כך מעודד בנט בתי ספר לילדים עשירים בלבד

מחקר חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) מתריע כי קיים "חשש שמערכת תשלומי ההורים יוצרת מערכות חינוך נפרדות לבעלי מעמד סוציו אקונומי גבוה המבקשים לרכוש שירותי חינוך איכותיים".

זאת לאחר שהמחקר גילה ששני שליש מבתי הספר היסודיים־ממלכתיים שמשרד החינוך אישר להם לגבות בשנה שעברה מעל 2,000 שקל לשנה, הם מוסדות שהוכרו כייחודיים ועל־אזוריים, שיכולים לבחור את תלמידיהם.

המחקר מוכיח שתשלומי ההורים מגדילים את הפערים החברתיים ואת האפליה בתקציבי החינוך. זאת לאחר שמצא ש"בתי ספר שגובים תשלומי הורים בסכומים נמוכים הם בתי ספר שבהם החסך החינוכי גבוה יותר מאשר בתי ספר שגובים תשלומי הורים בסכומים גבוהים". המסמך הוזמן על ידי יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ יעקב מרגי מש"ס.

ח"כ יעקב מרגי צילום: אלכס קולומויסקי

במערכת החינוך בישראל יש מספר סוגים של תשלומי הורים המוגדרים רגילים: תשלומי חובה ורשות, תשלום בעבור הזנה ותשלומים בעבור תוכנית לימודים נוספת (תל"ן) ובעבור רכישת שירותים מרצון.

לכאורה התשלומים הרגילים המרביים שאושרו לגבייה בשנת הלימודים תשע"ח (2017/18) נעו בין 1,700 ל־3,000 שקל בשנה, בהתאם לשכבת הכיתה. אלא שחוזר מנכ"ל משרד החינוך מאפשר לחלק מהמוסדות גבייה מוגברת של תשלומי הורים מעבר לתשלומים הרגילים. זאת, עבור תוכנית לימודים נוספת ומקצועות לימוד מוגברים. יחד עם התשלומים החריגים יכול מוסדות לגבות בין 3,900 ל־7,000 שקל בשנה אלא שוועדת חריגים מוסמכת לאשר חריגה גם מסכומים אלה.

ואכן המחקר מגלה שמשרד החינוך אישר בתשע"ח ל־63 מוסדות לגבות מעל 7,000 שקל, מתוכם ל־24 אושר לגבות מעל 10,000 שקל, ל־8 מעל 15 אלף שקל ול־3 מעל 20 אלף שקל.

רוב הפונים מקבלים אישור

מחקר קודם של הממ"מ העריך שסך תשלומי ההורים עמד ב־2014 על סכום של 3.9 מיליארד שקלים לשנה. זאת בהתבסס על סקר הוצאות הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

משרד החינוך מעריך שבשנים 2016־2017 הגיעו תשלומי ההורים ל־4.3 מיליארד. מתוכם תשלומי חובה ורשות של ההורים יכולים להגיע ל־1.6 מיליארד (כלומר 37% בלבד) ואילו התל"ן ורכישת שירותים יכולים להגיע 3 מיליארד שקל, כלומר הם מהווים כמעט שני שליש.

הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה טוענת בעתירה לבג"ץ שתשלומי ההורים המאושרים עלו בשבע השנים האחרונות פי 3.5, מ־1.3 מיליארד שקל ל־4.6 מיליארד שקל.

בתי הספר חייבים לפנות למשרד החינוך ולקבל את אישורו לגביית תשלומי ההורים. המסמך החדש של הממ"מ מגלה שמתוך 3,300 מוסדות שפנו, רק 137 שהם 3% לא קיבלו את אישור המשרד. מתוך 3,200 בתי הספר שקיבלו אישור, 1,200 שהם 38% גבו פחות מאלף שקל בשנה. עוד 40% (1,250) גבו בין אלף שקל לאלפיים שקל, וכ־700 מוסדות (22%) גבו מעל לאלפיים שקל.

תשלומי הורים חריגים מתגלים כבעיה שחלק גדול ממנה מתרכז במגזרים הדתי והחרדי, כנראה בגלל הריכוז הגבוה של מוסדות פרטיים במגזרים אלה. 49%, כמעט חצי, מהמוסדות החרדים שקיבלו אישור של משרד החינוך, רשאים לגבות יותר מ־2,000 שקל. זאת לעומת 36% מהמוסדות הממלכתיים דתיים (אחד משלושה), 19% בממלכתי החילוני ו־9% בלבד בממלכתי הערבי.

חוקר הממ"מ אסף וינינגר בדק בכל מגזר ובכל עשירון סוציו־אקונומי את ההתפלגות של בתי הספר שקיבלו אישור לגבות פחות או יותר מ־2,000 שקל, לפי מדד הטיפוח של בית הספר. בכל סוגי הפיקוח (להוציא החרדי) ובכל העשירונים הסוציו־אקונומיים - בתי הספר שאושר להם לגבות תשלומים בסכום גבוה חזקים יותר מאלה שגבו פחות מאלפיים שקל. כלומר, קובע הממ"מ, "בתי ספר שגובים תשלומי הורים בסכומים נמוכים הם בתי ספר שבהם החסך החינוכי גבוה יותר מאשר בתי ספר שגובים תשלומי הורים בסכומים גבוהים".

קולטים מי שיכול לשלם

וינינגר בדק את ההרכב של 81 בתי הספר היסודיים־ממלכתיים החילונים שאושר להם לגבות מעל ל־2,000 שקל. הוא גילה ש־54 מתוכם הוכרו כמוסדות ייחודיים על־אזוריים.

מוסדות כאלה רשאים לקלוט תלמידים מחוץ לאזור הרישום שלהם ולעיתים אף מרשות אחרת. הכרה כבית ספר על־אזורי היא תנאי הכרחי ליצירת מוסד אליטיסטי בשל היכולת לסנן ולקבל בעיקר תלמידים איכותיים או תלמידים ממוצא סוציו־אקונומי גבוה (שמסוגלים לעמוד בתשלומים).

הסכום הממוצע שאושר לבתי הספר האלה לגבות עמד בשנת תשע"ח על כ־7,500 שקל. הממ"מ מתריע במחקר כי "מצב זה מעלה חשש להיווצרות מערכות חינוך נפרדות לבעלי מעמד סוציו־אקונומי גבוה המבקשים לרכוש שירותי חינוך איכותיים".

מתברר ש־1,800 מוסדות שהם 33% מ־5,000 מוסדות החינוך בישראל כלל לא דיווחו למשרד החינוך על כוונתם לגבות תשלומי הורים. אפשר להעריך שרק אחוז קטן מתוך מוסדות אלה, אם בכלל, באמת לא מתכוון לגבות. תופעת אי־הדיווח מאפיינת בעיקר את מוסדות המגזר החרדי הנוהגים כאוטונומיה חינוכית. 72% מבתי הספר שלא דווחו (כ־1,300 מוסדות) הם בתי ספר חרדיים.

מרגי שהזמין את המחקר אומר בתגובה לממצאי הממ"מ ש"יש פה מיליארדים שמסתובבים ומגדילים את הפער החברתי. אני הולך מתחילת כנס החורף להיכנס לעובי הקורה, לבדוק מה הנהלים שלפיהם מאשרים תשלומי הורים, למי מאשרים ועל סמך מנה מאשרים".

מרגי אומר ש"אם צריך לקבוע כללים חדשים, נקבע, אם צריך פיקוח יותר צמוד נפקח". בפועל יש חשש שעם תחילת כנס החורף באוקטובר הכנסת תפזר את עצמה וההורים יצטרכו לחכות לכנסת הבאה.

נפתלי בנט צילום: יואב דודקביץ

מחאות הורים ועתירות

ביום חמישי האחרון ערך פורום ועדי ההורים היישוביים משמרת מחאה בהשתתפות עשרות פעילים מול בניין משרד החינוך בתל אביב. הפורום קורא להורים לסרב לשלם עבור סל התרבות שנע בין 79 שקל בגני הילדים ל־176 שקל בתיכון. סל התרבות בוטל בשנת הלימודים הקרובה עבור כיתות א־ב והפורום סבור שיש לבטל אותו עבור כל מערכת החינוך.

הפורום אמנם שם לו למטרה לבטל כליל את תשלומי ההורים אבל הבחירה במטרה עכשווית כה מינורית גוררת ביקורת ציבורית. יו"ר הפורום אייל בן יהודה באום אומר ש"תשלומי ההורים הפכו למס. התל"ן הפך לגורם מספר 1 לפערים חברתיים". כך למשל הוא אומר שבגלל שבבתי הספר הערביים גובים הרבה פחות תשלומים "הם לא יוצאים לטיולים והצגות". לדבריו, "מי שצריך לשלם על העשרה זו הממשלה". הדרך לשם לדבריו היא לחץ חברתי. הוא מודה ש"הציבור איבד את האמון שאפשר לשנות וקשה להוציא אנשים לרחובות".

הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה עתרה לבג"ץ בשם כ־150 ארגונים ואישים לבטל את חוזרי המנכ"ל שאפשרו את הגדלת תשלומי ההורים בשנים האחרונות. הקליניקה טוענת שהמהלך חייב חקיקה של הכנסת והשימוש בחוזרי מנכ"ל ולא בחקיקה נעשה בחוסר סמכות ובצורה לא חוקית.

לטענתה, התשלומים יוצרים פגיעה קשה בזכות החוקתית לשוויון. בעתירה, מציגים העותרים נתונים המראים כי תשלומי ההורים יוצרים בפועל מערכות חינוך נפרדות: בתי הספר שקיבלו אישור מוועדת חריגים לגבות מעל 4,000 שקל בשנה הם כאלה שבהם התלמידים הם משני העשירונים החזקים במדד הטיפוח.

"במשרד החינוך מבטיחים להוריד את גובה התשלום ובפועל, התשלומים רק עולים ועולים. זהו כרסום הולך וגובר בערך של הזכות לחינוך חינם לכל", אמר עו"ד הרן רייכמן, ראש הקליניקה.

אולי ידונו בשנה הבאה

יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, וסמנכ"ל חינוך וקהילה בעיריית הוד השרון אבי קמינסקי מתנגד לעומת זאת לפגיעה מידית בתשלומים. קמינסקי אומר ש"מערכת החינוך אינה יכולה לפעול ללא הכספים, המיועדים למימון פעילויות כדוגמת טיולים וסל תרבות". לדבריו "חשוב לזכור כי הכסף הוא מוגבל. אי תשלום יביא לפגיעה בתלמידים". כן הזהיר שהצלחה של מרד תשלומי הורים תגרום לכך שייקחו מהם את הכסף מכיוון אחר באמצעות העלאת הארנונה. הוא מציע שכל הגורמים המעורבים יפתחו במשא ומתן על צמצום התשלומים או קביעת מנגנון תשלום דיפרנציאלי על פי הכנסת ההורים.

מדיניות משרד החינוך של בנט היא שאין להעלות את תשלומי ההורים אבל הנושא גם אינו מצדיק השקעת תקציבים גדולים. בישיבה של ועדת החינוך של הכנסת באוגוסט 2017 אמר בנט ש"לא העלינו השנה את תשלומי ההורים. אבל בכוונתי כבר בדיוני התקציב לשנת 2019 לדרוש הקלה בתשלומים ולהעמיד את הנושא במקום בולט בסדרי העדיפויות שלנו". בפועל כשהגיעו הדיונים על תקציב 2019 בחר בנט להשקיע את התוספת שקיבל - 2.5 מיליארד שקל - בנושאים הקרובים לליבו כמו תגבור המתמטיקה והאנגלית ועוד. תשלומי ההורים שוב נותרו מיותמים. 

מלשכת שר החינוך נפתלי בנט נמסר כי "בשלוש השנים האחרונות הוביל השר בנט רפורמות משמעותיות בחינוך וקידם שורה של תכניות לאומיות שחסכו להורים בישראל אלפי שקלים בשנה. הקטנו את מספר התלמידים בכיתה, הוספו סייעת שנייה בגנים, יצאנו לדרך עם ׳בתי הספר של החגים׳, הענקנו חוגים ב־10 ש״ח. זה עולה כסף. במקביל, התחלנו להוריד את תשלומי ההורים בחלק מהגילאים. אנו נמשיך לבחון חלופות שונות לטיפול בנושא".

ח"כ מאיר כהן מיש עתיד צילום: עמית שעל

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) דורש כינוס דחוף של ועדת החינוך של הכנסת במהלך פגרת הקיץ לדיון בדו"ח. לדברי כהן, "מתחת לאפינו ובחסות משרד החינוך, צומחת מערכת חינוך פרטית לעשירים. לאחר שמשרד החינוך נכשל בפיקוח על תשלומי ההורים, הוא מוסיף חטא על פשע ומעניק היתרים להקמת בתי ספר פרטיים לעשירים בלבד. מדובר בהידרדרות מסוכנת שיוצרת פערים חברתיים וחינוכיים, על ידי אותו משרד שאמון על צמצומם".

ח"כ פרופ׳ יוסי יונה (המחנה הציוני): "בנט ומשרד החינוך רומסים את ערך שיוויון ההזדמנויות בחינוך בישראל! מידי שנה מבטיח משרד החינוך להוריד את תשלומי ההורים אבל בפועל משרד החינוך ובנט מעודדים את התופעה, מנציחים את הפערים ויוצרים מערכות חינוך נפרדות לעשירים. היקף תשלומי ההורים ב-7 שנים האחרונות עלה ב-350%. הנתונים האלה צריכים להדאיג כל בית בישראל".