים ופרטיים כאחד — אינם בהכרח פועל יוצא של ניהול כספי לקוי.

 

"המערכת בקריסה, ואנחנו שואלים את עצמנו האם שיטות התקצוב הנוכחיות עובדות", תוהה בכיר במשרד האוצר. "בסופו של תהליך, קיימת כאן בעיה של 'תקציב חסר'. מערכת הבריאות הישראלית היא אחת היעילות ביותר בעולם, ועל כן צריך לחפש את הסיבות למצוקה התקציבית בה במקום אחר. לפי הנתונים ישראל משקיעה מעט בבריאות בכלל ובתוך ההשקעה הכוללת — גם ההשקעה הציבורית — נמוכה מאד. מהעובדות האלו אי־אפשר להתעלם", מסכם הבכיר.

 

"השקעה קטנה בבריאות"

 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו לפני כשבועיים, ההוצאה הלאומית על בריאות שוטפת בישראל (ההוצאה הממשלתית וההוצאה הפרטית יחדיו) אמנם גדלה בשנה החולפת, ועדיין עמדה ב־2017 רק על 7.3% מהתוצר המקומי הגולמי - שיעור נמוך מאשר ממוצע ההוצאה במדינות ה־OECD שם עמד השיעור על כמעט 9% מהתמ''ג בממוצע.

 

מתוך ההוצאה הכוללת על בריאות שוטפת - רק 63% ממומן על ידי הממשלה, לעומת הממוצע במערב שעומד על 74%.

 

בנורווגיה ובגרמניה, בהן היקף המימון הציבורי הוא הגבוה ביותר, הוא מגיע לשיעור של 85% מההוצאה השוטפת לבריאות.

 

סך ההוצאה של הישראליים על ביטוחי בריאות פרטיים זינק בחדות בעשור האחרון מ־4.8 מיליארד שקל לרמה של 10.6 מיליארד שקל - זינוק של 120%.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x