$
בארץ

ישראל בדירוג האקדמיות: חזקים במחשבים ומתמטיקה, חלשים בהנדסה

הדירוג העולמי של המחלקות באוניברסיטאות הישראליות נחשף: החוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית במקום 19 בעולם, מכון ויצמן ואוניברסיטת ת"א בין 50 הראשונות בהנדסת מחשבים. ברפואה אין אף נציגות ישראלית בין 100 הראשונות

שחר אילן 07:0327.08.18

האקדמיה הישראלית היא מעצמה בתחומי המתמטיקה, הנדסת המחשבים, המשפטים והתקשורת. לעומת זאת מצבה של ישראל רחוק מלהיות מרשים בתחומי הניהול, החשבונאות ומדע המדינה ובתחומי הנדסה אחרים. כך עולה מבדיקת דירוג שנגחאי על פי מחלקות שביצע "כלכליסט".

 

 

 

האוניברסיטה העברית ממוקמת במקום ה־19 בעולם במתמטיקה, 35 במשפטים ו־41 בתקשורת. מכון ויצמן ואוניברסיטת תל־אביב בין 50 הראשונות בעולם בהנדסת מחשבים. אוניברסיטת חיפה, שלא נכנסה ל-500 המדורגות הראשונות, רושמת מיקומים גבוהים בתחומי החינוך, התקשורת והמינהל הציבורי. באמצע החודש פורסם דרוג שגנחאי, אחד משלושת דירוגי האוניברסיטאות הבינלאומיים.

 

 

האוניברסיטה העברית חזרה השנה ל־100 הראשונות בדירוג לאחר שנשרה משם בשנה שעברה לראשונה בתולדות הדירוג. היא עלתה מהמקום ה־101 למקום ה־95. עם זאת, לפני שנתיים היתה במקום ה־84 ועדיין לא חזרה לשם. הטכניון עלה מהמקום 93 ל־77.

 

בסך הכל שישה מוסדות ישראליים נכנסו ל־500 המדורגים. מכון ויצמן דורג במקומות 150-101, אוניברסיטת תל־אביב במקומות 200-151 ואוניברסיטאות בר־אילן ובן־גוריון במקומות 500-401.

 

"חזקים היכן שלא צריך תשתית מעבדות יקרה"

 

את מצבה של האקדמיה הישראלית בתחום הנדסת המחשבים ומדעי המחשב אין דרך אחרת להגדיר מלבד חלומי. מכון ויצמן מוליך בין המוסדות הישראליים עם המקום ה־21, תל־אביב שנייה עם המקום ה־37. בסך הכל לא פחות משבע אוניברסיטאות ישראליות נכנסו לדירוג, מתוך עשר. האוניברסיטה עברית נדחקה לאחור: בין 201 ל–300.

 

נשיא האונ' העברית אשר כהן נשיא האונ' העברית אשר כהן צילום: אוהד צויגנברג

 

דירוג שנגחאי מייחס חשיבות רבה מאוד להנדסה. מתברר שבתחומי הנדסה שאינם מחשבים מצבנו הרבה פחות טוב ממה שמתאים למדינה שכל כך אוהבת לקרוא לעצמה "סטארט־אפ ניישן". בהנדסת תקשורת אין כל ייצוג למוסדות ישראליים. בחמישה סוגי הנדסה נוספים, כולל ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה, אין מוסד ישראלי ב־100 הראשונים. בלא מעט תחומי הנדסה אוניברסיטת תל־אביב מפתיעה ומקדימה את הטכניון, בהם ביוטכנולוגיה והנדסה ביו רפואית. בהנדסת סביבה תל־אביב אפילו הגיעה למקומות 75-51 המכובדים והטכניון ל־400-301.

 

הטכניון חזק יותר בהנדסות מסורתיות. הוא המוסד הישראלי היחיד שמדורג בהנדסה מכנית (150-101) ומוליך בין ארבעת המוסדות הישראליים המדורגים בהנדסת חשמל (150-101). מתוך שמונה סוגי הנדסה שנבדקו, מכון ויצמן נכנס למוסדות המדורגים רק בשלושה תחומים ולא נכנס בחמישה. אוניברסיטת בן־גוריון, לעומת זאת, נכנסה בארבעה תחומים.

 

בכיר באקדמיה מסביר שככלל, ישראל תצטיין בתחומים שאינם דורשי תשתית מעבדות וציוד יקרה (מדעי המחשב, מתמטיקה ומשפטים), ותהיה חזקה פחות או חלשה בתחומים שדורשים השקעות גדולות בפיתוח, דוגמת הנדסות ורפואה.

 

לשר החינוך נפתלי בנט, חסיד ההצטיינות במתמטיקה, הנתונים יסבו כנראה הרבה סיפוק. האוניברסיטה העברית מדורגת במקום ה־19 במתמטיקה. זהו המיקום הגבוה ביותר של מוסד ישראלי בכל החוגים שנבדקו. הטכניון ותל־אביב מדורגים במקומות 75-51. שבע אוניברסיטאות ישראליות מתוך עשר ממוקמות בין 400 הראשונות בעולם. יחד עם ההצטיינות של האקדמיה הישראלית בהנדסת מחשבים, הרמה הגבוהה במתמטיקה ללא ספק תורמת להצלחה הישראלית בתחומי ההייטק.

 

"אי אפשר להתחרות בשכר שמוצע בארה"ב"

 

מצבה של ישראל בתחום החשבונאות הוא הגרוע ביותר מהחוגים שנבדקו (יחד עם הנדסת תקשורת). אין כלל מוסדות ישראליים בין 200 המוסדות הראשונים בתחומי החשבונאות. בכלכלה מצבנו טוב יותר. העברית דורגה במקומות 75-51, תל־אביב ב־100-76 ובסך הכל שישה מוסדות ישראליים מדורגים.

 

גם בתחומי המינהל מצבנו לא מרשים, לפחות יחסית להצלחות שהושגו בתחומים אחרים. במינהל עסקים נכנסו רק שתי אוניברסיטאות ישראליות לדירוג, כאשר אפילו הראשונה בהן, אוניברסיטת תל־אביב, מדורגת הרחק מהצמרת במקומות 150-101. בכיר באוניברסיטה העברית הסביר שבניגוד לתחומים אחרים, השכר שמוצע למרצים בכירים במינהל עסקים בארה”ב הוא כל כך גבוה שלא ניתן להתחרות בו. אותו בכיר ציין שגם לגבי מקצועות אחרים יש לאוניברסיטאות הישראליות מזל שישראלים נוטים לרצות מאוד לחיות ולעבוד בישראל.

 

האוניברסיטה העברית אמנם ממוקמת בין 51 ל־75 הראשונות בתחום המינהל ציבורי אבל רק שני מוסדות ישראליים מדורגים. במינהל כללי מדורגים שישה מוסדות ישראליים אבל אפילו הראשונים שבהם אחרי ה־100. אוניברסיטת חיפה יכולה לרשום לעצמה בסיפוק שהיא היחידה שנכנסה לשלושת דירוגי המינהל שנבדקו.

 

שלוש אוניברסיטאות ישראליות מדורגות בתחום היוקרתי של רפואה, אבל אף אחת מהן לא בין 100 הראשונות. תל־אביב ראשונה בין הישראליות (150-101), העברית שנייה (300-201) והטכניון שלישי (400-301). בתחום הפסיכולוגיה מצבנו טוב בהרבה. שבע אוניברסיטאות ישראליות מדורגות, מהן תל־אביב במקומות 51–75 והעברית וחיפה ב־150-101. משמעויות פוליטיות מסוימות יש ללא ספק לכך שאוניברסיטת אריאל הצליחה להיכנס לדירוג הזה, והיא ממוקמת במקומות 400-301.

 

אוניברסיטת חיפה, שלא נכנסה ל-500 המדורגות הראשונות, רושמת מיקומים מאוד גבוהים בחלק מהדירוגים המחלקתיים. שבע מהמחלקות לחינוך בארץ נכנסו לדירוג המחלקות לחינוך. חיפה מובילה ביניהן (150-101). דקאן הפקולטה לחינוך בחיפה פרופ' חנן אלכסנדר מסביר זאת באיכות המאוד גבוהה של חוקרי המחלקה. המחלקה לתקשורת של האוניברסיטה העברית ממוקמת 41 בעולם. חיפה שנייה ומדורגת במקומות 75-51. בולטת גם העובדה שהמרכז הבינתחומי בהרצליה דורג במקומות 300-201.

 

למרות סוללת המרצים המפוארת של הבינתחומי (אהרן ברק, אמנון רובינשטיין), הוא לא נכנס לדירוג במשפטים, אבל כן נכנס במדע המדינה (150-101) ופסיכולוגיה (300-201).

 

ארבעה מוסדות ישראליים נכנסו לדירוג במשפטים. העברית ממוקמת במקום ה־35 המאוד מכובד. אחריה: תל אביב, בר־אילן וחיפה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x