רשות המים: האצת תוכניות להקמת מתקני ההתפלה החדשים עלולה לייקר תעריפים

רצף שנות הבצרת שמלווה את משק המים המקומי מביא את רשות המים לנסות ולהכין את הציבור לאפשרות של שנת בצורת שישית.

לדברי מנהל רשות המים גיורא שחם, "הנזקים של 5 שנות בצרת משפיעים על כל תחומי החיים, מה שגורר בין השאר תופעות של זיהום מקורות מים בצפון. יש יובש מתמשך עם פגיעה קשה בערוצי הנחלים, בחקלאות, אבל גם ברצועת עזה ובירדן, שנשענים בין השאר גם על אספקת מים מישראל". לדבריו, הרשות החלה ליישם תוכנית חירום למזעור נזקים, ושני מתקני התפלה חדשים בשורק וליד קיבוץ לוחמי הגטאות בצפון בהליך הקמה, אבל הם יהפכו לפעילים רק בשנת 2023.

"אנחנו חייבים לקחת בחשבון גם אפשרות של שנת בצורת שישית, ותכנון משק המים מנסה להדביק את הגידול באוכלוסיוה (1.8% בשנה - ל"ג), מה שאומר שמשק המים גם צריך תוספת שנתית של כ-40 מיליון קוב, אבל בהיעדר גשמים קשה להתמודד עם המחסור", אמר שחם. "אחת המשימות שלנו היא שמחיר המים לא יעלה אבל בתנאים של אי וודאות יש האצה של תוכניות פיתוח ויכול להיות שבתקופה הראשונה שלהן תהיה עלייה הדרגתית בתעריף המים".

אחרי שנים של הוזלות המים בכ-35%, ביולי האחרון התייקר תעריף המים ב-1% כתוצאה מהצמדה אוטומטית למדד המחירים לצרכן. תעריף המים הנוכחי הוא 6.6 שקל לקוב למכסת המים הראשונה (עד 7 קוב לחודש), שאחריה היא עולה ל-12.44 שקל לקוב.

לפי נתוני רשות המים, הצריכה הממוצעת לנפש בישראל בתקופה של שנה ירדה מכ-105 מ"ק ב-2004 לכ-86 מ"ק בשנת 2018, אולם הציבור טרם הפנים את הצורך לחסוך יותר.

"כלכליסט" חשף לאחרונה שקמפיין רשות המים טרם רשם הצלחה כבירה, אולם ברשות המים מאמצים סקרים אחרים שמעידים על נכונות של הציבור להירתם למשימה הלאומית, כאשר המדידה שלהם מתרכזת בצריכה הביתית ולא בהפחתת השימוש במים בחקלאות או בתעשיה.